ליז פייר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ליז פייר
Liz Phair
Liz Phair cropped.jpg
לידה 17 באפריל 1967 (בת 52)
ניו הייבן, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוברלין קולג' עריכת הנתון בוויקינתונים
שנות פעילות מאז 1992
סוגה רוק אלטרנטיבי
עיסוק זמרת-יוצרת, מלחינת טלוויזיה
כלי נגינה גיטרה, שירה, פסנתר
חברת תקליטים קפיטול רקורדס, ATO רקורדס, מטדור רקורדס
שיתופי פעולה בולטים The Smashing Pumpkins, שריל קרואו
www.lizphair.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אליזבת קלארק פייר (באנגלית: Elizabeth Clark Phair; נולדה ב-17 באפריל 1967) היא זמרת, פזמונאית, וגיטריסטית אמריקאית.

היא החלה את הקריירה שלה בתחילת שנות ה-1990 כשהוציאה קלטות אודיו בהוצאה עצמית, בשם Girly Sound, לפני שחתמה עם חברת התקליטים העצמאית מטדור רקורדס. אלבום-האולפן הבכורה שלה, Exile in Guyville, יצא ב-1993 וגרף שבחים. האלבום נמנה על ידי רולינג סטון כאחד מ-500 האלבומים הגדולים של כל הזמנים. עשר שנים מאוחר יותר, אלבומה הרביעי, Liz Phair, יצא באמצעות קפיטול רקורדס, והיווה תפנית במוזיקה שלה, מסגנון רוק לכיוון מוזיקת פופ רוק. פייר מכרה כמעט שלושה מיליון תקליטים ברחבי העולם. האלבום האחרון שלה, Funstyle, יצא ב-3 ביולי 2010.

ראשית דרכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פייר נולדה בניו הייבן, קונטיקט[1] ב-17 באפריל 1967, אך גדלה בסינסינטי, ומאוחר יותר בווינטקה, אילינוי, על ידי הורים מאמצים בני המעמד הבינוני-גבוה, ננסי, היסטוריונית שעבדה במכון האמנות של שיקגו, וג'ון פייר,[2] שהיה חוקר איידס וראש מחלקת מחלות זיהומיות בבית החולים נורת'ווסטרן ממוריאל.[3] היא סיימה את לימודי התיכון ב-1985. במהלך התיכון, פייר הייתה פעילה במנהל הסטודנטים, בעריכת ספר השנתון, ובנבחרת ריצת שדה.[4] היא למדה באוברלין קולג' באוהיו, וסיימה תואר בהיסטוריה של האמנות.[5]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

1990–1992: הקלטות Girly Sound [עריכת קוד מקור | עריכה]

פייר ניסתה את מזלה בסצנת המוזיקה של סן פרנסיסקו, אך כשלא נחלה שם הצלחה, היא חזרה לשיקגו, והתחילה לכתוב שירים להקליט אותם בביתה בשם Girly Sound. היא הייתה לחלק מסצנת המוזיקה האלטרנטיבית בעיר, והתיידדה עם חברי להקות שהתחילו להיות מוכרים בבמה הלאומית בתחילת שנות ה-90 וכן אנשי לייבלים עצמאיים.

1992–2003: Exile in Guyville; הכרה בקורתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1992, פייר התקשרה ל ג'רארד קולסוי, נשיא חברת התקליטים האינדי, מטדור רקורדס, ושאלה אותו אם הוא מוכן להוציא את האלבום שלה. במקרה, קולסוי בדיוק קרא ביקורת על Girly Sound במגזין המוזיקלי Chemical Imbalance, והוא אמר לפייר לשלוח לו קלטת. פייר שלחה לו קלטת עם שישה שירים, וקולסוי התלהב: "השירים היו מדהימים. ההקלטה עצמה הייתה די פרימיטיבית, במיוחד בהשוואה לאלבום שיצא מהם. אך השירים היו ממש חכמים, ממש מצחיקים, וממש חדים, לפעמים הכל באותו הזמן. . . . אהבתי אותם מאוד והשמעתי אותם לכולם. בדרך כלל אנחנו לא מחתימים אנשים שלא פגשנו, או שלא שמענו תקליטים אחרים שלהם, או שלא ראינו אותם מופיעים. אבל הייתה לי תחושה, והתקשרתי אליה, ואמרתי לה אוקיי."

Exile in Guyville הופק על ידי פייר ובראד ווד, ויצא ב-1993.[6] האלבום זכה רק לביקורות מצוינות. שבחים משמעותיים ניתנו על המילים הכנות והבוטות, ועל המוזיקה עצמה, שהיא הכלאה בין אינדי רוק ופופ. האלבום חשף את נטייתה של פייר לחקור בשיריה מיניות מפורשת, כמו בשיר "Flower": "אני רוצה להיות מלכת המציצות שלך/...אני אזיין אותך וגם את כפיפיך." ועם זאת, עמד בניגוד בולט סימן ההיכר שלה – הקול הנמוך, המונוטוני ונטול ויברטו שלה –[7] שנתן לרבים משיריה תחושה מעט מנותקת, כמעט חסרת הבעה.

אלבומה השני של פייר זכה לתשומת לב רבה בתקשורת. Whip-Smart נחת במקום #27 במצד האלבומים ב-1994, ו-"Supernova", הסינגל הראשון, הפך ללהיט במצעד הרוק המודרני, והקליפ שלו שודר תכופות ב-MTV. פייר גם הופיעה על השער של רולינג סטון, עם הכותרת "כוכבת רוק נולדת". האלבום זכה לביקורות מעורבות, אך עדיין הוסמך לססטוס זהב. המכירות היו פחות ממה שחברת התקליטים צפתה, אך התקווה הייתה שהאלבום יכיר את פייר לקהל רחב יותר במיינסטרים. האלבום הבא של פייר היה Juvenilia, שכלל מספר שירים מוקדמים של Girly Sound.

בשנת 1995 פייר נישאה לעורך הקולנוע ג'ים סטסקאוסקס, שעבד איתה על הפקת הקליפ שלה. בנם, ג'יימס ניקולס סטסקאוסקס, נולד ב-21 בדצמבר 1996. פייר וסטסקאוסקס התגרשו ב-2001.

האלבום השלישי של פייר, Whitechocolatespaceegg, יצא ב-1998 לאחר מספר עיכובים, אשר כללו אי הסכמה לגבי תוכן; הלייבל דחה את האלבום כפי שהוגש, וביקש מפייר לכתוב כמה שירים נוספים המכוונים להשמעה ברדיו.[8] האלבום שיצא כתוצאה מציג גרסה בוגרת יותר של פייר, ומשקפת חלק מאופנים שהשינויים בחייה – כמו נישואים ואימהות – השפיעו עליה. הסינגל "Polyester Bride" הושמע ברדיו, והאלבום זכה לביקורות חיוביות רבות, אך הוא לא הצליח יותר מבחינה מסחרית מאשר קודמו. כדי לקדם את האלבום, פייר הצטרפה לפסטיבל לילית. פייר הופיעה על הבמה המרכזית יחד עם אמניות כמו שרה מקלכלן, אמילו האריס, שריל קרואו ומיסי אליוט. היא גם פתחה עבור אלאניס מוריסט בסיבוב ההופעות שלה ב-1999 Junkie Tour. 

ב-2002, היא שיחקה את תפקיד ברין אלן, מול רובין טאני, בסרט Cherish.[9]

2003–2007: Liz Phair ו-Somebody's Miracle[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליז פייר בהופעה, 26 באוקטובר 2005

בשנת 2003 יצא האלבום הרביעי, הקרוי על שמה, מטעם קפיטול רקורדס. בשלב זה עברו כמה שנים מבלי שפייר תוציא אלבום, בהם היא עבדה על שירי האלבום הזה, הופיעה בהופעות אורח במגוון תוכניות (ג'יי לנו, דייוויד לטרמן, MTV ועוד), וגם שרה קולות רקע בלהיט של שריל קרואו "Soak Up the Sun").

בתחילה, פייר עבדה על מספר רצועות באלבום עם הפזמונאי מייקל פן כמפיק. התוצאות לא הלהיבו את קפיטול, והחברה לא הייתה מוכנה להוציא את האלבום כמות שהוא. מכיוון שפייר כבר מיצתה את תקציב ההפקה, הלייבל הציע לה תקציב חדש, אך רק בתנאי שתעבוד עם צוות ההפקה הידוע בתור "המטריקס" (הידוע בתור כותבי שירים של בריטני ספירס ואבריל לאבין) כדי לייצר מספר סינגלים לאלבום. שיתוף הפעולה בין פייר למטריקס הניב רק ארבעה שירים, אבל רוב תשומת הלב התקשורתית התמקדה בשירים אלו, אשר היו שונים מאוד מעבודתה הקודמת של פייר. האלבום קיבל הרבה ביקורות שליליות, בעיקר מאת מבקרי האינדי, שהאשימו את פייר ש"מכרה את עצמה" בזה שהוציא מוזיקת פופ להמונים.[10] בניו יורק טיימס כותרתה של הביקורת שכתבה מייגן אורורק הייתה "Liz Phair's Exile in Avril-ville", ובה כתבה שפייר "משתפכת כמו טינאייג'רית" ו"מבצעת התאבדות קריירה מביכה".[11]

Somebody's Miracle הוא האלבום החמישי של פייר, והאחרון עם קפיטול רקורדס. הוא יצא ב-4 באוקטובר 2005. האלבום חזר לסגנון הרוק המקורי של פייר, אך עם סאונד יותר רגוע.[12] האלבום זכה לביקורות מעורבות ולא הצליח במצעדים.

2008-2009: חזרה למקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פייר חתמה עם ATO רקורדס בתחילת 2008, והוציאה בהוצאה מחודשת את Exile in Guyville ב-24 ביוני 2008.[13] האלבום כלל שלושה שירים מההקלטות המקורית שמעולם לא יצאו: "Ant in Alaska," "Say You, ורצועה אינסטרומנטלית ללא כותרת. פייר גם השלימה סרט דוקומנטרי, "Guyville Redux".[14] הסרט יצא ב-DVD וכלל הקדמה מאת דייב מת'יוס, שהוא אחד הבעלים והמייסדים של ATO, בה הוא מתאר את עשיית האלבום בסצנת מוזיקת האינדי של שיקגו אשר הייתה תחת דומיננטיות גברית בתחילת שנות ה-1990.

במאי 2009, פייר הוציאה שיר חדש "Faith and Tenderness", אשר נמכר באופן בלעדי ברשת הביגוד בננה רפבליק.

פייר התחילה לכתוב כמלחינה לתוכניות דרמה בטלוויזיה, למשל שירי הפתיחה של עיר ההוללות של רשת CBS, ושל החידוש של 90210 ברשת CW, עבורו זכתה בשנת 2009 בפרס איגוד המלחינים האמריקאים להלחנה בטלוויזיה, וכן שיר הפתיחה של הסדרה המאה, גם הוא של רשת CW.

2010-2015: Funstyle[עריכת קוד מקור | עריכה]

פייר סיפרה בראיון שהיא כותבת ספר, ועובדת על אלבום חדש.[15] ב-3 ביולי 2010, אתר האינטרנט הרשמי שלה העלה בהפתעה קישור להורדת האלבום החדש שלה Funstyle. הוא מכיל 11 שירים, רבים מהם ניסיוניים או לפחות בלתי שגרתיים. 

פייר כתבה באתר מכתב לאוהדיה המסביר כיצד יש להתייחס לשירים, מבחינתה:

איך לאהוב את זה.

לא היית אמור לשמוע את השירים האלה. בגלל השירים האלה איבדתי אמרגנים, חוזי הקלטה, והרבה לילות של שינה.

כן, באחד מהם אני עושה ראפ. אני מופתעת בדיוק כמוך. אבל זה מה שצריך לדעת על השירים האלה, ועל אלה שיבואו אחריהם: הם כולם אני. אהבו אותם או תשנאו אותם, אך אל תטעו בהם שהם משהו אחר מאשר מבט על העולם שהוא אישי לחלוטין, משוחרר מן המכונה, וחופשי לצפייה לכל העולם, המשתקף דרך העדות המטורפות שלי עצמי.

זה המסע שלי. אמשיך לשלוח גלויות. -ליז

פייר חשפה בראיון בוול סטריט ג'ורנל כי המחלוקת שהתעוררה מול חברת התקליטים שלה, ATO, קרתה לאחר שינוי בניהול החברה. היא הסבירה, "אנשים שעדיין היו שם לא אהבו, או לא ידעו מה לעשות עם המוזיקה שאני עושה, אז אנחנו פשוט נתקענו ואני ביקשתי לעזוב".[16]

פייר יצאה לסיבוב הופעות כדי לקדם את האלבום, והופיעה בשירים רבים מ-Guyville ומשאר הרפרטואר הקודם שלה. סיבוב ההופעות של Funstyle ארך מאוקטובר 2010 עד מרץ 2011. 

ב-2014 הוציאה פייר שיר חג מולד דיסטופי "Ho Ho Ho".[17] באותה שנה, קפיטול רקורדס הוציאו אוסף מיטב להיטיה, בשם Icon.

2016– : סיבוב ההופעות ואלבום כפול In Plainsong[עריכת קוד מקור | עריכה]

באביב של שנת 2016, פייר שיתפה פעולה עם The Smashing Pumpkins באלבום וסיבוב ההופעות In Plainsong, כמופע הפתיחה.[18]

בסוף 2015 ושוב באמצע 2016, פייר הודיעה בחשבון הטוויטר שלה שהיא מתכוונת להוציא אלבום כפול עד סוף 2016.[19][20] נכון לסוף 2017 האלבום עוד לא יצא, אך אושר על ידי ריאן אדמס שהאלבום בעבודה באולפן ההקלטות שלו.[21]

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Exile in Guyville ‏(1993)
  • Whip-Smart ‏(1994)
  • Whitechocolatespaceegg ‏(1998)
  • Liz Phair ‏(2003)
  • Somebody's Miracle ‏(2005)
  • Funstyle ‏(2010)

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה פרס קטגוריה יצירה תוצאה
1995 פרס גראמי ביצוע הרוק הקולי הטוב ביותר על ידי זמרת "Supernova" מועמדות
1996 פרס גראמי ביצוע הרוק הקולי הטוב ביותר על ידי זמרת "Don't Have Time" מועמדות
2005 פרסי פופ של BMI היצירה המבוצעת ביותר "Why Can't I?" זכייה
2009 פרסי איגוד המלחינים האמריקאים פרס הלחנה לטלוויזיה "90210" זכייה
2014 פרסי איגוד המלחינים האמריקאים פרס הלחנה לטלוויזיה "Super Fun Night" זכייה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ליז פייר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Erlewine, Stephen Thomas. [ליז פייר, באתר Allmusic "Liz Phair: Biography"]. allmusic. 
  2. ^ https://www.nytimes.com/1994/10/02/magazine/blunt-rock-liz-phair.html
  3. ^ Mundy, Chris, "Liz Phair: Last train to Guyville". Rolling Stone, October 14, 1993, Issue 667
  4. ^ "Before They Were Famous – Donovan McNabb, Donald Rumsfled, Jenny McCarthy, Liz Phair". Chicago Magazine. פברואר 2007. 
  5. ^ "Liz Phair". Centerstage. 
  6. ^ Liz Phair interview: December 28, 2005 on the Tavis Smiley show
  7. ^ Steve Knopper (21 בינואר 2011). "Liz Phair is back, still misunderstood". Chicago Tribune. Phair, 43, ... Her 1993 debut, "Exile In Guyville," her shambling, monotone-voiced, ... 
  8. ^ Mesmerizing – Spin, September 1998
  9. ^ Mitchell, Elvis (7 ביוני 2002). "Cherish (2002)". The New York Times. 
  10. ^ Udovitch, Mim (27 ביוני 2003). "What Is Liz Phair Thinking?". Slate. 
  11. ^ O'Rourke, Meghan (22 ביוני 2003). "Liz Phair's Exile in Avril-ville". The New York Times. אורכב מ-המקור ב-August 25, 2009. 
  12. ^ "Liz Phair Regains Indie Cred with 'Somebody's Miracle'". NYMag.com. 
  13. ^ "Phair Signs To ATO, 'Guyville' Reissue Due". Billboard. 
  14. ^ Mesmerizing – Headlines
  15. ^ "Starry Constellation Magazine". Starrymag.com. 
  16. ^ Saldana, Matt (13 ביולי 2010). "Liz Phair: Why I Left My Record Company". The Wall Street Journal. 
  17. ^ "Liz Phair – "Ho Ho Ho" (Stereogum Premiere)". Stereogum. 
  18. ^ Carley, Brennan (1 בפברואר 2016). "Smashing Pumpkins to Tour With Liz Phair This Spring". Spin. 
  19. ^ Phair, Liz. "Liz Phair on Twitter: I promise not one, but TWO new records in 2016.". Twitter. Liz Phair. 
  20. ^ Phair, Liz. "Liz Phair on Twitter: Goodbye media noise, hello guitars. I owe u 2 albums, after all, by NYE ;)". Twitter. Liz Phair. 
  21. ^ https://twitter.com/TheRyanAdams/status/819728517516562433