לין ילדתי
 | |
| לידה |
13 בדצמבר 1912 אמסטרדם, הולנד  |
|---|---|
| פטירה |
31 באוגוסט 1988 (בגיל 75) ברלין המזרחית, גרמניה המזרחית |
| שם לידה |
Rebekka Brilleslijper |
| מקום קבורה |
בית הקברות דורותיאנשטאדט |
| מוקד פעילות |
ממלכת ארצות השפלה, גרמניה המזרחית |
| שפה מועדפת |
גרמנית |
| בן או בת זוג |
אברהרד רבלינג (1942–?) |
| צאצאים |
קתינקה רבלינג, ילדה רבלינג |
| פרסים והוקרה |
|
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
לין ילדתי (בהולנדית: Lin Jaldati; 13 בדצמבר 1912 – 31 באוגוסט 1988) היה שם הבמה של רבקה רבלינג, זמרת יהודייה ילידת הולנד אשר שרה בשפת היידיש. נודעה גם בתור אחד האנשים האחרונים שראו את אנה פרנק.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לין ילדתי נולדה בשם רבקה ברילסלייפר, למשפחה יהודית באמסטרדם ב-13 בדצמבר 1912.[1] כינוי החיבה שלה היה "ליינטיה". אחותה הצעירה הייתה יני ברנדס-ברילסלייפר. בגיל 14 היא שאפה להיות רקדנית, והחלה לקחת שיעורי ריקוד. ב-1936, בעקבות מלחמת האזרחים בספרד היא הצטרפה למפלגה הקומוניסטית של הולנד. ב-1937 היא פגשה את הפסנתרן הגרמני אברהרד רבלינג (גר'), והחל מ-1938 היא החלה להופיע עמו ורקדה ושרה ביידיש. בהדרגה החל להירקם ביניהם קשר רומנטי. לאחר שב-1940 נכבשה הולנד בידי הוורמאכט, החלו יהודי הולנד לחשוש לעורם. ליינטיה ואחותה לא הזדהו כיהודיות, ולא ענדו טלאי צהוב. יני הצטרפה יחד עם בעלה למחתרת ההולנדית וכן עשו ליינטיה ורבלינג, והכינו מחבוא מיוחד בו הסתירו ילדים יהודים מידי הנאצים. הם גם זייפו תעודות עבור יהודים שניסו להימלט.[2] בנוסף על כך ליינטיה ביצעה הופעות לא-חוקיות בהן שרה ביידיש. ב-1941 היא ילדה לרבלינג בת - קטינקא, וב-1942 היא ורבלינג נישאו.
בקיץ 1944 נחשפה פעילותם בעקבות הלשנה.[3] יני ולינטייה נעצרו ונשלחו למחנה המעבר המשטרתי ליהודים וֶסְטֶרְבּוֹרְק. בני משפחותיהן נאלצו לרדת למסתור עד סוף המלחמה. הן נרשמו כ"פושעים", ונשלחו לצריפי העבודה. בצריפים אלו הן פגשו את האחיות מרגוט ואנה פרנק והתיידדו עמן. לאחר מכן הועברו הן יני וליינטיה, והן מרגוט ואנה לאושוויץ ומשם לברגן-בלזן. על פי עדותה של יני, אנה פחדה מהכינים ששרצו בבגדי האסירים, ותמיד השתדלה לסייע לילדים חלשים ממנה במחנה.[4] במרץ 1945 השתוללה במחנה מגפה קשה של טיפוס הבהרות, שלא פסחה על האחיות פרנק. ליינטיה ואחותה טיפלו בהן כמיטב יכולתן. על פי עדותן, אנה הייתה, למרות מצבה הקשה, "חברותית ומתוקה" והחליטה להישאר קרוב לאחותה ככל שניתן. מרגוט מתה, ומספר ימים לאחר מכן גם אנה. לאחר ימים מספר חזרו יני וליינטיה לביתן שלהן וראו כי המיטה אותן חלקו האחיות ריקה. ליינטיה כתבה מאוחר יותר: "אני ידעתי מה משמעות הדבר, מאחרי הביתן מצאנו אותה [את אנה] והנחנו את הגוף הרזה בתוך שמיכה ונשאנו אותה אל קבר אחים. זה כל מה שיכולנו לעשות".[5] ב-8 במאי הסתיימה המלחמה, וב-21 במאי הועלה המחנה באש בידי הצבא הבריטי ונמחה מעל פני האדמה.
כבר ב-1945 היא חזרה להופיע באמסטרדם, ובו-זמנית המשיכה ללמוד ולשכלל את אומנות השירה והריקוד שלה. משנת 1946 יצאה לסיבובי הופעות תוך כדי שהיא ממשיכה ללמוד שירה אצל פאולה לינדברג באמסטרדם. ילדתי הופיעה במדינות סקנדינביה, שוויץ, מזרח אירופה וגרמניה, שם הופיעה בין היתר גם בברלין. ב-1949 השתתפה בקונגרס השלום העולמי בפריז. ב-1951 נולדה בתה, ג'לדה.
ב-1952, בעצת חברים - כולל בעצתה של אנה זגרס - עברה המשפחה למזרח גרמניה בגלל התלהבותם מהקומוניזם. במשך זמן נחשבה ילדתי למתורגמנית הרשמית היחידה של מזרח גרגמניה לשירי יידיש, והרחיבה את הרפרטואר שלה לכלול שירים מאת הנס אייזלר, לואי פירנברג ופול דסאו וכן שירי עם, פרטיזנים ושירי שלום.
בשנת 1965 הופיעה בפסטיבל הבינלאומי לפולקלור צ'נסון בטירת וולדק. היא ערכה הקלטות רדיו וטלוויזיה. משנת 1979 עבדה עם בתה ג'לדה (שירה), ב-1982 עם Kathinka (כינור) ונסעה למערב אירופה, ישראל וארה"ב במספר סיבובי הופעות. ילדתי עבדה כיועצת לתנועת השירה של מזרח גרמניה, היא הייתה חברה ב"קהילת מחנה אושוויץ" ובארגוני מועצת השלום והוועדה לזכויות אדם של מזרח גרמניה, שהיו חלק מהחזית הלאומית. לאחר יום הולדתה ה-75, נפרדה ילדתי מהבמה. היא נפטרה ב-31 באוגוסט 1988 ונקברה בבית הקברות Dorotheenstädtischer בברלין. בשנת 2020 פורסמה ביוגרפיה כפולה של האחיות לין וג'ני תיאור נרחב על השתתפותן של השתיים בהתנגדות נגד הכיבוש הגרמני, זמן המסתור והרדיפה שלאחר מכן, שכתבה הסופרת ההולנדית רוקסן ואן איפרן, גם היא בגרמנית.[6]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לין ילדתי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
לין ילדתי, באתר MusicBrainz (באנגלית)
לין ילדתי, באתר Discogs (באנגלית)- לין ילדתי, דף שער בספרייה הלאומית
- ביוגרפיה מקיפה של לין ילדתי (בהולנדית)
- ארכיון הקלטות שלה
.svg){kind=logo}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מידע על משפחתה וכן על ילדותה ניתן לראות כאן
- ^ פעילותם הוכרה על ידי ארגון יד ושם, ורבלינג קיבל את התואר חסיד אומות העולם
- ^ LIN JALDATI (בהולנדית)
- ^ Camp nurse, last person to see Anne Frank alive, dies
- ^ Lin Jaldati "Bergen-Belsen" in Hyman A. Enzer, Sandra Solotaroff-Enzer, eds. Anne Frank. Reflections on Her Life and Legacy. Urbana and Chicago: University of Illinois Press, 2000. ISBN 978-0-252-06823-2.
- ^ Siehe Besprechung: Christoph Horst, Würdigung ohne Scheu, in: junge Welt, 20. Mai 2020, S. 15.