לוציאן ז'ליגובסקי
 | |
| לידה |
17 באוקטובר 1865 אשמיאני, בלארוס  |
|---|---|
| פטירה |
9 ביולי 1947 (בגיל 81) לונדון, הממלכה המאוחדת |
| מקום קבורה |
בית הקברות הצבאי פובונזקי |
| מדינה |
האימפריה הרוסית, הרפובליקה הפולנית השנייה, ליטא המרכזית |
| תקופת הפעילות |
1885 – 9 ביולי 1947 (כ־62 שנים) |
| דרגה |
General of the branch |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת העולם הראשונה | |
| עיטורים | |
| |
  | |
לוציאן מצ'יסלאב ראפאל ז'ליגובסקי (בפולנית: Lucjan Mieczysław Rafał Żeligowski; 17 באוקטובר 1865 – 9 ביולי 1947) היה גנרל ופוליטיקאי פולני, ראש רפובליקת ליטא המרכזית, שר ההגנה של פולין ב-1925–1926.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לוציאן ז'ליגובסקי נולד בעיירה אשמיאני (בפלך וילנה של האימפריה הרוסית, כיום במחוז גרודנו של בלארוס). למד גימנסיה בווילנה. לאחר סיום הלימודים התגייס לצבא האימפריה הרוסית. עבר הכשרה לקצונה בבית הספר לקציני חיל הרגלים בעיר ריגה והוסמך לקצונה ב-1885. לחם במלחמת רוסיה-יפן. במהלך מלחמת העולם הראשונה לחם כמפקד רגימנט בדרגת קולונל. על אומץ ליבו בקרבות עוטר ב-5 עיטורים רוסים. לאחר מהפכת פברואר ברוסיה היה בין מארגני יחידות פולניות בצבא הרוסית, פיקד על חטיבה במסגרת הגיס הפולני ה-1.
לאחר ההפיכה הבולשביקית ברוסיה, נמלט לדרום רוסיה (מחשש שייעצר על ידי השלטון החדש). שם ארגן דיוויזיה מפולנים, אשר שירתו בצבא הרוסי. דיוויזיה בפיקודו השתתפה בקרבות נגד צבאו של סמיון פטלורה בדרום אוקראינה ובקרבות עם הצבא האדום באזור אודסה. במאי 1919, בסיכום עם ממשלת רומניה, נסוגה הדיוויזיה של ז'ליגובסקי לתוך בסרביה. משם, הועברה ברכבת למערב אוקראינה, שם שולבה בצבא של הרפובליקה הפולנית. ז'ליגובסקי נטל חלק בקרבות האחרונים של מלחמת פולין–אוקראינה. בהמשך מונה לפקד על דיוויזיה מס' 10, איתה נלחם בצבא האדום במערב בלארוס. בספטמבר 1920 מונה למפקד הדיוויזיה הבלארוסית-ליטאית הראשונה.
בתחילת אוקטובר 1920, המפקד הפולני העליון יוזף פילסודסקי הורה לגנרל ז'ליגובסקי "למרוד" ביחד עם הדיוויזיה שלו ולהשתלט על העיר וילנה וסביבותיה. ב־8 באוקטובר 1920 נכנסו חיילים בפיקודו של ז'ליגובסקי לווילנה, ולא נתקל בהתנגדות כלשהי. בעיר וילנה הכריזה ז'ליגובסקי על הקמת רפובליקה של ליטא המרכזית. הוא מינה את עצמו לנשיא הרפובליקה ולמפקד העליון של הכוחות המזוינים שלה. הוא כיהן בתפקידים אלו עד למרץ 1922, אז התאחדה ליטא המרכזית עם הרפובליקה הפולנית ולמעשה חדלה להתקיים (היא הפכה למחוז במדינה הפולנית).
לאחר האיחוד שירת ז'ליגובסקי במטה הכללי של צבא פולין. בסוף 1925 מונה לשר ההגנה של פולין. נטל חלק פעיל במהפכת מאי, שהעלתה לשלטון את חברו הטוב יוזף פילסודסקי. בשנת 1927 החליט ז'ליגובסקי לפרוש מהצבא ומהפוליטיקה. הוא התחיל לכתוב ספר זיכרונות, אשר יצא לאור ב-1930. בשנת 1935, שב לפוליטיקה ונבחר לפרלמנט הפולני.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ניסה להתגייס שוב לשירות הצבאי, אך נדחה בשל גילו המופלג. עם התקרבות הצבא הגרמני לוורשה, עזב מזרחה. תחילה הגיע ללבוב ומשם עבר את הגבול לרומניה. הוא הגיע לצרפת, שם הצטרף אל הממשלה הפולנית הגולה. לאחר נפילת צרפת עבר לבריטניה. שהה שם במשך כל המלחמה. בתום המלחמה נשאר בבריטניה. בשנת 1947 קיבל הסכמה מממשלת פולין הקומוניסטית לחזור לפולין. במהלך ההכנות לנסיעה חלה ומת. גופתו הוטסה לפולין והוא נטמן בבית הקברות הצבאי פובונזקי.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לוציאן ז'ליגובסקי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)