מבצע גראפל

ענן הפטרייה שחולל הניסוי המוצלח הראשון בסדרה במתקן תרמו-גרעיני, 8 בנובמבר 1957. עוצמת ההתפוצצות שהושגה הייתה 1.8 מגאטון

מבצע גראפל (Operation Grapple) היה הכינוי לסדרה של תשעה ניסויים אטמוספיריים שערכה בריטניה בפצצות מימן. הניסויים נערכו ממאי 1957 ועד ספטמבר 1958 באיי מולדן וקיריטימטי שבמרכז האוקיינוס השקט (כיום חלק ממדינת קיריבטי). באחד מהניסויים הושגה עוצמת התפוצצות השקולה ל-3 מגאטון TNT – הגבוהה ביותר בתולדות תוכנית הגרעין הבריטית.

הניסויים ביססו את מעמדה של בריטניה כמעצמה התרמו-גרעינית השלישית בעולם ותרמו לחתימת הסכם ההגנה המשותף בינה לבין ארצות הברית בשנת 1958.

ההכנות לניסויים

הניסויים בפצצות מימן נערכו לאחר 9 ניסויים גרעיניים בריטיים קודמים בפצצות גרעיניות, אשר נערכו באוסטרליה בשנים 1952–1956.

ניהול ניסויי פצצות המימן הצריך פעולה משולבת של מדענים אזרחיים ואנשי צבא מכל זרועות הכוחות המזוינים הבריטיים. ההיערכות לניסויים החלה במאי 1956. האזרחים והחיילים הראשונים הגיעו לאי קירימטי בדרך הים והשמישו את מסלול הטיסה הישן שהיה באי. דרכו הגיעו לאי משם ואילך יתר אנשי סגל הניסוי. הם הוטסו לשם דרך קנדה והוואי (בחלק מהדרך באמצעות טיסות אזרחיות). הצי המלכותי בנה בקירימטי מתקן להתפלת מי ים, שסיפק לשוהים באי מים לשתייה ולרחצה. מטען ואספקה עבור הניסויים ואנשי הסגל שלהם הגיעו אל האיים בדרך הים ובטיסות של חיל האוויר המלכותי דרך בסיס חיל האוויר של ארצות הברית היקאם שבהוואי.

אנשי סגל לניסוי הוצבו גם באי מולדן, 330 קילומטרים מדרום לקירימטי, שבשמיו נועדו המתקנים התרמו-גרעיניים להתפוצץ. אנשי סגל נוספים הוצבו באי פנרין (Penrhyn), ‏320 קילומטרים מדרום לאי מולדן. אי זה נועד להשתתף במעקב הטכני אחר הניסויים וכן הופעלה בו תחנה מטאורולוגית.

הניסויים

תאריך	שם	אתר הניסוי	שיטה	גובה הפעלה	עוצמה שהושגה
15 במאי 1957	גראפל 1	האי מולדן	הטלה ממפציץ	2,200 מטר	300 קילוטון
31 במאי 1957	גראפל 2	האי מולדן	הטלה ממפציץ	2,400 מטר	720 קילוטון
19 ביוני 1957	גראפל 3	האי מולדן	הטלה ממפציץ	2,400 מטר	200 קילוטון
8 בנובמבר 1957	גראפל X	האי קירימטי	הטלה ממפציץ	2,250 מטר	1.8 מגאטון
28 באפריל 1958	גראפל Y	האי קירימטי	הטלה ממפציץ	2,350 מטר	3 מגאטון
22 באוגוסט 1958	גראפל Z1	האי קירימטי	תלייה מבלונים	450 מטר	24 קילוטון
2 בספטמבר 1958	גראפל Z2	האי קירימטי	הטלה ממפציץ	2,850 מטר	מגאטון אחד
11 בספטמבר 1958	גראפל Z3	האי קירימטי	הטלה ממפציץ	2,650 מטר	800 קילוטון
23 בספטמבר 1958	גראפל Z4	האי קירימטי	תלייה מבלונים	450 מטר	25 קילוטון

המתקנים הגרעיניים הוטלו בשבעה מהניסויים ממפציצי ויקרס וליאנט. בשני ניסויים נוספים נתלו הפצצות מבלוני מחסום שחוברו אל הקרקע בכבלים.

שלושת הניסויים הראשונים נערכו במאי ויוני 1957 מעל האי מולדן (4°01′00″S 154°24′00″W). הם היוו אכזבה, שכן לא הפיקו את עוצמת ההתפוצצות המקווה של מגאטון אחד. למרות זאת תיארה אותם הממשלה הבריטית כהצלחה והכריזה על עצמה כמעצמה תרמו-גרעינית.

הניסוי הבא, גראפל X, נערך בנובמבר 1957. על מנת לחסוך בזמן ובכסף בוצע הניסוי (וגם אלו שבאו אחריו) מעל האי קירימטי (1°52′00″S 157°24′00″W). הופעל מתקן תרמו-גרעיני חדש, שנבנה על סמך הלקחים משלושת הניסויים הקודמים. הניסוי נחל הצלחה רבה, כאשר עוצמת ההתפוצצות שהושגה הגיעה ל-1.8 מגאטון – כ-80% יותר מהמצופה. עם זאת, רוב העוצמה הופקה מהשלב הראשון (ביקוע אורניום) של הפצצה ולא מהשלב השני, של היתוך מימן. עוצמת ההתפוצצות הסבה נזק למבנים על האי.

ניסוי גראפל Y התקיים כחצי שנה לאחר מכן, באפריל 1958. הוא נחל הצלחה מלאה, כאשר עוצמת ההתפוצצות שהושגה הייתה 3 מגאטון, בהתאם לתחזית המדענים. היא גם נבעה ברובה מהשלב השני של המתקן, כפי שקיוו. היה זה הניסוי רב העוצמה ביותר שקיימה בריטניה במהלך כל הפרויקט הגרעיני שלה.

קבוצת הניסויים האחרונה בסדרה - גראפל Z - נערכה באוגוסט ובספטמבר 1958. מטרתה הייתה לנסות ראשי נפץ חדשים, בעלי משקל קל יותר והקשחה מפני נזקי קרינה מפצצות אחרות. שתי פצצות (בניסוי הראשון והאחרון) נתלו מבלונים. שתי האחרות, החזקות יותר, הוטלו ממפציצים. העוצמה הרבה ביותר הושגה בניסוי השני - מגאטון אחד.

בספטמבר ואוקטובר 1957, במקביל למבצע גראפל, נערך במרלינגה (Maralinga) שבאוסטרליה מבצע אנטלר (Antler) - שלושה ניסויים שנועדו לבדיקת מרכיבים של פצצות המימן. הושגה בהם עוצמה של 930 טון עד 26.6 קילוטון.

לאחר הניסויים

הסכם ההגנה המשותף עם ארצות הברית

בניסויים הגרעיניים שנערכו בשנים 1952–‏1958 הדגימה בריטניה את כוחה כמעצמה גרעינית. זאת ביחד עם שיקולים פוליטיים נוספים (כמו הרצון לשפר את היחסים עם בריטניה לאחר משבר סואץ) הביאו את ארצות הברית לאמץ עם בריטניה הסכם הגנה הדדי ב-1958, שעסק בשיתוף פעולה בין המדינות בתחום הנשק הגרעיני. ההסכם העניק לבריטניה את היתרונות הבאים:

• החלפת מידע מסווג בינה לבין ארצות הברית אודות נשק גרעיני וייצורו. הדבר איפשר לבריטניה להוזיל את עלויות ייצור הנשק הגרעיני שלה על ידי אימוץ דגמי תכנון אמריקאים.
• עריכת ניסויים גרעיניים באתר הניסויים נבדה בארצות הברית.
• עריכת עיסקות חילופין של חומרים בקיעים (אורניום אמריקאי תמורת פלוטוניום בריטי).

תוקף ההסכם הוארך עם השנים ושיתוף הפעולה והדיאלוג לפיו בין המדענים והמעבדות של תעשיית הנשק הגרעיני בשתי המדינות נמשך עד היום.

השלכות סביבתיות ובריאותיות

במסקנות מחקר של משרד ההגנה הבריטי שנערך ב-2010 נטען כי הנשורת מן הניסויים הגרעיניים במבצע גראפל לא תגיע לריכוז אשר ישפיע בצורה משמעותית על הטבע באתר הניסוי ובקרבתו.

במחקר של אוניברסיטת מאסי (Massey) מניו זילנד נטען ב-2005 שימאים של הצי המלכותי, הצי המלכותי של ניו זילנד וצי פיג'י שצפו בניסויים מאוניותיהם נחשפו לנשורת ממנו וסבלו עקב כך ממחלות ממאירות ומשינויים גנטיים אצל ילדיהם שנולדו לאחר מכן. תובענה ייצוגית של ותיקי הניסויים שטענו כי נפגעו הוגשה בעקבות המחקר נגד משרד ההגנה הבריטי. המחקר הסטטיסטי על מחלות בקרב ותיקי הניסויים לא העמיד תשובה ברורה וחד משמעית בנושא.

ראו גם

• מבצע הוריקן

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מבצע גראפל בוויקישיתוף

• על הניסויים מאתר Atomic Weapons Establishment, נשמר באתר Web Archive
• סרטון חדשות על הניסויים
• תמונות שצולמו במהלך הניסויים
• תמונות ועדויות על הניסויים
• ידיעה על מחקר אוניברסיטת מאסי אודות נפגעי הנשורת, באתר New Zealand Herald