ליגאוני
הליגאוני (בלטינית: Ligauni) היו שבט קלטו-ליגורי ששכן ליד חוף הים התיכון בתקופת הברזל ובתקופת האימפריה הרומית.
שם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הם מוזכרים בתור Ligaunorumque על ידי פליניוס הזקן (המאה הראשונה לספירה).[1][2] גם תעודה נוספת מתעדת אותם בראשית ימי הביניים (814 לספירה).[3]
השם האתני Ligauni הוא כנראה קלטי, הנובע מ־Ligamnī מוקדם יותר. הוא נגזר מהשורש līg - (להכות), כלומר העם Ligauni נקראים "המכים",[4] או מ־liga - (בוץ, משקעים, סחופת).[2] לפי הבלשנית פטריציה דה ברנרדו סטמפל (אנ') שמות שבטיים קלטיים כאלה מבחינה לשונית מעידים על כך שלניב הקלטו-ליגורי היה תפקיד חשוב בין השפות שדוברו בליגוריה העתיקה.[4]
גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הטריטוריה שלהם הייתה ממוקמת מזרחית לדקיאטס, מערבית לוורוקיני, דרומית לסואטרי, וצפונית לאוקסיבי.[5] לפי ההיסטוריון גיא בארוול, הם היו חלק מהקונפדרציה הסלובית (אנ').[6][7]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Barruol, Guy (1969). Les Peuples préromains du Sud-Est de la Gaule: étude de géographie historique. E. de Boccard. OCLC 3279201.
- de Bernardo Stempel, Patrizia (2006). "From Ligury to Spain: Unaccented *yo > (y)e in Narbonensic votives ('gaulish' DEKANTEM), Hispanic coins ('iberian' -(sk)en) and some theonyms". Palaeohispanica. 6: 45–58. ISSN 1578-5386.
- Falileyev, Alexander (2010). Dictionary of Continental Celtic Place-names: A Celtic Companion to the Barrington Atlas of the Greek and Roman World. CMCS. ISBN 978-0955718236.
- Rivet, A. L. F. (1988). Gallia Narbonensis: With a Chapter on Alpes Maritimae : Southern France in Roman Times. Batsford. ISBN 978-0-7134-5860-2.
- Talbert, Richard J. A. (2000). Barrington Atlas of the Greek and Roman World. Princeton University Press. ISBN 978-0691031699.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Pliny. Naturalis Historia, 3:35.
- ^ 1 2 Falileyev 2010, s.v. Ligauni.
- ^ Barruol 1969, p. 215.
- ^ 1 2 de Bernardo Stempel 2006, p. 46.
- ^ Talbert 2000, Map 16: Col. Forum Iulii-Albingaunum.
- ^ Barruol 1969, p. 188.
- ^ Rivet 1988, p. 16.