לובנגו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לובנגו
Lubango
Lubango.jpg
מראה פנורמי של לובנגו
מדינה אנגולהאנגולה  אנגולה
מחוז מחוז חוילה
שפה רשמית פורטוגזית
תאריך ייסוד 1885
גובה 1760 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 256,713 (2010)
קואורדינטות 14°55′0″S 13°30′0″E / 14.91667°S 13.50000°E / -14.91667; 13.50000קואורדינטות: 14°55′0″S 13°30′0″E / 14.91667°S 13.50000°E / -14.91667; 13.50000
אזור זמן UTC +1

לובנגו (Lubango) היא בירת מחוז חוילה (Huíla) באנגולה. מספר התושבים בעיר הוא 100,757 איש. עד לשנת 1975 היה שמה הרשמי של העיר "סא דה בנדרה"פורטוגזית: Sá da Bandeira).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התקופה הקולוניאלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1882 הגיעו לאזור שבו נמצאת היום לובנגו כאלף מתיישבים פורטוגזים מהאי מדיירה. חקלאים אלה פיתחו בהצלחה את האזור והקימו את היישוב. העיר, שנוסדה בשנת 1885 כדי להיות מרכז אזורי למתיישבים אלה, שוכנת בגובה של 1760 מטרים מעל פני הים בתוך עמק ברמת חוילה ומוקפת בנוף הררי מכל עבריה.

בשנת 1910 חיו כבר מעל 1700 פורטוגזים בלובנגו. ב-1923 חובר היישוב למסילת הברזל שבין מוסמדס (Moçâmedes, כיום נמיב) שעל חוף הים לבין מנונגה. ממשלת פורטוגל העניקה ליישוב מעמד של עיר וקראה לה סא דה בנדרה, על שמו של המרקיז דה בנדרה שהיה ראש ממשלת פורטוגל בשנים 1836-1837. עקב סירובם של השבטים המקומיים הנוודים-למחצה להתיישב בעיר, היא הייתה העיר היחידה במושבה עם רוב לבן. בהיותה המרכז הראשי של העורף החקלאי של דרום אנגולה, היא נבנתה בסגנון בניה פורטוגזי, עם קתדרלה, מרכז מסחרי, מרכז תעשייתי, בית ספר תיכון, בניין עירייה, בית חולים, בניין דואר, בנקים, חברות ביטוח ושירותים אחרים. העיר התפתחה כמרכז חקלאי ותחבורתי, עם תחנת רכבת ושדה תעופה משלה, שאליהם צמודים סדנאות תיקונים למטוסים ולרכבות.

לאחר העצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר קבלת עצמאותה של אנגולה מפורטוגל בשנת 1975 שונה בחזרה שמה של העיר ללובנגו. במהלך מלחמת האזרחים באנגולה בשנים 1975-2002, שימשה העיר כבסיס מרכזי לכוחות הקובנים, לכוחות הממשלה ולארגון SWAPO. הכלכלה המשגשגת שלה מתקופת השלטון הפורטוגזי צנחה.

לאחר סיום המלחמה בשנת 2002, כמו בכל אנגולה, חזרה העיר לתהליך של התפתחות וגידול בכלכלתה והשקט והיציבות חזרו אליה.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלכלת לובנגו מבוססת על חקלאות, במיוחד על תעשיית בשר, דגנים, אגבה, טבק, פירות וירקות. המגזר התעשייתי מבוסס על ייצור מזון, עיבוד עורות ומוצרי צריכה שונים. כמה בנקים ארציים מפעילים סניפים בעיר. מרכז קניות חדיש מציע מגוון של חנויות בתחומים שונים.

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שדה התעופה של העיר פעיל לטיסות אזרחיות ליעדים שונים כמו לואנדה הבירה ולוינדהוק בירת נמיביה. כמו כן משמש השדה בסיס לחיל האוויר האנגולי. מסילת הברזל מעיר הנמל נמיב משרתת את לובנגו והיא מהווה צומת רכבות לשלוחה שמובילה לעיר צ'יאנגה (Chiange). בתוך העיר קיים שירות מוניות. ושירות אוטובוסים מקשר את לובנגו עם העיר לוביטו.

אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לובנגו היא אחת הערים הגבוהות באנגולה עם גובה של 1760 מטרים מעל פני הים. האקלים בעיר הוא אקלים ממוזג יבשתי. במהלך היום מזג האוויר הוא חם ולח וקריר או קר במהלך הלילה. הטמפרטורה הממוצעת השנתית היא 18 מעלות צלזיוס והטמפרטורות הקיצוניות מגיעות למעלה אחת עד 34 מעלות. יוני הוא החודש הקר ביותר. שיא עונת הגשמים הוא בחודשים ינואר-מרץ והחודשים החמים ביותר הם ספטמבר-אוקטובר.[1]

מזג אוויר בלובנגו
חודש ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) 25 25 25 25 25 24 24 26 28 28 28 25
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) 12 12 12 11 9 6 6 10 12 12 12 12
משקעים ממוצעים (מ"מ) 140 150 160 90 0 0 0 0 0 70 110 160

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לובנגו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]