מבחן רישוי שנתי לרכב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מבחן רישוי שנתי לרכב הוא הליך המתקיים כחובה במדינות רבות בעולם, המיועד לוודא כי כלי הרכב הנעים בתחומן נמצאים במצב כשירות גבוה מבחינה בטיחותית, ואינם פולטים פליטות יתר המזהמות את הסביבה. כחלק מהליך זה נדרשים הבעלים של הרכב לעבור בדיקה של כלי הרכב אחת לתקופה המוגדרת בחוק, לרוב פעם בשנה עד שנתיים.

בישראל חייב בעל רכב לבצע מבחן רישוי לרכב אחת לשנה. רכב שמלאו לו 15 שנים חייב להציג בטסט אישור ממוסך מורשה על תקינות הבלמים. רכב שמלאו לו 19 שנים מוגדר כרכב מיושן, חייב בביצוע מבחן זה אחת לחצי שנה. רכב המוגדר כרכב אספנות יבצע מבחן רישוי פעם אחת בשנה[1]. החל מיונואר 2016 רכב חדש חייב לבצע מבחן רישוי כעבור 3 שנים מיום רכישתו, לאחר שבשל שיפורים טכנולוגיים הוחלט להאריך את משך התקופה משנתיים לשלוש[2].

מכוני רישוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנושאים הנבדקים בטסט הם תאורת הרכב, האיתות, הבלמים, ההגה והצירים של הרכב. כמו כן נבדק מצב צמיגי הרכב, תחתית הרכב, כיוון הגלגלים, ובדיקת זיהום אוויר הנפלט מהרכב[3]. את מבחן הרישוי יכול הבעלים של הרכב לבצע בכל אחד מ-65 מכוני הרישוי המורשים הנמצאים בישראל[4]. מכוני הרישוי הם גופים עסקיים פרטיים שפועלים כמורשים מטעם משרד התחבורה. משרד התחבורה מפקח על פעילותם ורשאי לסגור מכון רישוי שלא עמד בתנאי הרישיון, החל ממספר ימים[5], ועד מספר חודשים[6].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]