מאיר ישעיהו סילברסטון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מאיר ישעיהו סילברסטון[1] נולד בלונדון ב-27 במרץ 1916 לאליהו דוד ויוכבד וגדל במשפחה דתית וציונית. עוד בארץ הולדתו למד משפטים והיה עורך דין. הוא היה פעיל בתנועת תורה ועבודה ויושב ראש התנועה וכן ציר בקונגרסים הציוניים.

בדצמבר 1948 עלה לארץ עם רעייתו ובנו[2] ועבד במשרד הסעד ובלשכה המשפטית של עיריית תל אביב. ב-1952 קבע את ביתו בירושלים והתמנה ליועץ המשפטי של משרד הפנים[3][4].

ב-1960 מינה אותו שר הפנים משה חיים שפירא למנהל הכללי של המשרד. הוא היה ממקימי מערכת השלטון המקומי ומִרשם האוכלוסין במדינת ישראל וממניחי היסוד למערכת חוקי התכנון והבנייה ולחוקים מוניציפליים ויישומם בישראל ברמה הארצית, האזורית והמקומית. היה פעיל בקידום מיזוג בין רשויות מקומיות[5].

ב-1966 התמנה ליושב ראש הראשון של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה.

באוקטובר 1967 השתתף בדיון תחת הכותרת "מי מפחד מהאח הגדול" שעסק בסכנות האפשריות לפרטיות האזרח, העשויות לנבוע מהפעלת מאגר נתונים ממוכן ומרכזי, שיכיל מידע מלא ומפורט אודותיו — מיום לידתו ועד שעת מותו. את הדיון יזם הירחון "מחשבות" והשתתפו בו מלבד מנכ"ל משרד הפנים סילברסטון גם הסוציולוגית ד״ר רבקה בר-יוסף, המשפטן וחבר-הכנסת פרופ' הנס קלינגהופר, פרופ' מיכאל דייוויס — מנהל המחלקה לאקולוגיה רפואית בביה״ס לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה, ויו״ר איל״א דב חביון[6].

ב-1970 פרש מעבודתו במשרד הפנים ופתח בעיר משרד עורכי דין. הוא עבד בו עד 1999.

בכל תפקידיו פעל רבות למען ירושלים. הוא היה חבר בהנהלות ובוועדות של מוסדות ציבוריים והתנדבותיים בירושלים, בהם האוניברסיטה העברית, בית החולים עזרת נשים (הרצוג), אלין, וראיטי, הבונים החופשיים, בית הכנסת ישורון ועוד. הוא היה ממקימי התאחדות עולי בריטניה בארץ ולמשך שנים אחדות שימש יושב ראש ההתאחדות[7].

על העשייה הציונית, על תרומתו למדינה ולירושלים בתפקידיו בשירות הציבורי ועל פעילותו רבת ההיקף בארגונים ובמוסדות בעיר הוענק לו בשנת תשס"ח 2008 עיטור הכבוד יקיר ירושלים.

נפטר ב-15 בינואר 2009, י"ט טבת תשס"ט, ונקבר בירושלים.

בחודש מרץ 2021 חגגה אלמנתו רחל את יום הולדתה ה-100 וקיבלה מברק ברכה ממלכת אנגליה.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]