ליאונרד מאייר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ליאונרד מאייר
Leonard B. Meyer
אין תמונה חופשית
לידה 12 בינואר 1918
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 30 בדצמבר 2007 (בגיל 89)
מנהטן, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מלחין, מוזיקולוג, פילוסוף עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס גורדון ג. לאינג (1969) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ליאונרד מאייראנגלית: Leonard B. Meyer;‏ 12 בינואר 191830 בדצמבר 2007) היה מלחין, סופר ופילוסוף אמריקאי. הוא תרם רבות בתחומי תאוריית האסתטיקה במוזיקה ואנאליזה מוזיקלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לימודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאייר למד באוניברסיטת קולומביה, שם קיבל תואר ראשון בפילוסופיה ותואר שני במוזיקה. הוא את לימודיו באוניברסיטת שיקגו, ממנה קיבל תואר דוקטור לתרבות בשנת 1954. הלחנה למד אצל שטפן וולפה, אוטו לוינינג וארון קופלנד.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1946 היה לחבר סגל המחלקה למוזיקה באוניברסיטת שיקגו, ב-1961 התמנה לפרופסור למוזיקה באוניברסיטת שיקגו וב-1975 לפרופסור למדעי הרוח באוניברסיטת פנסילבניה. ב-1988 הוענק לו תואר פרופסור אמריטוס מאוניברסיטת פנסילבניה.

בעבודה בעלת ההשפעה הרבה ביותר שכתב, "Emotion and Meaning in Music" ‏ (1956), שילב מאייר תאוריית גשטאלט ותאוריות של הפרגמטיסטים צ'ארלס סנדרס פירס וג'ון דיואי בניסיון להסביר את קיום הרגש במוזיקה. פירס העלה סברה, לפיה כל תגובה מקובלת לאירוע מתפתחת במקביל להבנת תוצאותיו של אותו אירוע, ואז מופיעה תגובה רגשית ל"משמעות" האירוע. מאייר השתמש בבסיס זה ליצירת תאוריה על מוזיקה המשלבת ציפיות מוזיקליות בהקשר תרבותי ספציפי עם הרגש והמשמעות שהן מעוררות. עבודתו המשיכה להשפיע על תאורטיקאים, הן בתחום המוזיקה והן מחוצה לו, וכן נתנה בסיס למחקר פסיכולוגי קוגניטיבי של מוזיקה ותגובותינו לה.[1][2]

לספרו משנת 1967, "Music, the Arts, and Ideas" נודעה חשיבות בהגדרת המעבר לפוסטמודרניזם לאור יצירות חדשות כגון "מוזעיקה לתיאטרון הקסמים" של ג'ורג' רוכברג, שביצוע הבכורה שלה היה באוניברסיטת שיקגו ב-1967.[3]

עוד כתבים חשובים שלו הם "The Rhythmic Structure of Music" (עם Grosvenor Cooper ‏ (1960), "Explaining Music" ‏ {1973) ו-"Style and Music: Theory, History, and Ideology" ‏ (1989); הדפסה חוזר בכריכה רכה ב-1997).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]