ליזי דייגנן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ליזי דייגנן
Lizzie Deignan
ליזי דייגנן, 2007
ליזי דייגנן, 2007
ליזי דייגנן, 2007
לידה 18 בדצמבר 1988 (בת 35)
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת
גובה 168 ס״מ עריכת הנתון בוויקינתונים
משקל 57 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום מרוץ אופני מסלול, מרוץ אופני כביש
התמחות ספרינט
מאזן מדליות
המשחקים האולימפיים
מתחרה עבור בריטניהבריטניה בריטניה
כסף לונדון 2012 מרוץ כביש
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ארמיטסטד במרוץ בוולודרום רבולושן במנצ'סטר (2007)
ארמיטסטד (משמאל) רוכבת בקבוצת הבריחה במרוץ הכביש באולימפיאדת לונדון (2012)

אליזבת' מרי "ליזי" דייגנן (לשעבר, ליזי ארמיטסטד, באנגלית: Elizabeth Mary "Lizzie" Deignan; נולדה ב-18 בדצמבר 1988) היא רוכבת אופניים בריטית, המתמחה במרוץ אופני מסלול ובמרוץ אופני כביש. היא רוכבת בקבוצה האמריקאית טרק-סגפרדו. היא צברה חמש מדליות באליפויות העולם במסלול בשנים 2009 ו-2010 בטרם עברה להתמקד במרוצי אופני כביש. זכתה במדליית הכסף במרוץ הכביש באולימפיאדת לונדון (2012) וניצחה באליפות העולם באופני כביש ב-2015.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בשם אליזבת' ארמיטסטד, באוטלי שמערב יורקשייר, והחלה להתאמן ולהתחרות באופניים ב-2004, לאחר שצוות חיפוש כישרונות לאומי באופניים ערך ביקור בבית הספר שלה. היא בוגרת "התוכנית הבריטית לפודיום אולימפי" של איגוד האופניים הבריטי.

דייגנן היא צמחונית מאז היותה בת 10.

קריירה באופני מסלול[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארמיטסטד הייתה אלופת אירופה במרוץ לקו הסיום (Scratch Race) לנערות (עד גיל 18) ב-2005 ואלופת אירופה במרוץ זה עד גיל 23 בשנים 2007 ו-2008. היא הייתה סגנית אלופת אירופה עד גיל 23 במרוץ הנקודות (Points Race) ב-2007. היא נמנתה על הנבחרת הבריטית שזכתה בניצחון ברדיפה קבוצתית (Team Pursuit) באליפות העולם ב-2009. במרוץ לקו הסיום (Scratch Race) היא סיימה שנייה לאחר שבמהלך המרוץ היא נפלה אך הצליחה לקום על רגליה ולהצטרף מחדש למרוץ. באותה אליפות זכתה במדליית ארד במרוץ הנקודות לאחר שרכבה פצועה וחבושה כתוצאה מנפילתה במרוץ הקודם.

לאחר שעברה להתמקד במרוצי הכביש, המשיכה גם להתחרות במסלול וב-2011 ניצחה באליפות בריטניה במרוץ הנקודות ובמרוץ לקו הסיום.

קריירה באופני כביש[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2009 עברה להתמקד באופני כביש והצטרפה לקבוצה הבלגית "לוטו-בליסול". באותה שנה ניצחה באליפות בריטניה במרוץ הכביש עד גיל 23. ב-2010 הצטרפה לקבוצה "סרוולו טסט טים" שהפכה ב-2011 לקבוצת "גרמין-סרוולו". ב-2010 ניצחה שנית באליפות בריטניה במרוץ הכביש עד גיל 23 וזכתה במדליית כסף במרוץ הכביש במשחקי חבר העמים שנערכו בדלהי (המנצחת: רושל גילמור מאוסטרליה). ב-2011 ניצחה במרוץ הכביש באליפות בריטניה וסיימה שביעית במרוץ הכביש באליפות העולם באופני כביש. ב-2012 הצטרפה לקבוצה ההולנדית "AA Drink-Leontien.nl" וניצחה במהדורה הראשונה לנשים של המרוץ הקלאסי הוותיק לגברים, גנט - וולגם, לאחר שביצעה בריחת יחיד 40 קילומטרים לסיום.

במרוץ הכביש באולימפיאדת לונדון הייתה ארמיטסטד חלק מקבוצת בריחה בת שלוש רוכבות שהצליחה להגיע לסיום לפני הדבוקה. במרוץ אל קו הסיום היא נוצחה על ידי ההולנדית מריאנה ווס וזכתה במדליית הכסף - המדליה הראשונה בה זכתה בריטניה במשחקים אלו.

ב-2013 עברה ארמיטסטד לקבוצה ההולנדית Boels Dolmans Cycling Team. הישגיה הבולטים ב-2013 היו ניצחון במרוץ הכביש באליפות בריטניה ומקום שלישי בדרוג הכללי בטור הנשים של הולנד. במרוץ זה ניצחה גם בקטגוריית המאוצים ובקטגוריה המשולבת.

ב-2014 ניצחה ארמיטסטד בסבב הגביע העולמי באופני כביש לנשים. היא ניצחה במרוץ הראשון בסבב, רונדה ון דרנט (במרץ 2014) וסיימה שנייה בשלושת המרוצים העוקבים בסבב. היא המשיכה והחזיקה במקום הראשון בסבב עד סיומו בסוף אוגוסט 2014 וקטעה בכך רצף של שנתיים בהן ניצחה מריאנה ווס בסבב. ביולי 2014 ניצחה במרוץ אופני הכביש במשחקי חבר העמים הבריטי שנערכו בגלאזגו, סקוטלנד.

ב-2015 שבה ארמיטסטד וניצחה בסבב הגביע העולמי באופני כביש לנשים, תוך שניצחה בשלושה מתוך עשרת מרוצי הסבב, כולל בטרופאו אלפרדו בינדה ובגרנד פרי דה פלואה ברטאן.
במרוץ הכביש באליפות העולם, שנערכה בריצ'מונד שבארצות הברית, ניצחה ארמיטסטד לאחר שגברה במאוץ אל קו הסיום של קבוצה של תשע רוכבות והקדימה את יריבתה הגדולה בשנת 2015, ההולנדית, אנה ואן דר ברחן.

עונת 2016 שאותה ייעדה להכנות לאולימפיאדת ריו דה ז'ניירו, הייתה עתירת הישגים עבורה. היא ניצחה ב-9 מרוצים, בהם המרוצים החד-יומיים הבולטים ביותר דוגמת: סטראדה ביאנקה לנשים, טרופאו אלפרדו בינדה, רונדה ון פלנדרן לנשים ואומלופ הט ניוסבלד לנשים. כמו כן היא ניצחה במרוץ הקטעים החשוב "טור הנשים" שנערך זו השנה השלישית בבריטניה. באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו היא נחשבה כאחת המועמדות המובילות לניצחון אך הצליחה לסיים במקום החמישי, המאכזב מבחינתה. במרוץ הכביש באליפות העולם שנערכה בדוחא היא סיימה במקום הרביעי.

היעדרות מבדיקות סמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

זמן קצר לפני אולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016) נודע כי ארמיטסטד עמדה בפני עונש השעיה בשל היעדרותה משלוש בדיקות לגילוי סמים במשך 12 חודשים (מאוגוסט 2015 ועד יוני 2016). בערעורה לפני בית הדין לבוררות בספורט טענה ארמיטסטד כי היעדרותה מהבדיקה הראשונה הייתה באשמת מערכת הבדיקה. טענתה התקבלה ועונשה בוטל. הפרשה נודעה לעיתונות רק לאחר ביטול ההשעיה ונמתחה ביקורת על המוסדות ועל ארמיטסטד, כולל על ידי רוכבים אחרים. להגנתה יצא אלוף העולם בסקוואש, ג'יימס וילסטרופ, שטען כי הציבור אינו מודע למורכבות הליכי הבדיקות, היכולים בקלות להכשיל את הספורטאים. הוא אף ציין כי לארמיטסטד נערכו ב-2016 16 בדיקות לגילוי סמים בהן התוצאות היו שליליות.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספטמבר 2016 נישאה ארמיטסטד לרוכב האופניים האירי, פיליפ דייגנן (Philip Deignan) והיא מתחרה תחת שמה החדש אליזבת' דייגנן. בתם הבכורה נולדה בספטמבר 2018.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ליזי דייגנן בוויקישיתוף