לילה על הר קירח

לילה על הר קירח (ברוסית: Ночь на лысой горе) היא יצירה מאת המלחין הרוסי מודסט מוסורגסקי, הקיימת בשתי גרסאות לפחות. האחת היא גרסה משנת 1867 המבוצעת לעיתים רחוקות השנייה היא גרסה מאוחרת יותר, פופולרית מאוד, משנת 1886, פנטזיה, בתזמורו של רימסקי-קורסקוב, המבוססת על פרטיטורה ווקאלית של "חזון החלום של האיכר לאד" (1880) מתוך "היריד בסורוצ'ינצי", בכמה שינויים. עיקר פרסומה של היצירה כיום נובע מגרסה נוספת, בתזמורו של המנצח בן המאה ה-20 לאופולד סטוקובסקי, המופיעה בסרטו המצויר של וולט דיסני משנת 1940, "פנטזיה", שהיה לקלאסיקה.

בהשראת יצירות ספרותיות ואגדות רוסיות, הציב מוסורגסקי את "שבת המכשפות" כנושא הפואמה הסימפונית המקורית, שהושלמה ב-23 ביוני 1867 (ערב חג יוחנן הקדוש). מה שמייחד את "ליל יוחנן הקדוש על הר קירח" ואת התמונה המוזיקלית "סאדקו" של רימסקי-קורסקוב (שחוברה גם היא ב-1867), הוא היותן הפואמות הסימפוניות הראשונות שחיברו מלחינים רוסים.

כמו רבות מיצירותיו של מוסורגסקי, גם יצירה זו ידעה ייסורי הלחנה עד השלמתה, ולא זכתה לביצוע בימיו של המלחין. לאחר מות מוסורגסקי, עיבד ותזמר אותה ידידו ועמיתו לקבוצת החמישה, רימסקי-קורסקוב, ובגרסה זו בוצעה לראשונה ב-1886, ותפסה מקום של קבע ברפרטואר הקונצרטנטי.

משמעותה המילולית של המילה Lïsaya שבשם היצירה ברוסית היא "קירח", ובמקרה זה היא מתארת, בהשאלה, הר שומם מעצים. באנגלית משתמשים לעיתים בשם "A Night on the Bare Mountain", או לחלופין בשם "Night on Bald Mountain".

לילה על הר קירח

בביצוע Skidmore College Orchestra, באדיבות האתר Musopen

לעזרה בהפעלת הקבצים

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לשום יצירה אחרת של מוסורגסקי אין היסטוריה מבולבלת כל כך ואין עוד אחת המוכרת פחות ממנה.

תולדות חיבור היצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרשימה הבאה מתווה את גלגולי המוזיקה של "לילה על הר קירח":

מיזם אופרה: "ערב חג יוחנן הקדוש" (1858)[עריכת קוד מקור | עריכה]

דף נייר שנמצא כפי הנראה בין כתבי היד של מוסורגסקי מכיל את הדברים הבאים: "תוכנית האופרה "ליל יוחנן הקדוש", בשלוש מערכות, על פי הסיפור של גוגול, נכתבה על ידי פ. פ. בובוריקין, בנוכחות ובעזרת מודסט מוסורגסקי, יבגני מוסורגסקי וואסילי. עד להליכים: מילי באלאקירב." הקטע המוזר הזה, מיום 25 בדצמבר 1858, פורש כאות לכוונתו של מוסורגסקי לכתוב אופרה על נושא סיפורו הקצר של גוגול "ערב חג יוחנן הקדוש" (ברוסית: накануне Ивана Купала). הסיפור של גוגול מכיל את יסודות הכישוף, המופיעים גם בסיפורים אחרים בקובץ "ערבים בחווה ליד דיקאנקה", אבל אין בו, כפי שנטען לעיתים קרובות, אזכור ל"שבת מכשפות". ייתכן שמוסורגסקי חיבר סקיצות תמאטיות למיזם הזה, אבל תוכניותיו לא הוזכרו.

מיזם אופרה: "המכשפה" (1860)[עריכת קוד מקור | עריכה]

נושא "שבת המכשפות", הנושא המרכזי בכל מיזמי "לילה על הר הקירח" הבאים, נלקח לכאורה ממחזה שאבד מאז, "המכשפה" (ברוסית:Ведьма, Ved'ma) מאת הברון גאורגי מנגדן, חברו לצבא של המלחין. בשנת 1860 הודיע מוסורגסקי לבאלאקירב, שהזמינו אצלו מערכה לאופרה בנושא זה. אלא שכמו במיזם הקודם, לא ידוע אם משהו אכן חובר ואם כן, אם הועבר למיזמים הבאים.

יצירה לפסנתר ותזמורת (ראשית שנות ה-60)[עריכת קוד מקור | עריכה]

רימסקי-קורסקוב מצהיר בזכרונותיו ("רשומות חיי המוזיקליים"), שבראשית שנות ה-60' של המאה ה-19 כתב מוסורגסקי גרסה של המוזיקה ל"לילה על הר קירח" לפסנתר ותזמורת, בהשפעת "מחול המתים" של ליסט. עם זאת, הסברה היא, שמוסורגסקי לא שמע את יצירתו של ליסט לפני 1866, ובשלב זה כבר תכנן את כתיבתה של הפואמה הסימפונית "ליל יוחנן הקדוש על ההר הקירח" (ראו להלן). אין שום אות וזכר ליצירה לפסנתר ותזמורת מחוץ לזכרונותיו של רימסקי-קורסקוב, כך שההנחה היא, שהפרטיטורה אבדה או, מה שסביר יותר, מעולם לא נכתבה.

פואמה סימפונית: "ליל יוחנן הקדוש על ההר הקירח" (1867)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1866 ביטא מוסורגסקי במכתב אל באלאקירב את רצונו לדון בתוכניותיו ליצירה "המכשפות", השם הלא-רשמי שנתן למוזיקה שלו ל"לילה על הר קירח".^[1]

בתחילת יוני 1867 החל לחבר את הגרסה התזמורתית ליצירה וסיים את הפרטיטורה ב-23 ביוני (ערב יום יוחנן הקדוש). הוא תיאר את האירוע במכתב אל ולדימיר ניקולסקי:

ליל יוחנן הקדוש על ההר הקירח" שלי (שם טוב בהרבה מן "המכשפות") הוא, בצורה ובאופי, רוסי ומקורי; ואני רוצה לוודא, שהוא תואם בכל פרט ופרט לאמת ההיסטורית ולמסורת העממית הרוסית - אחרת לא יהיה טוב דיו. כתבתי אותו במהירות, ישר לפרטיטורה מלאה וללא טיוטות ראשוניות, תוך שנים-עשר יום. הוא תסס בתוכי ועבדתי יומם ולילה, כמעט בבלי דעת מה מתחולל בתוכי. ועכשיו אני רואה בתעלול המשובה שלי מוצר רוסי עצמאי, חופשי מן העמקות ומן השגרה הגרמנים, שצמח, כמו סאווישנה שלי, על אדמת ארצנו וניזון בלחם רוסי.

.^[2]

עוד פסק - פסיקה שלא עמד בה, כפי שהתברר - שלעולם לא יעצב אותו מחדש: "יהיו חסרונותיו אשר יהיו, עמם נולד ועמם עליו לחיות, אם יחיה מכל וכל." לאחר שהשלים לבסוף את היצירה, דוכא מוסורגסקי עד עפר כאשר מדריכו מילי באלאקירב קטל אותה בביקורת חריפה. הפרטיטורה של "גרסה ראשונה" זו הושארה כאבן שאין לה הופכין ולא יצאה בדפוס אלא בשנת 1968.

אופרה לא גמורה: "מלאדה" (1872)[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיצובה מחדש של היצירה התבצע בשנת 1872, כשמוסורגסקי הכניס בה שינויים ועיבד את הרכבה למקהלה ותזמורת כחלק מן המערכה השלישית, התרומה שהוטל עליו לספק ליצירה השיתופית, האופרה-באלט "מלאדה". בגרסה החדשה הזאת נועדה המוזיקה להוות בסיס לתמונת "לילה על הר טריגלאב" (ברוסית: Ночь на горе Триглав, Noch' na gore Triglav). מוסורגסקי מתייחס ליצירה זו תחת הכותרת "הלל לצ'ורנובוג" ברשימת היצירות שמסר לסטאסוב. אבל מיזם "מלאדה" היה מועד לכישלון ו"הגרסה השנייה" הזאת נזנחה יחד עם הראשונה.

אופרה לא גמורה: "היריד בסורוצ'ינצי" (1880)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגרסה השלישית" של היצירה, "מה שראה האיכר לאד בחלומו" (ברוסית: Сонное видение паробка, Sonnoye videniye parobka), באה לעולם כעבור שמונה שנים, כאשר המלחין חזר אל הגרסה השנייה (ראו "לילה על הר טריגלאב" לעיל) ושכתב אותה לתפקד כ"אינטרמצו חלום" באופרה שלו, "היריד בסורוצ'ינצי" (1874-80), יצירה שלא הגיעה לידי סיום עד מותו בשנת 1881. מוסורגסקי בחר במקור את סיום המערכה הראשונה של האופרה לשבץ בו את האינטרמצו הכוראלי שלו. כיום מקובל לבצע אותו בגרסת שבאלין (1930) של האופרה, שם ניתן לו מקום הגיוני יותר במערכה השלישית, מיד לאחר הדומקה של האיכר לאד. נושא הדומקה משמש גם כאחד הנושאים העיקריים של הסיום השקט החדש בגרסה זו (המוצאת את דרכה גם אל תוך העיבוד של רימסקי קורסקוב), ויוצר בכך מסגרת מוזיקלית לאינטרמצו.