לנולין
ערך מחפש מקורות | ||
| ערך מחפש מקורות | |
לנולין (באנגלית: Lanolin) הוא חומר צהוב ושומני, המופרש מבלוטות חלב שעל העור של בעלי חיים צמריריים, דוגמת כבשים, המונע מטיפות מים להצטבר בתוך הצמר שלהם.
לנולין מוגדר כחומר אוקלוסיבי התורם לאטימה של העור. מקורו של הלנולין מן החי, הוא ממוצה מזקיק שערה של הכבשה. משמש כחומר גלם עיקרי במשחות לעור, וכחומר דוחה ומגן מפני מים במגוון רחב של שימושים. החומר מופק ממספר זנים של כבשים אשר מפרישות כמות גדולה של החומר לצמר שלהם. על מנת למצות את החומר סוחטים את הצמר באמצעות מכבש (אנ'). אחוז קטו מהאנשים רגיש ללנולין.[1]
הרכב כימי
[עריכה]לנולין מורכב מתערובת של כולסטרול ומספר אסטרים של חומצות שומן שונות. לנולין לא מעובד (לנולין לשימושים שונים שאינם פרמצבטיים) מכיל גם תרכובות כוהלים שונות אשר ידוע שהן גורם אלרגני לאנשים מסוימים. ישנם מחקרים המעידים על נוכחות חומרי אנטיביוטיקה מסוימים ואף קוטלי חרקים שונים בלנולין, שמקורם בתזונה ובתוספים שניתנו לכבשים. לנולין איננו מסיס במים אך יוצר במים אמולסיה.
שימושים
[עריכה]
בתעשיית התרופות לנולין משמש כבסיס להכנת משחות שונות. לנולין בדרגת ניקיון רפואית ונגזרותיו נחשבים לחומרים בטוחים לשימוש חיצוני על ידי ה-FDA. בדרגת ניקיון רפואית לנולין הוא חומר היפואלרגני וסטרילי המשמש כחומר גלם למשחות עור, לריכוך ולהקלה במקרים של יובש או פגיעה בעור. כך, למשל, הוא משמש לריפוי נשים מיניקות שפטמותיהן נפצעו במהלך ההנקה.
בדרגת ניקיון זו משמש החומר גם לטיפול ביובש בשפתיים, תפרחת חיתולים, עור יבש או מגרד, לטיפול בעור כף הרגל, חתכים שטחיים, כוויות שטחיות ושפשופים בעור.
בתעשייה הקוסמטית הוא משמש לריכוך ולמניעת יובש בעור. במספר רב של מוצרים לגילוח משתמשים בלנולין לריכוך הזיפים והעור. השימוש בלנולין כחומר בסיס להכנת משחה נפוץ מאוד שכן הוא נספג במהירות ובקלות בעור ומאפשר העברה מהירה של החומר הפעיל אותו הוא נושא. בנוסף להיותו שימושי כשלעצמו, ההרכב המורכב של לנולין, המורכב מאסטרים ארוכי שרשרת, הידרוקסיאסטרים, דיאסטרים, אלכוהולי לנולין וחומצות לנולין, הופך אותו לנקודת מוצא לייצור מגוון רחב של נגזרות לנולין בעלות תכונות כימיות ופיזיקליות רחבות היקף. דרכי הנגזרות העיקריות כוללות הידרוליזה, התגבשות ממס חלקי, אסטריפיקציה, הידרוגנציה, אלקוקסילציה וקוואטרניזציה.[2][3][5][6] נגזרות לנולין המתקבלות מתהליכים אלה נמצאות בשימוש נרחב הן במוצרי קוסמטיקה והן במוצרי טיפוח עור.
בתעשייה, לנולין משמש כחומר מונע קורוזיה שכן בנוכחותו מים נדחים מפני השטח של מתכות עליהן הוא נמרח ובכך נמנעת התפתחות קורוזיה. ללנולין גם יכולת חדירה, סיכוך והגנה על מתכות, עץ, גומי ומוצרי פלסטיק שונים והוא מיוצר לשם כך הן כנוזל והן כמוצק.[2]
שימוש נוסף בלנולין הוא לריכוך מוצרי עור שונים, כך למשל שחקני כדור בסיס (בייסבול) נוהגים לרכך את הכפפות שלהם על ידי מריחתן בקרם גילוח המכיל לנולין. הוא משמש כמרכיב דוחה מים ומרכך במשחות נעליים.
תהליך הייצור של לנולין
[עריכה]מן הצמר של כבשה אחת מזן מרינו ניתן להפיק כ-250–300 מיליליטר של לנולין גולמי. החומר מופק על ידי רחיצת הצמר במים חמים ובסבון מיוחד. התשטיפים של הצמר מופרדים באמצעות צנטריפוגה, ומתקבל חומר צהבהב, דמוי גריז, בעל ריח אופייני ונקודת התכה הנעה סביב 38 מעלות צלזיוס. הלנולין הגולמי הוא כהה, צמיג ושמנוני. בתצורה זו יש לו שימושים שונים, אך עבור רוב השימושים, בכללם השימושים לרפואה וקוסמטיקה, דרוש עיבוד נוסף, שהופך את החומר לטהור יותר ומשנה את צבעו.[3]
תקנים וחקיקה
[עריכה]בארצות הברית לנולין חייב לעמוד בדרישות הרשמיות לרמות מותרות של שאריות חומרי הדברה. התוספת החמישית של הפרמקופיאה ה-XXII של ארצות הברית שפורסמה בשנת 1992 הייתה הראשונה שקבעה מגבלות עבור 34 חומרי הדברה. מגבלה כוללת של 40 ppm כלומר 40 מ"ג. מונוגרפיה שנייה, שנכנסה גם היא לפארמקופיאה XXII של ארצות הברית בשנת 1992, נקראת "לנולין מעובד". לנולין התואם את המונוגרפיה הזו מיועד לשימוש ביישומים מדויקים יותר, למשל על פצעים פתוחים. במונוגרפיה זו, מגבלת סך חומרי ההדברה צומצמה ל-3 ppm, כאשר אין כאלה שנמצאים ביותר מ-1 ppm.
בשנת 2000, הפרמקופיאה האירופית הכניסה מגבלות על שאריות חומרי הדברה למונוגרפיה של לנולין. דרישה זו, הנחשבת בדרך כלל לתקן האיכות החדש, מרחיבה את רשימת חומרי ההדברה ל-40, ומטילה מגבלות ריכוז נמוכות אף יותר.
חלק מסוגי הנולין בעלי טוהר גבוה במיוחד עולים על דרישות המונוגרפיה. מוצרים חדשים המתקבלים באמצעות טכניקות טיהור מורכבות מייצרים אסטרים של לנולין במצבם הטבעי, תוך הסרת זיהומים חמצוניים וסביבתיים, וכתוצאה מכך נוצר לנולין לבן, חסר ריח והיפואלרגני. סוגי הנולין בעלי טוהר גבוה במיוחד אלה מתאימים באופן אידיאלי לטיפול בהפרעות דרמטולוגיות כמו אקזמה ופצעים פתוחים.
שיטות אנליטיות מודרניות גילו כי לנולין הוא בעל מספר קווי דמיון כימיים ופיזיקליים חשובים לליפידים של שכבת הקרנית האנושית; הליפידים המסייעים לווסת את קצב אובדן המים באפידרמיס ולשלוט במצב הלחות של העור. מיקרוסקופ אלקטרונים סורק קריוגני הראתה כי לנולין, בדומה לליפידים של שכבת הקרנית האנושית, מורכב ממסה של חומר גבישי נוזלי. מיקרוסקופ אור מקוטב צולב הראתה כי שלפוחיות רב-למטליות שנוצרות על ידי לנולין זהות לאלו שנוצרות על ידי ליפידים של שכבת הקרנית האנושית. שילוב מים קשורים בשכבת הקרנית כרוך ביצירת שלפוחיות רב-למטליות.
מחקרים בתחום הנדסת העור הראו כי משך הפעולה המרככת (החלקת העור) שמייצר לנולין משמעותי מאוד, ונמשך שעות רבות. למריחת לנולין על העור במינון של 2 מ"ג. לנולין ידוע גם כיוצר שכבות סגורות למחצה (נושמות) על העור.[3] כאשר מורחים אותן מדי יום במינון של כ-4 מ"ג במשך חמישה ימים רצופים, ניתן היה לזהות את השפעות הלחות החיוביות של לנולין עד 72 שעות לאחר המריחה הסופית.[2] לנולין עשוי להשיג חלק מהשפעות הלחות שלו על ידי יצירת מאגר לחות משני בתוך העור.
דווח כי תכונות תיקון המחסום של לנולין עדיפות על אלו המיוצרות על ידי וזלין וגליצרול כאחד.[2] במחקר קליני קטן שנערך על נבדקים מתנדבים עם ידיים יבשות מאוד (קסרוטיות), לנולין הוכח כעדיף על וזלין בהפחתת הסימנים והתסמינים של יובש וקשקשת, סדקים ושפשופים, וכאב וגירוד. במחקר אחר, נמצא כי לנולין בדרגת טוהר גבוהה עדיף משמעותית על וזלין בסיוע בריפוי פצעים שטחיים.
אלרגיה ללנולין
[עריכה]עם זאת, למרות היותו חומר טבעי, הלנולין הוא גורם ידוע לדלקת עור ממגע (Allergic Contact Dermatitis). עבור אנשים הרגישים אליו, השימוש בתכשיר המכיל לנולין עלול לגרום לתגובה הפוכה: במקום להרגיע את העור, התכשיר גורם לאדמומיות, גרד, נפיחות והחמרה של אקזמה קיימת.
הדרך היחידה לאשש רגישות ללנולין היא באמצעות תבחין מטלית המבוצעים במרפאת אלרגיה. בבדיקה זו נבדקת תגובת העור למרכיבי ה-Wool Alcohols.[4]
קישורים חיצוניים
[עריכה]- לנולין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכה]- ↑ Ivar Wm Malmstrom, TECHNOLOGICAL ASPECTS OF LANOLIN* 1, 1949
- ↑ Comprehensive view on chemistry, manufacturing & applications of lanolin extracted from wool pretreatment, American Journal of Engineering Research (AJER)
- ↑ Amit Sengupta and Jagadananda Behera, Comprehensive view on chemistry, manufacturing and applications of lanolin extracted from wool pretreatment, American Journal of Engineering Research (2014) pp. 33–43
- ↑ דר קובי שדה, אלרגיה ללנולין (שומן צמר), באתר infomed