מבצע משרוע 110

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תרשים כללי של המערכה

משרוע 110 הוא שמה של התוכנית הסורית היזומה לכיבוש רמת הגולן מישראל והשמדת כוחות צה"ל שהיו ערוכים בה. תוכנית זו פתחה את מלחמת יום הכיפורים. השיטה העיקרית של התוכנית הייתה הטלת כוח צבאי גדול של שלוש דיוויזיות חי"ר ושתי דיוויזיות שריון בעתודה שישטפו את רמת הגולן, שהוא תא שטח קטן ביחס לכוח מסתער של חמש דיוויזיות, בתנועה רציפה, ויגיעו אל נהר הירדן בתוך יום אחד תוך השמדת כוחות צה"ל שהחזיקו ברמת הגולן בטרם יספיק צה"ל לגייס מילואים.

המבצע, שהחל ב-6 באוקטובר 1973, שובש עוד בתחילתו כאשר כוחות הסדיר של צה"ל שהיו ערוכים בדלילות לאורך החזית הצליחו בקרבות קשים להשמיד חטיבות שהוטלו אל הקרב תוך ספיגת אבידות. ב-10 באוקטובר, היום החמישי ללחימה, חזרו הצדדים לקווים שבהם היו ממוקמים לפני פתיחת הקרבות.

התוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

התוכנית הגדירה שלושה שלבים:

  • שלב א' תוכנן להימשך 3 שעות. תחילתו בהרעשה ארטילרית על יעדים טקטיים לאורך כל החזית, התקפה אווירית על יעדים צבאיים איכותיים, הכשרת מעברים וגישור מעל תעלות הנ"ט לאורך החזית, הכשרת מעברים בשדות המוקשים הישראלים, מעבר של כוחות קרקעיים אל תוך רמת הגולן עד לעומק של 6-8 ק"מ, כיבוש מוצב החרמון הישראלי על ידי כוחות קומנדו מוטס וצנחנים, כיתור מוצבי הבט"ש של צה"ל והשמדת כוחות צה"ל המחזיקים ברצועה שנכבשה. המתקפה תוכננה להתבצע על ידי שתי חטיבות הקו הראשון של שלוש דיוויזיות חי"ר: דיוויזיה 7 בצפון רמת הגולן, דיוויזיה 9 במרכז רמת הגולן ודיוויזיה 5 בדרום רמת הגולן. לכל דיוויזיה הוכפפה חטיבת שריון נוספת חטיבה 81 בצפון, חטיבה 51 במרכז וחטיבה 47 בדרום.
  • שלב ב' תוכנן להימשך 3 שעות ולהתבצע על ידי חטיבות שריון של הקו השני של שלוש הדיוויזיות. בשלב זה תוכננה השמדה של כוחות העתודה הטקטיות של צה"ל ברמת הגולן והרחבת רצועת הכיבוש ל-12-15 ש"מ עד קו זעורה-וסט-נפח-אל-על. כוחות גדודיים קדמיים ישתלטו על הצמתים העיקריים היורדים לירדן כדי לאבטח את המשך תנועת הכוחות הסוריים מערבה.
  • היערכות הכוחות הסוריים ערב המלחמה וצירי ההבקעה המתוכננים של צבא סוריה
    שלב ג' תוכנן להימשך בשעות הלילה ועד לאחר עלות השחר. בשלב זה יושלם כיבוש רמת הגולן מישראל. הכוחות הסוריים יתארגנו לאורך הירדן ויערכו להתקפת נגד של צה"ל לאחר גיוס אוגדות המילואים.

יישום התוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קרבות הבלימה והתקפת הנגד הישראלית ברמת הגולן

לקראת המבצע תיגבר המטכ"ל הסורי את שלוש דיוויזיות החי"ר בחטיבות שריון עצמאיות. לאחר התגבור היו בדיוויזיה 7: 250 טנקים, בדיוויזיה 9: 270 טנקים, בדיוויזיה 5: 310 טנקים, ובנוסף 237 טנקים בכל אחת מהדיוויזיות שבקו השני סך הכל נערך בחזית רמת הגולן בפרוץ הקרבות כוח גדול של 1,300 טנקים.

ניצול הצלחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוריה נערכה לניצול הצלחה לאחר כיבוש שטח רמת הגולן מישראל. אחת העדויות לתוכניות לניצול הצלחה נמצא במפת שלל שנתפסה במלחמה באחד הגדודים בחטיבת טנקים 46 בדיוויזיה 5 הסורית. על פי המפה היה אמור הגדוד לאחר הצלחת המבצע לחבור לכוח קומנדו שיונחת במסוקים ולהתבסס במושב אלמגור ממערב לנהר הירדן. עדויות נוספות הצביעו על תנועה מתוכננת לכיוון העיר נצרת.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]