פרגמטיזם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פרגמטיזם היא אסכולה פילוסופית שהתגבשה בארצות הברית בסביבות 1870. צ'ארלס ס' פירס, שנחשב למייסדה, תיאר אותה כך:

"תתארו את ההשפעות הפרקטיות של האובייקט שבמחשבתכם. ואז, המחשבה שלכם על ההשפעות האלה היא כל מה שאתם חושבים על האובייקט"[1]

הפרגמטיזם מתנגד לרעיון שתפקידה של המחשבה הוא לתאר, להדגים ולייצג את המציאות. במקום זאת, פרגמטיסטים מחשיבים את המחשבה ככלי ומכשיר לחיזוי, פתרון בעיות ופעולה. לטענת הפרגמטיסטים רוב העיסוק הפילוסופי, כגון טבע הידיעה, השפה, המשמעות המדע והאמונה, מוסבר בצורה הטובה ביותר לאור שיטתם.

הפילוסופיה של הפרגמטיזם מתייחסת אל ההשלכות הפרקטיות של רעיונות על ידי בחינה שלהם לאור הניסיון האנושי, כך שאמיתותה של טענה נקבעת על פי תוצאות מעשיות והתועלת שהיא משרתת.

הפרגמטיזם מתמקד בעולם כמקום משתנה, ועל כן הוא גורס כי האמת מותאמת לגילויים המדעיים והיא יחסית לזמן, מקום ומטרת החקירה.

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

צ'ארלס ס. פירס, מייסד אסכולת הפרגמטיזם

הפרגמטיזם כתנועה פילוסופית התחילה בארצות הברית בשנות ה-70 של המאה ה-19. בנוסף לצ'ארלס ס' פירס שהעניק לאסכולה את שמה ופיתח את עקרונותיה, ניתן למנות את ויליאם ג'יימס וג'ון דיואי שהיו שותפים ל'מועדון המטאפיסי' בו עוצבה השיטה. בשונה מטעות נפוצה, הפרגמטיזם אינו אנטי מטפיסי, אלא מפנה את עיקר תשומת הלב אל העולם הזה ואל ביטויין של שאלות מטפיסיות במרחב הנגלה. השימוש הראשון בדפוס של המונח 'פרגמטיזם' היה ב-1898 על ידי ג'יימס, שטען שאת הבכורה יש לייחס לפירס עוד מתחילת שנות ה-70.

הפרגמטיזם זכה להתעניינות מחודשת לאחר שבשנות ה-60 של המאה ה-20 וילארד ואן אורמאן קוויין ווילפרד סלרס השתמשו במתודה פרגמטיסטית על מנת לבקר את הפוזיטיביזם הלוגי. כתוצאה ממחקריהם של קווין וסאלרס התפתח ענף של פרגמטיזם שלפעמים מכונה 'נאו-פרגמטיזם' על ידי ריצ'רד רורטי, הילארי פטנם ורוברט ברנדום. עם זאת, חוקרי פרגמטיזם רבים מסויגים מהאופן שבו פירש רורטי את משנות דיואי וג'יימס, תוך הזחת פירס מן המסורת הפרגמטיסטית,[2] ומהאופן שבו הסיט ברנדום את הפרגמטיזם אל המימד הלשוני, תוך דחיקת הממד ההתנסותי שהיה קריטי בעבור אבות הפרגמטיזם.[3]

מקורות השראה להגות הפרגמטיסטית ניתן למצוא אצל:

- פרנסיס בייקון, שטבע את הביטוי ipsa scientia potestas est ("הידע עצמו הוא כוח").

- דייוויד יום, שהיה בעל הסתכלות נטורליסטית על הידע והפעולה.

- עמנואל קאנט, על תפיסתו האידיאליסטית, ממנה גזר פירס את המונח 'פרגמטיזם'.

- ג.ו.פ היגל, שהכניס את ההתייחסות לשינויים על פני זמן לפילוסופיה.

- ג'ורג' ברקלי, שפעל להבהיר או למחוק את המושגים הלא בהירים מהפילוסופיה.


פרגמטיזם ומחשבת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאמר שחרות משנת 1912, טען צבי וולפסון כי הפרגמטיזם האמריקאי הוטרם בידי ריה"ל. טענה זו פותחה, לוטשה ושוכללה בידי חוקרי מחשבת ישראל והפרגמטיזם: פיטר אוקס (Ochs),[4] חנה השקס,[5] עזגד גולד,[6] נדב ברמן שיפמן,[7] ואחרים. משותפת להם הטענה שיש לרעיונות הפרגמטיזם האמריקאי הקלאסי מקורות משמעותיים במסורת היהודית, בתנ"ך ויותר מכך בספרות חז"ל, ובאופן רחב יותר בספרות ההלכתית. בשנים האחרונות תרם מיכה גודמן בספריו לבירור הפנים הפרגמטיות בהגות ריה"ל (בספרו חלומו של הכוזרי) ובאופן קונסטרוקטיבי, ביחס לעמדות השונות לגבי הסכסוך הישראלי-פלסטיני (בספר מלכוד 67).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ויליאם ג'יימס. פרגמטיזם, הוצאת רסלינג, 2010

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Peirce, C. S., How to Make Our Ideas Clear, Popular Science Monthly 12, עמ' 286–302
  2. ^ חנה השקס, 'הפילוסופיה ותפקיד הפילוסוף בפרגמטיזם האמריקאי', עבודת דוקטור, ירושלים: האוניברסיטה העברית, תשס"ד
  3. ^ Steven Levine, Pragmatism, Objectivity, and Experience, New York: Cambridge, 2019
  4. ^ Peter Ochs, Peirce, Pragmatism, and the Logic of Scripture, New York: Cambridge University Press, 1998
  5. ^ Hannah E. Hashkes, Rabbinic Discourse as a System of Knowledge, Leiden: Brill, 2015
  6. ^ עזגד גולד, על הנסים ועל הטבע: עיון פילוסופי בספרות ההלכה, רמת גן: אוניברסיטת בר אילן, תשע"ה
  7. ^ נדב ברמן שיפמן, 'פרגמטיזם והגות יהודית בארה"ב במאה העשרים: עיון במשנות חיים הירשנזון, מרדכי מ. קפלן ואליעזר ברקוביץ', עבודת דוקטור, ירושלים: האוניברסיטה העברית, 2018


פילוסופיה
תחומים
אונטולוגיהאסתטיקהאפיסטמולוגיהאתיקהלוגיקהמטאפיזיקהמטאפילוסופיהמטא-אתיקהפילוסופיה פוליטיתפילוסופיה של ההיסטוריהפילוסופיה של החינוךפילוסופיה של הלשוןפילוסופיה של המדעפילוסופיה של המתמטיקהפילוסופיה של הנפשתאולוגיה
P philosophy1.png
זרמים/אסכולות
טאואיזםהאסכולה הפיתגוראיתהאסכולה האלאטיתהאסכולה האטומיסטיתמוהיזםלגליזםנטורליזםהאסכולה הפריפטטיתהאסכולה הסטואיתהאסכולה הציניתנאופלאטוניזםהאסכולה האפיקוראיתקונפוציאניזםסכולסטיקהרציונליזםאמפיריציזםאקזיסטנציאליזםנאו-קונפוציאניזםפנומנולוגיהפילוסופיה אנליטיתפרגמטיזםפוסטמודרניזםפילוסופיה בודהיסטיתפילוסופיה הינדואיסטיתפילוסופיה ג'ייניסטיתפילוסופיה יהודית
אישים בולטים
פילוסופים של העת העתיקה לאו דזהקונפוציוסתאלספיתגורסהרקליטוסמו דזההבודההפרמנידספרוטגורסדמוקריטוססוקרטסאפלטוןאריסטוזנון מקיטיוןטימון מפליוספירון מאליספלוטינוססון דזהקונדה-קונדה
פילוסופים של ימי הביניים אוגוסטינוסיוהאן סקוטוסאבן סינאג'ו שירמב"םתומאס אקווינסויליאם איש אוקאם
פילוסופים מודרניים ניקולו מקיאווליתומאס הובספרנסיס בייקוןרנה דקארטברוך שפינוזהגוטפריד לייבניץג'ון לוקג'ורג' ברקלידייוויד יוםז'אן-ז'אק רוסועמנואל קאנטג'רמי בנת'םגאורג הגלג'ון סטיוארט מילארתור שופנהאוארסרן קירקגורקרל מרקספרידריך ניטשה
פילוסופים בני המאה ה-20 גוטלוב פרגהג'ון דיואיאדמונד הוסרלמרטין היידגרברטראנד ראסלרודולף קרנפלודוויג ויטגנשטייןקרל המפלז'אן-פול סארטרוילארד ואן אורמאן קווייןג'ון רולסיורגן האברמאסמישל פוקוגסטון בשלאר
מונחים
מונחים בסיסיים אינסוףאמת ושקראפוסטריוריאפריורידיאלקטיקההנחהזמןחומר ורוחחוק הזהותטוב ורעישותכשל לוגילוגוסמהותמציאותסיבתיותערךפרדוקסצדקתכונהיום הפילוסופיה העולמי
תאוריות/תפיסות אגואיזם אתיאוניברסליזםאימננטיותאינטואיציוניזםאמנה חברתיתבחירה חופשיתבעיית הראוי-מצויהבעיה הפסיכופיזיתדאונטולוגיהדואליזםנהנתנותהוליזםהיסטוריציזםהשכל הפועלטיעון השפה הפרטיתכשל נטורליסטילוגיציזםמטריאליזםמוניזםמונאדהמכניזםנטורליזם מטאפיזיניהיליזםנומינליזםסובייקטיביזםסוליפסיזםספקנותעל-אדםעשרת הכבליםפוזיטיביזםפטליזםפנאנתאיזםפנתאיזםהפרא האצילהצו הקטגוריהקוגיטוריאליזםרדוקציוניזםרלטיביזםתועלתנותתערו של אוקאםהרצון לעוצמה
פורטל פילוסופיה
P yin yang.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא פילוסופיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.