לוציאן ז'ליגובסקי
![]() | |
לידה |
17 באוקטובר 1865 אשמיאני, בלארוס ![]() |
---|---|
פטירה |
9 ביולי 1947 (בגיל 81) לונדון, הממלכה המאוחדת ![]() |
מקום קבורה |
בית הקברות הצבאי פובונזקי ![]() |
מדינה |
האימפריה הרוסית ![]() |
תקופת פעילות |
מ-1885 ![]() |
דרגה |
General of the branch ![]() |
מפלגה |
גוש לא מפלגתי לשיתוף פעולה עם הממשלה ![]() |
פרסים והוקרה |
|
פעולות ומבצעים | |
מלחמת העולם הראשונה ![]() | |
![]() ![]() |
לוציאן מצ'יסלאב ראפאל ז'ליגובסקי (בפולנית: Lucjan Mieczysław Rafał Żeligowski; 17 באוקטובר 1865 – 9 ביולי 1947) היה גנרל ופוליטיקאי פולני, ראש רפובליקת ליטא המרכזית, שר ההגנה של פולין ב-1925–1926.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לוציאן ז'ליגובסקי נולד בעיירה אשמיאני (בפלך וילנה של האימפריה הרוסית, כיום במחוז גרודנו של בלארוס). למד גימנסיה בווילנה. לאחר סיום הלימודים התגייס לצבא האימפריה הרוסית. עבר הכשרה לקצונה בבית הספר לקציני חיל הרגלים בעיר ריגה והוסמך לקצונה ב-1885. לחם במלחמת רוסיה-יפן. במהלך מלחמת העולם הראשונה לחם כמפקד רגימנט בדרגת קולונל. על אומץ ליבו בקרבות עוטר ב-5 עיטורים רוסים. לאחר מהפכת פברואר היה בין מארגני יחידות פולניות בצבא הרוסי, פיקד על חטיבה במסגרת הגיס הפולני ה-1.
לאחר המהפכה הבולשביקית, נמלט לדרום רוסיה (מחשש שייעצר על ידי השלטון החדש). שם ארגן דיוויזיה מפולנים, אשר שירתו בצבא הרוסי. דיוויזיה בפיקודו השתתפה בקרבות נגד צבאו של סמיון פטליורה בדרום אוקראינה ובקרבות נגד הצבא האדום באזור אודסה. במאי 1919, בסיכום עם ממשלת רומניה, נסוגה הדיוויזיה של ז'ליגובסקי לתוך בסרביה. משם היא הועברה ברכבות למערב אוקראינה ושולבה בצבא של הרפובליקה הפולנית. ז'ליגובסקי נטל חלק בקרבות האחרונים של מלחמת פולין–אוקראינה. בהמשך מונה לפקד על דיוויזיה מס' 10, איתה נלחם בצבא האדום במערב בלארוס. בספטמבר 1920 מונה למפקד הדיוויזיה הבלארוסית-ליטאית הראשונה.
בתחילת אוקטובר 1920, המפקד הפולני העליון יוזף פילסודסקי הורה לגנרל ז'ליגובסקי "למרוד" ביחד עם הדיוויזיה שלו ולהשתלט על העיר וילנה וסביבותיה. ב־8 באוקטובר 1920 נכנסו חיילים בפיקודו של ז'ליגובסקי לווילנה, ולא נתקלו בהתנגדות כלשהי. בעיר וילנה הכריז ז'ליגובסקי על הקמת רפובליקה של ליטא המרכזית. הוא מינה את עצמו לנשיא הרפובליקה ולמפקד העליון של הכוחות המזוינים שלה. הוא כיהן בתפקידים אלו עד למרץ 1922, אז התאחדה ליטא המרכזית עם הרפובליקה הפולנית ולמעשה חדלה להתקיים (היא הפכה למחוז במדינה הפולנית).
לאחר האיחוד, שירת ז'ליגובסקי במטה הכללי של צבא פולין. בסוף 1925 מונה לשר ההגנה של פולין. נטל חלק פעיל במהפכת מאי, שהעלתה לשלטון את חברו הטוב יוזף פילסודסקי. בשנת 1927 החליט ז'ליגובסקי לפרוש מהצבא ומהפוליטיקה. הוא התחיל לכתוב ספר זיכרונות, אשר יצא לאור ב-1930. בשנת 1935, שב לפוליטיקה ונבחר לפרלמנט הפולני.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ניסה להתגייס שוב לשירות הצבאי, אך נדחה בשל גילו המופלג. עם התקרבות הצבא הגרמני לוורשה, עזב מזרחה. תחילה הגיע ללבוב ומשם עבר את הגבול לרומניה. הוא הגיע לצרפת, שם הצטרף אל הממשלה הפולנית הגולה. לאחר נפילת צרפת עבר לבריטניה. שהה שם במשך כל המלחמה. בתום המלחמה נשאר בבריטניה. בשנת 1947 קיבל הסכמה מממשלת פולין הקומוניסטית לחזור לפולין. במהלך ההכנות לנסיעה חלה ומת. גופתו הוטסה לפולין והוא נטמן בבית הקברות הצבאי פובונזקי.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- לוציאן ז'ליגובסקי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- גנרלים פולנים
- שרי ההגנה של פולין
- חברי הסיים הפולני
- פולנים במלחמת העולם השנייה
- אנשי צבא רוסים
- מפקדים בלגיון הכבוד
- מעוטרי צלב הגבורה
- אנשי צבא רוסים במלחמת העולם הראשונה
- אישים במלחמת רוסיה–יפן
- מקבלי עיטור גיאורגי הקדוש
- מעוטרי צלב המלחמה
- מקבלי עיטור ולדימיר הקדוש
- אישים הקבורים בבית הקברות הצבאי פובונזקי
- פולנים שנולדו ב-1865
- נפטרים ב-1947