דקיאטס
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
| הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
הדקיאטס (ביוונית: Δεκιήταις) היו שבט ליגורי ששכן בסמוך לחוף הים התיכון, סביב אנטיב של ימינו, בתקופת הברזל ובתקופת האימפריה הרומית.
לפי ההיסטוריון גיא בארוול, הם היו חלק מהקונפדרציה הסלובית.[1] [2]
שם[עריכת קוד מקור | עריכה]
שבט הדקיאטס מוזכרים כ-Dekiḗtais (Δεκιήταις) על ידי פוליביוס (המאה ה-2 לפנה"ס),[3] וכ-Dekiatíōn (Δεκιατίων) על ידי תלמי (המאה ה-2 לספירה). [4] [5] כ-regio Deciatium המתועד גם על ידי פליניוס הזקן (המאה ה-1 לספירה),[6] וכ- אופידום Deciatum מתועד על ידי פומפוניוס מלה (אמצע המאה ה-1 לספירה).[7] [5]
משמעות השם דקיאטס נותרה מעורפלת. על פי הפילולוג הספרדי חוויאר דה הוז (Javier de Hoz), אפשרית אטימולוגיה הודו-אירופית, מהשורש dek̑ - והסיומת עשויה להוות עדות לשם קלטי, "אבל נראה שהשם כולו אינו קלטי. במקרה זה הייתי מקבל סיווג 'ליגורי מוגבל' בגלל מיקומם הגיאוגרפי של האנשים".[8]
גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הדקיאטס ישבו על חוף הים התיכון, ממערב לנהר לופ, סביב המושבה מסאליוטה של אנטיפוליס (אנטיב המודרנית).[9] [10] הטריטוריה שלהם הייתה ממוקמת דרומית ל-Nerusii, דרומית מזרחית לליגאוני, ומזרחית או מערבית לאוקסיבי.[11] [12]
המיקום המדויק של האופידום Deciatum (או Dekieton) נותר לא ברור.[13] ייתכן שזה לא היה מקום נפרד בין ניקאה לאנטיפוליס, אלא פשוט שם לאנטיפוליס עצמה.[11]
מושבת החוף היוונית אנטיפוליס (אנטיב המודרנית), שנוסדה בשטחם באמצע המאה ה-3 לפני הספירה, הייתה ככל הנראה התגרות של השם המקורי שנתנו הליגורים למקום, למרות המשמעות היוונית המילולית של 'עיר ממול'.[14] זה לא בהכרח אומר שזה היה המרכז העיקרי של הדקיאטים, ובארוול הציע לזהות את האתר של גראס כעיר הראשית שלהם.[15]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 154 לפנה"ס, הליגורים כיתרו על המושבות המסאליות (של מרסיי העתיקה) של ניקאה (ניס) ואנטיפוליס. על פי בקשה ממאסליה, ואחרי שלגאט (שליח) רומי טיטוס קווינקטיוס פלמינינוס נפצע על ידי האוקסיבי, הסנאט הרומי שלח את הקונסול קווינטוס אופימיוס להרגיע את האזור. האחרונים הביסו את הדקיאטס והאוקסיבי באגיטנה, ואז העבירו חלק גדול משטחם לידי מסאליה.[16] [17]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Polybius (2010). The Histories. Loeb Classical Library. תורגם ע"י Paton, W. R.; Walbank, F. W.; Habicht, Christian. Harvard University Press. ISBN 978-0-674-99637-3.
- קוסון, פייר (1995) Civitas Antipolitana: Histoire du Municipe Romain d'Antipolis . נחמד, סר עורך.מסת"ב 2-86410-219-6ISBN 2-86410-219-6
- פליניוס האב, כורוגרפיה, II.69
ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Barruol, Guy (1969). Les Peuples préromains du Sud-Est de la Gaule: étude de géographie historique. E. de Boccard. OCLC 3279201.
- de Hoz, Javier (2005). "Ptolemy and the linguistic history of the Narbonensis". In de Hoz, Javier; Luján, Eugenio R.; Sims-Williams, Patrick (eds.). New approaches to Celtic place-names in Ptolemy's Geography. Ediciones Clásicas. pp. 173–188. ISBN 978-8478825721.
- Dyson, Stephen L. (1985). The Creation of the Roman Frontier. Princeton University Press. ISBN 978-1-4008-5489-9.
- Falileyev, Alexander (2010). Dictionary of Continental Celtic Place-names: A Celtic Companion to the Barrington Atlas of the Greek and Roman World. CMCS. ISBN 978-0955718236.
- Rivet, A. L. F. (1988). Gallia Narbonensis: With a Chapter on Alpes Maritimae: Southern France in Roman Times. Batsford. ISBN 978-0-7134-5860-2.
- Salomone Gaggero, Eleonora (2006). "Deciates". Brill's New Pauly. doi:10.1163/1574-9347_bnp_e312080.
- Talbert, Richard J. A. (2000). Barrington Atlas of the Greek and Roman World. Princeton University Press. ISBN 978-0691031699.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Barruol 1969, p. 188.
- ^ Rivet 1988, p. 16.
- ^ Polybius. Historíai, 33.8.
- ^ Ptolemy. Geōgraphikḕ Hyphḗgēsis, 2.10.5.
- ^ 1 2 Falileyev 2010, s.v. Deciates.
- ^ Pliny. Naturalis Historia, 3.35.
- ^ Pomponius Mela. De situ orbis, 2.5.76.
- ^ de Hoz 2005, pp. 178, 181.
- ^ Barruol 1969, pp. 215–217.
- ^ Rivet 1988, pp. 34–35, 240.
- ^ 1 2 Rivet 1988, pp. 34–35.
- ^ Talbert 2000, Map 16: Col. Forum Iulii-Albingaunum.
- ^ Salomone Gaggero 2006.
- ^ Rivet 1988, p. 239.
- ^ Barruol 1969, p. 216.
- ^ Dyson 1985, pp. 147–148.
- ^ Rivet 1988, pp. 32–33.