ליסינג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Gnome-edit-clear.svg
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

הֶחְכֵּר או לִיסִינְגאנגלית: Leasing; בעברית נהג גם המונח שֶׂכֶר מֶכֶר) היא שיטת מימון לרכישת ציוד. השיטה מוכרת בציבור בזכות השימוש בה למתן רכב צמוד לעובדים, אך משמשת גם לרכישת ציוד אחר. בהקשר זה קיימים גם תחומים של החכר תפעולי, מימוני והחכר לפרטיים.

דרכי פעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדומה לשיטות מימון אחרות, שיטת ההחכר באה לאפשר לעסק לרכוש ציוד הדרוש לפעולתו, בלי שיצטרך לגייס הון לשם כך. חברת ההחכר רוכשת, באמצעות הון שהיא מגייסת, את הציוד הדרוש, והעסק משלם לה תמורת הציוד בתשלומים חודשיים, הנובעים מההכנסה השוטפת שמייצר ציוד זה. בנוסף לשיקולי המימון, בהתקשרות עם חברת ההחכר ישנם גם שיקולי מס, משום שהיא ממירה הוצאה הונית בהוצאה פירותית.

הסכם ההחכר נעשה לתקופה של מספר שנים קבוע מראש. בחלוף תקופה זו יכול הלקוח להחליט אם ברצונו לרכוש את הציוד, במחיר שנקבע בראשית תקופת ההחכר, או להחזיר את הציוד לחברת ההחכר ולסיים את ההתקשרות.

סוגי ליסינג[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההחכר נחלק לשני סוגים עיקריים החכר מימוני והחכר תפעולי.

החכר מימוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

החכר מימוני הוא החכר פרטי (או ליסינג פרטי) היא שיטת מימון קנייה לרכב שלא באמצעות הלוואה מהבנק אלא דרך חברת החכר אבל עם התחייבות קנייה, היות שחברת ההחכר כבר קנתה את הרכב ומחכה להשלמת הסכום. עם זאת יש חברות שלא דורשות רכישה.
ההחכר מיועד לאנשים שרוצים לקנות רכב לשימושם היומיומי אבל אין להם האמצעים המתאימים לכך.

השיטה היא חדשנית ונוחה לקניית רכב בשני חלקים: בחלקו הראשון הלקוח משלם סכום ראשוני לקנייה ובחלקו השני הוא משלם את יתרת החוב בתשלומים חודשיים לאורך תקופה הנקבעת מראש כחלק מהחוזה מול חברת הליסינג. מאידך, הלקוח יכול להתחיל לשלם בתשלומים חודשיים ולבחור בסוף כיצד לשלם את היתרה.

בתום התקופה הראשונית ולאחר שבוצעו כל התשלומים החודשיים שנקבעו מראש, הלקוח יכול לבחור האם הוא מעביר את הרכב על שמו, או מבקש מחברת ההחכר להמיר את העסקה לרכב חדש אחר (לרוב רכב חדש).

מכיוון שהרכב נמצא אצל הלקוח, נמצאת תחת אחריותו כל פעולות התחזוקה והתפעול השוטפים כגון טסט, ביטוח, תיקונים ועוד.

החכר פרטי מתאים לאדם המעוניין להרגיש בעלות על רכב בהוצאה חודשית נמוכה יחסית, ויודע להתמודד עם התחזוקה והטיפול ברכב.

מחירי ההחכר הפרטי משתנים בהתאם להיצע ולביקוש אך גם בהתאם לפרמטרים כגון גיל הנהג, וותק הנהג על הכביש ומספר המשתמשים הייעודי, המשפיעים גם הם על המחיר.

החכר תפעולי[עריכת קוד מקור | עריכה]

החכר תפעולי הוא בדר"כ עסקה של החכר דרך מקום העבודה. כאשר העובד מקבל רכב החכר כחלק מתנאי ההעסקה במקום העבודה, הוא יידרש לבחור רכב מסוים, בדרך כלל מתוך מבחר של מכוניות מקטגוריה אחת או שתיים. לאחר ההזמנה יקבל העובד את המכונית מיד וללא תשלומי מקדמה. בסוף תקופת החכירה - 36 חודשים על פי רוב - מוחזרת המכונית לחברת ההחכר והעובד זכאי לחזור על התהליך מחדש או לא לחדשו כלל.

במהלך תקופת החכירה, בעלות המכונית - כפי שהיא מוגדרת ברישיון הרכב - היא של חברת ההחכר, והמכונית למעשה מושכרת לכל דבר. עסקת ההחכר התפעולי כוללת גם חבילת תחזוקה הכוללת טיפולים שוטפים, טיפול בתקלות שונות שצצות בתקופת החכירה, תשלומי ביטוחים, אגרות וטיפול בטסט השנתי ולעיתים מגלמת בתוכה אף את עלויות הדלק.

מדובר בפתרון נוח עבור נהגים שמחפשים לפטור את עצמם מהטרחה שבהחזקת רכב. זאת ועוד, ההחזר החודשי פירושו שאין הוצאות לא צפויות, וכי ניתן לדעת את העלות המדויקת עבור הרכב. עלות התשלום החודשי מגלמת בתוכה את כל אותן ההוצאות שהנהג פטור מהן, ועל כן ייתכן שתהיה גבוהה יחסית. כמו כן, בתום תקופת ההחכר חוזר הרכב לבעלות חברת ההחכר, ועל כן מדובר בפתרון זמני בלבד ולא בקניית רכב.

החכר תפעולי מקובל בעיקר בקרב חברות המחזיקות בציי רכב גדולים עבור עובדיהן.

הליסינג בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארץ, מחזיקות חמש חברות ההחכר הגדולות בלמעלה מ-200 אלף מכוניות, כאשר שלמה Sixt, אלדן תחבורה ואלבר (זכיינית Europcar בישראל) הן שלוש החברות הגדולות והשולטות בתחום חברות החכר והשכרת רכב:

1. שלמה סיקסט[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשמה בשנת 2013 הכנסות של מעל 7 מיליארד שקל והעסיקה כ-1,300 עובדים. בשנה זו החברה החזיקה בכ-77 אלף כלי רכב.

2. אלדן[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלדן הנמצאת בדירוג אחרי שלמה סיקסט, רשמה הכנסות של כמעט 3 מיליארד שקל, העסיקה 744 עובדים והחזיקה בכ-34 אלף כלי רכב.

3. אלבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

החברה מדורגת במקום השלישי, הכניסה כ-3 מיליארד שקל, העסיקה כ-1,100 עובדים והחזיקה ב-2013 כ-36 אלף כלי רכב.

חברות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברות בולטות נוספות הן הרץ, אוויס, קל אוטו, באדג'ט, ליסקאר, Lease4u, אופרייט‏ ו-Enterprise.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]