מארק איצ'יסון יאנג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מארק איצ'יסון יאנג
SirMarkYoung.jpg
לידה 30 ביוני 1886
הראג' הבריטי עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 12 במאי 1974 (בגיל 87)
וינצ'סטר, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
עיסוק פוליטיקאי, איש צבא עריכת הנתון בוויקינתונים
מושל הונג קונג
10 בספטמבר 1941–25 בדצמבר 1941
(15 שבועות ויומיים)
1 במאי 1946–מאי 1947
(כשנה)
Alexander Grantham
פרסים והוקרה
אביר הצלב הגדול במסדר מיכאל הקדוש וג'ורג' הקדוש עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
סר מארק איצ'יסון יאנג בחגיגות אחד במאי, 1946

סר מארק איצ'יסון יאנגאנגלית: Sir Mark Aitchison Young;‏ 30 ביוני 188612 במאי 1974) היה פקיד קולוניאלי בריטי, שכיהן כמושל הונג קונג בעת כניעת הונג-קונג ליפנים, ושהה תקופה ארוכה בשבי היפני. כן שימש יאנג במשרת המזכיר הראשי של ממשלת המנדט, המשרה השנייה בחשיבותה בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יאנג התחנך במכללת איטון ובמכללת קינגס שבאוניברסיטת קיימברידג'. בשנת 1909 הצטרף לשירות הקולוניאלי הבריטי ושירת בציילון. במהלך מלחמת העולם הראשונה, החל משנת 1915, שירת בצבא הבריטי. בין השנים 19231928 שירת כעוזרו של מזכיר מושבת ציילון, ובין 1928 - 1930 שירת כמזכיר מושבת סיירה לאון. בין השנים 19301933 כיהן כמזכיר הראשי של ממשלת המנדט הבריטי בארץ ישראל, ומתוקף תפקידו כיהן בפועל כנציב העליון בין כהונתם של ג'ון צ'נסלור וארתור ווקופ.

בשנת 1931 התקבל כחבר במסדר מיכאל הקדוש וג'ורג' הקדוש. בשנת 1934 קיבל תואר אביר במסדר זה, וב-1946 קיבל תואר אביר גדול במסדר. בין ה-5 באוגוסט 1933 ועד מרץ 1938 כיהן כמושל ברבדוס, והחל מנובמבר 1937 ועד פברואר 1938 כיהן גם כמושל טרינידד וטובגו. בין 1938 ועד 1941 כיהן כמושל טנגניקה[1].

ב-10 בספטמבר 1941 החל לכהן כמושל הונג קונג. זמן קצר לאחר מכן, ב-8 בדצמבר 1941 תקף חיל האוויר היפני את פרל הארבור ואת הונג קונג. הקרב על הונג קונג נמשך 18 ימים, ולבסוף, לאחר כיבוש מאגרי המים של האי הונג קונג נאלץ יאנג להודיע על כניעת המושבה ב-25 בדצמבר, והחל הכיבוש היפני של הונג קונג במלחמת העולם השנייה. מפקד הצבא שהגן על המושבה, הגנרל מאלטבי, הציע ליאנג להודיע על כניעה מספר ימים קודם לכן, אולם בשל הוראה מפורשת של ראש ממשלת בריטניה, וינסטון צ'רצ'יל להילחם על כל פיסת אדמה באי, סירב יאנג להצעה.

יאנג נכלא על ידי הצבא היפני. בתחילת הכיבוש היפני הוחזק במלון פנינסולה, וזמן קצר לאחר מכן הועבר למחנה שבויי מלחמה בסטנלי שבדרום האי הונג קונג. משם הועבר יאנג למחנה שבויים בשאנגחאי ומשם דרך טאיוואן ליפן. לקראת שלהי מלחמת העולם השנייה, הועבר למחנה שבויי מלחמה במנצ'וריה, ובו נותר עד כניעת יפן בסוף המלחמה.

בספטמבר 1945 שוחררה המושבה מידי הכוחות היפניים ושבה לשליטה בריטית. יאנג חזר לכהן כמושל המושבה ב-1 במאי 1946 (לאחר תקופת התאוששות באנגליה שנמשכה כשנה). לאחר שובו לכהונתו הציע יאנג רפורמה בחוקת המושבה, במסגרתה תיבחר המועצה המחוקקת של הונג קונג בבחירות ישירות, וכן הציע כי גוף מחוקק זה ינהל בפועל את המושבה (כשלמושל עצמו אין זכות וטו על החלטות הגוף המחוקק). יאנג פרש מתפקידו ב-25 ביולי 1947, ותוכניותיו לרפורמה חוקתית נזנחו על ידי המושל הבא אלכסנדר גרנתהאם.

יאנג נפטר ב-12 במאי 1974. יאנג הוא אחד משלושת המושלים שלא נקראו על שמם אתרים בהונג קונג (לצד ויליאם רובינסון וכריס פאטן).

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יאנג נשא לאישה את ג'וזפין מרי, ונולדו להם שני בנים ושני בנות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מארק איצ'יסון יאנג בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]