לילי בראון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לילי בראון

לילי בראון (2 ביולי 1865, הלברשטאדט - 8 באוגוסט 1916 ברלין), נולדה בשם אמאלי פון קרטשמן, הייתה סופרת פמיניסטית גרמניה.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אביה היה הגנרל הפרוסי היונקרי האנס פון קרטשמן. סבתה, הברונית ג'ני פון סוסטדט (Jenny von Sustedt), הייתה בת לא חוקית של ג'רום בונפרטה (Jérôme Bonaparte), אחיו של נפוליאון, שהיה המלך וסטפליה. ילדותה עברה בסביבה יונקרית ומליטנטית, והיא גדלה באחוזה המזרח פרוסית של סבה, ובמחנות הצבאיים בהם פיקד אביה. היא הייתה נערה קוראת, מופנמת ורומנטית, דבר שככל הנראה טרם לבחירתה לעזוב את החוג החברתי של משפחתה ולהצטרף לתנועה הסוציאליסטית מאוחר יותר.[1]

לילי בראון היה נשואה לתקופה קצרה לפרופסור לפילוסופיה גיאורג פון גיזייסקי (Georg von Gizycki), שהיה קשור עם המפלגה הסוציאל הדמוקרטית הגרמנית (SPD), אף שלא היה חבר במפלגה. נישואים אלו היו בניגוד לרצון משפחתה.[1] יחד איתו היא הייתה מעורבת ב"תנועה האתית", שביקשה לכונן מערכת מוסר במקומן של הדתות המסורתיות. לאחר מותו, היא התחתנה בשנת 1896 עם היינריך בראון (1854–1927), שהיה פוליטיקאי סוציאל-דמוקרטי ופובליציסט. היא ביקרה באנגליה ורקמה יחסי חברות עם מנהיגי האגודה הפביאנית.[1]

לילי בראון הצטרפה בגיל צעיר ל-SPD והפכה לאחת ממנהיגות התנועה הפמיניסטית הגרמנית. היא השתייכה לזרם הרוויזיוניסטי בתוך SPD שהיה באופוזיציה המפלגתית. הרוויזיוניסטים לא האמינו בתאוריות של המטריאליזם ההיסטורי והאמינו בשינוי ההדרגתי של החברה, ולא במהפכה סוציאליסטית.

לילי הושפעה במידה רבה על ידי פרידריך ניטשה, ורצתה שהאידאולוגיה של ה-SPD תתמקד בפיתוח אישיות ואינדיבידואליות במקום יצירת שוויון מכני. כמו כן האמינה כי נשים צריכות לפתח אישיות אישית ולא צריכות להיחשב רק כאמהות (ואמהות לעתיד) וכרעיות. היא רצתה אוטונומיה כלכלית לנשים וביטול נישואי כפיה.

כתביה נוגעים לשאלות חברתיות רבות, ובייחוד שאלות הנוגעות לחייהן של נשים. האוטוביוגרפיה שלה בשני כרכים, שנכתבה כרומן "זכרונותיה של סוציאליסטית" נחשבת לעבודתה המרשימה ביותר, והיא מציגה את המורכבויות של החברה הפרוסית-גרמנית של תקופתה, את המתחים שבין המעמדות השולטים והמוני הפועלים, בין חיי העיר וחיי הכפר, את חיי הצבא ואת התפתחות התנועה הסוציאליסטית. בספר מתוארים גם מנהיגי התנועה הסוציאל-דמוקרטית בתקופתה, אוגוסט בבל, וילהלם ליבקנכט, רוזה לוקסמבורג וכן בן זוגה של בראון היינריך.[1]

היא נפטרה לאחר מחלה ממושכת ב-8 באוגוסט 1916.

כתביה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שאלת הנשים: התפתחות היסטורית והמימד הכלכלי (Die Frauenfrage : ihre geschichtliche Entwicklung und ihre wirtschaftliche Seite)
  • אמת או אגדה: מילה על מכתבי המלחמה של הגנרל פון קרטשמן (Wahrheit oder Legende: Ein Wort zu den Kriegsbriefen des Generals von Kretschman)
  • ביטוח אימהות: מאמר על הטיפול בנשים הרות וביולדות (Die Mutterschaftsversicherung : ein Beitrag zur Frage der Fürsorge für Schwangere und Wöchnerinnen)
  • נשים ופוליטיקה (Die Frauen und die Politik)
  • זכרונותיה של סוציאליסטית - שנות חניכות (Memoiren einer Sozialistin - Lehrjahre) (רומן)
  • זכרונותיה של סוציאליסטית - שנות מאבק (Memoiren einer Sozialistin - Kampfjahre) (רומן)
  • אמהות: אסופת עבודות על בעיותיהן של נשים כאמהות (Mutterschaft : ein Sammelwerk für die Probleme des Weibes als Mutter)
  • מכתבי האהבה של המרקיזה (Die Liebesbriefe der Marquise)
  • נשים ומלחמה (Die Frauen und der Krieg)
  • בצל הטיטאנים: זכרונותיה של הברונית ג'ני פון סוסטדט (ביוגרפיה של סבתה של בראון, "הטיטאנים" בכותרת הם נפוליאון בונפרטה שהיה דודה, וגתה איתו באה במגע בילדותה בויימר) (Im Schatten der Titanen : Erinnerungen an Baronin Jenny von Sustedt)
  • מחפשי חיים (Lebenssucher)
  • עבודת נשים וקריירה (Frauenarbeit und Beruf)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לילי בראון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]