לדלג לתוכן

תוסף תזונה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוספי תזונה על מדפי סופרמרקט בארצות הברית

תוסף תזונה הוא מוצר הנמכר בצורה של כמוסות, טבליות, משקאות או צורות אחרות, המכיל ויטמינים, מינרלים, חומצות אמינו, חומצות שומן, רכיבים צמחיים או רכיבי תזונה אחרים שמטרתם לספק למשתמש חומרים חיוניים החסרים או לא מספיקים, בדיאטה הרגילה. יש תוספי תזונה שמומלצים לציבור מסוים, כגון צמחוניים, תינוקות, נשים בהריון וכדומה.

תוספי תזונה אינם נחשבים לתרופה. תוספי תזונה מיוצרים במפעלים ייעודיים ונדרשים לקבל אישור שיוצרו בתנאי ייצור נאותים (GMP). בין התוספים הנפוצים ניתן לציין ויטמינים ומולטיוויטמינים, מינרלים, ברזל, חומצה פולית פרוביוטיקה, חומצות שומן כגון אומגה 3, תוספי תזונה טבעיים המומלצים ברפואה האלטרנטיבית, ותוספים ייעודיים לאתלטים .

נכון ל-2015 שוק תוספי התזונה בארצות הברית מוערך ב-37 מיליארד דולרים וישנם 50,000 תוספי תזונה שונים למכירה בארצות הברית לבדה[1].

אין להתבלבל בין תוסף תזונה לבין "תוסף מזון", הכולל רכיבים המוספים למוצרי מזון כגון צבעי מאכל, ממתיקים וכדומה.

תוספי תזונה ובריאות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם מספר תוספי תזונה, שמחקרים קליניים מובהקים הראו תועלת ברורה אצל הנוטלים אותם. כך לדוגמה נטילת ויטמין D[2], חומצה פולית[3], וברזל לנשים בהריון[4].

מחקרים מדעיים אחרים מצאו קשר בין צריכה נבונה של תוספי תזונה לבין שיפור באיכות החיים. לדוגמה מחקר בארצות הברית, מצא שיפור משמעותי באיכות החיים של שחקני פוטבול מקצועיים לאחר פרישתם. תוספי התזונה הקלו על כאבים כרוניים, וגרמו לשיפור בבריאות הנפש והזיכרון[5].

עם זאת, מרבית החוקרים והרופאים מסתייגים מהמלצות לכלל האוכלוסייה על נטילת תוספי תזונה מסוימים, ומזהירים שכדאי לצרוך אותם רק בנסיבות בריאותיות מסוימות, לאחר היוועצות עם רופא, ואך ורק דרך בתי המרקחת ומפיצים מורשים. חוקרים אלו נתלים במחקרים שונים על השפעות שליליות שעלולות להיגרם כתוצאה מנטילת תוספי ויטמינים ללא סיבה מיוחדת, ביניהם מחקר מטא-אנליזה שאוגד בתוכו 277 מחקרים, שהראו ששילובים מסוימים של תוספי ויטמינים עם הרגלי תזונה עלולים להגביר סיכון לשבץ[6][7].

פיקוח ורגולציה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שלט הסבר על תוספי תזונה בסניף סופר פארם של אור יהודה
שלט הסבר על תוספי תזונה בבית מרקחת של קופת חולים מאוחדת בתל אביב

בארצות הברית, מנהל התרופות והמזון האמריקאי, ה-FDA, אוסר על משווקי תוספי תזונה לציין כי הם יכולים לרפא או לסייע למנוע מחלות. הם יכולים לציין כי לתוסף עשוי להיות השפעה חיובית על הבריאות, אך ורק אם יש מחקרים מדעיים שתומכים בכך.

עם זאת, יש מבקרים רבים הטוענים כי החוק הנוכחי והפיקוח רופף מדי והיכולת לקנות תוספי תזונה באינטרנט מסכנת את הציבור. משרד המבקר בארצות הברית, המספק לקונגרס נתונים, דיווח כי בבדיקות שונות של תוספי תזונה נמצאו חומרים שעלולים להיות מסוכנים — ובהם ארסן, כספית וקדמיום, 59% מהתוספים הכילו סוגי צמחי מרפא השונים מאלה שצוינו בתווית והמינונים שנמצאו בפועל בגלולות ששווקו היו שונות משמעותית מאלו שצוינו על התווית[8].

ב-2015 בפשיטה של משטרת ישראל, בשיתוף האגף לאכיפה ופיקוח במשרד הבריאות, נתפסו תוספי תזונה מזויפים מסין והודו שהבטיחו לסייע בהרזיה, לטפל באין אונות וסטרואידים אנאבוליים ל"ניפוח" שרירים. המוצרים הכילו חומרים תרופתיים פעילים ומסוכנים שאסורים לנטילה ללא מרשם רופא, ואף עשויים לגרום לשבץ ופגיעה בכבד[9].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תוסף תזונה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Erin Brodwin, The $37 billion supplement industry is barely regulated — and it's allowing dangerous products to slip through the cracks, Business Insider
  2. ^ Adrian R Martineau, David A Jolliffe, Richard L Hooper, Lauren Greenberg, Vitamin D supplementation to prevent acute respiratory tract infections: systematic review and meta-analysis of individual participant data, The BMJ 356, 2017-02-15 doi: 10.1136/bmj.i6583
  3. ^ Yanping Li, Tianyi Huang, Yan Zheng, Tauland Muka, Folic Acid Supplementation and the Risk of Cardiovascular Diseases: A Meta‐Analysis of Randomized Controlled Trials, Journal of the American Heart Association: Cardiovascular and Cerebrovascular Disease 5, 2016-08-15 doi: 10.1161/JAHA.116.003768
  4. ^ Kimberly O O’Brien, Yuan Ru, Iron status of North American pregnant women: an update on longitudinal data and gaps in knowledge from the United States and Canada, The American Journal of Clinical Nutrition 106, 2017-12, עמ' 1647S–1654S doi: 10.3945/ajcn.117.155986
  5. ^ The effect of dietary supplements on the quality of life of retired professional football players, ‏22 בנובמבר 2012 (באנגלית).
  6. ^ Effects of Nutritional Supplements and Dietary Interventions on Cardiovascular Outcomes: An Umbrella Review and Evidence Map, Annals of Internal Medicine Logo
  7. ^ האם ויטמינים יכולים לפגוע בבריאות הלב?, באתר וואלה, 11 ביולי 2019
  8. ^ אתר למנויים בלבד בנימין מוזס, הסכנה הגדולה בתוספי המזון, באתר הארץ, 2 במאי 2018
  9. ^ תוספי תזונה מזויפים, באתר www.clalit.co.il


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.