ליל המתים החיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ליל המתים החיים
Night of the Living Dead
Night of the Living Dead (1968) theatrical poster.jpg
בימוי ג'ורג' אנדרו רומרו עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט ג'ון א. רוסו, ג'ורג' אנדרו רומרו עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה ג'ון א. רוסו עריכת הנתון בוויקינתונים
מוזיקה ויליאם לוז עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום ג'ורג' אנדרו רומרו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 1968 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 96 דקה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים ארכיון הסרטים הלאומי של ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ליל המתים החיים

ליל החיים המתיםאנגלית: Night of the Living Dead) הוא סרט אימה אמריקני משנת 1968 בבימויו של ג'ורג' רומרו.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברברה (ג'ודית או'דאה) ואחיה ג'וני (ראסל סטריינר) מגיעים לביקור בבית הקברות בו נטמן אביהם המנוח. ג'וני מזכיר לברברה כיצד נהג להפחיד אותה בילדותם בסיפורים אודות מפלצות; הוא מצביע על אדם מוזר בעל הופעה מעוותת הנמצא בבית הקברות, ומתלוצץ כי אותו אדם הוא מפלצת שכזו. לאחר מכן תוקף האדם את ברברה והיא צועקת לעזרה. ג'וני נחלץ לעזרתה, ומתפתחת קטטה בה מפיל האיש את ג'וני ארצה; ראשו נחבט ממצבה והוא נהרג.

דמויות זומבים בסצנה מהסרט
דמויותיהם של בן וברברה בסצנה מתוך הסרט

ברברה נמלטת לחווה הנמצאת בקרבת מקום, נועלת את הדלת, ומתחילה לסייר בבית. במטבח היא מוצאת סכין להגנתה. היא מנסה להזעיק עזרה דרך הטלפון, אך לשווא. היא עולה לקומה השנייה של הבית, ומגלה גופת אישה שבשרה נרקב עד לגולגולתה. ברברה מקיאה ומנסה להימלט מהבית. אז מגיע בן (דוויין ג'ונס) ודוחף אותה פנימה בנימוס. בן מבצר את הבית מחלקי רהיטים, והוא מבקש את עזרת ברברה במלאכתו. הוא מספר לה כי גופות הקבורות באזור החלו לקום לתחייה, וכי הן ניזונות מבשרם של אנשים חיים, ולכן הוא תופס מחסה בבית החווה.

בן וברברה מגלים שני זוגות נוספים המסתתרים בבית: בעלי הבית הארי קופר (קרל הארדמן) והלן קופר (מרילין איסטמן), וזוג צעיר נוסף – תום (קית' ויין) וג'ודי (ג'ודית ריילי). בבית נמצאת גם קארן (קיירה שון), בתם של הארי והלן, אשר ננשכה בידי אחת מהגופות המהלכות וכתוצאה מכך היא לוקה במחלה קשה ונדירה המשתקת את ידיה ורגליה, והיא בקושי מזיזה את ראשה ומדברת. גיבורי הסרט, שאינם בוטחים זה בזה, נאלצים לשתף פעולה כדי להתגונן מפני התקפותיהם של המתים-החיים על הבית בו הם מתבצרים. הארי מתנגד תחילה להתבצרות, מבקש לעזוב את הבית ומאיים להרוס את חומות המגן של בן, אך בהמשך הופך למתנגד חריף של הנסיגה מהבית כאשר דווקא בן ותום רוצים לעזוב ולהזמין את הרשויות שיחלצו את שאר המתבצרים. לבסוף הארי מוכן לשתף איתם פעולה ומבקש מבן שיפרק את הביצורים מהדלת. הארי זורק מהקומה השנייה בקבוקי תבערה מחוץ לבית, לאזור בו מסתובבים הזומבים. לאחר מכן הארי אוסף את כל הנשים המתבצרות בבית, למרתף, אך ג'ודי מצטרפת לבן ותום כדי להזעיק את הרשויות.

תום וג'ודי נשרפים למוות לאחר שתום מתיז בטעות דלק על המשאית של בן. לאחר הפסקת חשמל בבית, מנסה הארי להשתלט על הרובה של בן ובעימות ביניהם נפגע הארי מירייה בבטנו ומת. ג'וני, אחיה המת של ברברה, קם לתחייה כזומבי, חונק והורג אותה. קארן שגססה למוות רוצחת את אמה הלן בדקירות.

הרשויות שולחות לאזור המוכה בזומבים כוחות גדולים של משטרה. קצין המשטרה שרואה את בן סבור שגם הוא זומבי, ומורה לצלף שלו לירות בראשו; כך נהרג גם בן בסוף הסרט.

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זמן קצר לפני יציאת הסרט לאקרנים, נדחתה יציאתו בחודשיים, לאחר שבמאי הסרט מצא בו מספר סתירות וביקש מקארל הארדמן (שמגלם את הארי) ומדוויין ג'ונס (שמגלם את בן) לצלם מספר סצינות מחדש.

מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט כולל מספר מאפיינים חדשניים: כיכב בו דווין ג'ונס, השחקן האפרו-אמריקאי הראשון בקולנוע האמריקאי שגילם תפקיד ראשי בסרט; כל גיבורי הסרט מתים בסיומו; הסרט ספג ביקורת על האלימות הקשה המוצגת בו; בסרט מועברים מסרים נגד ההתגייסות לצבא ארצות הברית למלחמת וייטנאם, למשל ג'ודי שואלת את תום: "למה אתה צריך לצאת עם בן החוצה? הרי אנחנו מוגנים בתוך הבית. האם אתה בטוח שאתה עושה את הדבר הנכון?".

מספר כותבים פמיניסטים הביעו ביקורת על כך שדמותה של ברברה מוצגת בסרט כחלשה וחסרת אונים.

לאור הצלחת הסרט, הוציא רומרו עוד חמישה סרטי המשך לסרט זה. גרסאות מחודשות של הסרט יצאו פעמיים, ב-1990 וכן בגרסת תלת ממד ב-2006.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ליל המתים החיים בוויקישיתוף