למידה מתווכת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

למידה מתווכת היא תהליך למידה שבו האינטראקציה בין הלומד, המלמד והסביבה בה הוא נמצא מובילה באמצעות המלמד להפנמת התהליך ושימוש בו גם בעתיד. המטרה היא להשיג שיח בין הלומד והמלמד שישפיע על יחסי הגומלין של הלומד עם סביבתו ולספק לו כלי קוגניטיבי חדש לשימוש עתידי ולא רק עכשווי בכל סביבה בה יימצא. על המתווך לא רק לספק הסבר לתופעה המידית אלא ליצור הפנמה של תהליך הלמידה שיופעל שוב במצבים עתידיים .המתווך מתאים את הגירוי, הסביבה ואת עצמו ללומד באמצעות בימוי תהליך הלמידה ובדרך זאת יכול להשפיע על איכות האינטראקציה. על המתווך לדאוג לכל זאת בסביבת הלומד ובהתאם למאפיינים האישיים של הלומד. המתווך יוצר עם הלומד דיאלוג פורה באמצעות כיוון הלומד תוך מתן תשומת לב והדגשה לגירוי בו בחר, ארגון הסביבה בהתאם לבחירה והקצבת זמן ועצמה של הגירוי. (ליבנה, אין תאריך ; שמעוני, 2006).

על המתווך לתווך לא רק את הגירוי אלא גם את המשמעויות והיחסים שקשורים לגירוי. עליו לכוון לאינטראקציות ספציפיות עם הגירוי ולאפשר לגירוי להציע את מה שיש מעבר לתכונות הישירות שנגישות ללומד. למידה זאת מאפשרת למידה של טכניקות, גישות ונטיות כלליות שישמשו את הלומד לא רק בהקשר והמשמעות הספציפית אליה הוא נחשף בעבר. כל אלו יאפשרו ללומד הסתגלות והשתנות ומכאן נובעת הייחודיות של הלמידה המתווכת (פרס, 2003). 

פיתוח התאוריה [עריכת קוד מקור | עריכה]

את עקרון התיווך פיתח פרופסור ראובן פויירשטיין. פויירשטיין היה תלמידו של פיאז'ה והסכים עם הקביעה שלו כי גירוי מוביל לתגובה בהתאם לשלבי ההתפתחות. אך טען שיש להתייחס לשוני האישי בין הילדים הלומדים והוסיף כי היכולות של האדם הלומד הן לא רק פונקציה של האדם מצד אחד בלבד. פויירשטיין האמין ביכולת ההשתנות של כל אדם. הוא ראה במבוגר המתווך איש הקשר בין העולם לילד והאמין שתפקיד המתווך לזמן ולהגיש גירויים לילד במצבים שונים ונסיבות משתנות תוך כדי תיווך שיוביל ללמידה. (ליבנה, אין תאריך; פרס, 2003 ; שמעוני, 2006). 

פרופסור פויירשטיין הגדיר שני ערוצים השתנות לבני אדם:

1. פגישה ישירה בין האדם לגירוי בסביבתו.

2. פגישה בין האדם לסביבה באמצעות מתווך שכוללת השתנות משמעותית יותר וכללית יותר שתיושם גם במצבים וגירויים חדשים (שמעוני, 2006).

לפי פויירשטיין הסוג השני מבטא שינוי התפתחותי שמשפיע על אופן התגובה של האדם באופן כוללני. פויירשטיין האמין שתהליך דינמי שמאפשר ללומד התפתחות והסתגלות לשנויים בסביבתו, מוביל להשתנות שכלית . פויירשטיין טען כי יכולת של האדם להתאים את עצמו ולהשתנות בהתאם למצב או גירוי חדש שדורש שינוי כזה הוא ביטוי לאינטליגנציה.  (ליבנה, אין תאריך; שמעוני, 2006).

קריטריונים לתיווך[עריכת קוד מקור | עריכה]

פויירשטיין פיתח 12 קריטריונים שקובעים את איכות האינטראקציה ומנחים את המתווך מתוכם נרחיב על שלושה שהכרחיים לקיומה של למידה מתווכת (שמעוני, 2006).

1. כוונות והדדיות

כוונה - על המבוגר לכוון באופן כללי את תשומת לב הילד בהתאם לגירוי שנבחר מראש. יש לשים דגש על ההכוונה בשלב הראשוני באינטראקציה בין המבוגר לילד. הדדיות – הדגשת הרגישות של המתווך ליוזמות ותגובות של הילד ושימור המצב הרצוי שבו הילד קשוב למתווך. פעולה זאת חשובה מבחינה מנטאלית משום שהמבוגר נענה בה בהדגשה לרצונותיו צרכיו ואיתותיו של הילד. (פרס, 2003 ; שמעוני, 2006). 

 2. טרנסצנדנטיות (מעבר ל...)

על המתווך להרחיב את החוויה מעבר לסיטואציה ולסיפוק המידי שיש באינטראקציה. שאלות, הסברים, ציון הקשרים בין החוויה הנוכחית לאחרות, עשיית השוואות, מיון והצבעה על קשר סיבתי הן דוגמאות לאופן בו ניתן להשיג הרחבה זאת. עקרון זה יכול לחזות באופן משמעותי את השינוי הקוגניטיבי מבני והוא חשוב מאוד לתהליך ההתפתחות הקוגניטיבית. (פרס, 2003 ; שמעוני, 2006). 

3. תיווך של משמעות

המבוגר בתהליך התיווך צריך להכניס מטען רגשי וערכי לגירוי באמצעות התלהבות מילולית ולא מילולית: הסבר, חזרתיות, אינטונציות, הבעות פנים, שפת גוף, טון דיבור. בנוסף יש לקשור את הנושא לחייו של הלומד ולהבהיר אותו מבחינת פירוש, רלוונטיות וערך ממשי שלו לחיי הילד ולמה שהוא מייצג (פרס, 2003 ; שמעוני, 2006). 

4. תיווך לתחושת מסוגלות

5. תיווך של ויסות ושליטה בהתנהגות

6. תיווך להתנהגות של שיתוף

7. תיווך של דיפרנציאציה ואינדיבידואציה פסיכולוגית

8. תיווך של חיפוש יעדים, הצבת יעדים והתנהגות של השגת יעדים

9. תיווך אתגרים

10. תיווך למודעותו של האדם כישות משתנה

11. תיווך לחיפוש אחר אלטרנטיבה אופטימית

12. תיווך לתחושת שייכות

(פרס, 2003 ; שמעוני, 2006).

יישום במערכת החינוך הפורמלית [עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנה חשיבות רבה להתנסות בלמידה מתווכת והכרת התאוריה במערכת החינוך הפורמלית, בעיקר בהכשרת המורים וצוותי ההוראה. החשיבות נובעת לא רק מההיבט של התיווך וכיוון פעולת הלמידה (אגוזי, מ' ופויירשטיין, ר', תשמ"ז). הלמידה המתווכת יכולה לספק מענה להתמודדויות של מורים וצוותי חינוך במערכת הפורמלית עם הקשיים בהם הם נתקלים. הלמידה המתווכת יכולה לעזור במגוון רחב מקשיי הלמידה הרבים שקיימים במערכת הפורמלית כאשר היא מיושמת בה. לפי תיאורית הלמידה המתווכת ניתן לראות את הקשר שבין החסך בהתנסות בלמידה מתווכת לבין קשיים כגון חוסר רצון ללמוד ואי-הסתגלות חברתית. יש לה תפקיד חשוב בהתפתחות הקוגניטיבית של הילד, יותר מגורמים גנטיים וסביבתיים ורבים ומכאן חשיבות יישומה במערכת החינוך הפורמלית. (שמעוני, 2006; אגוזי, מ' ופויירשטיין, ר', תשמ"ז).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

[1]אגוזי, מ' ופוריישטיין, ר' (תשמ"ז). דרכים בהוראה – התאוריה של הלמידה המתווכת ומקומה בהכשרת מורים

[2]ליבנה, ת' (אין תאריך). תיווך: התאוריה של פוירשטיין על למידה מתווכת

[3]ליבנה, ת', (אין תאריך). תיווך-למידה תיווכית

[4] פרס, נ', (2003). התנסות בלמידה מתווכת - התאוריה

[5] שמעוני, ל' (2006). למידה מתווכת, אוגדן "דרור", (פרק ב, מאמר46)