המתקפה האווירית הסורית ביומה הראשון של מלחמת יום הכיפורים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

המתקפה האווירית הסורית ביומה הראשון של מלחמת יום הכיפורים היא מתקפה רחבת היקף של 132 מטוסי קרב סוריים על יעדים רבים בצפון ישראל ב-6 באוקטובר 1973, יומה הראשון של מלחמת יום הכיפורים. המתקפה הפתיעה את צה"ל שלא נערך מבעוד מועד לבלימתה וספג את תוצאותיה.

המתקפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המתקפה תוכננה כך שהמטוסים הסוריים יחצו את הגבול בשעה 14:00 בדיוק, כאשר במקביל התחילה ההתקפה הקרקעית רחבת ההיקף לכל אורכו של גבול רמת הגולן ומתקפה רחבה מתואמת קרקעית ואווירית של צבא מצרים בסיני.

החל מהשעה 13:50 המריאו מבנים של מטוסי קרב משדות התעופה בסוריה בדרכם למטרות איכות בצפון מדינת ישראל. ביחידת האזנה 848 של חיל המודיעין התקבלו אינדיקציות להמראות הרבות ללא מתן אישורי המראה בדרך הרגילה אלא בדממת אלחוט. המטוסים חדרו בגובה נמוך בנתיבים שבהם כיסוי המכ"ם הישראלי חלקי ובדממת אלחוט. בחלוף דקות אחדות נקלטה על צגי המכ"ם ביחידת הבקרה האווירית הצפונית התראה על תנועת עשרות מטוסים בדרכם לעבר ישראל בנתיבים רבים. במקביל להתראות יחידת הבקרה האווירית הישראלית ויחידה 848 נתקבלו במטה חיל האוויר הישראלי ידיעות על חדירת מבני מטוסים רבים לסיני.

בעת קבלת ההתרעה על המתקפה היה חלק גדול ממטוסי חיל האוויר הישראלי בשלבי החלפת חימוש ולא היה ערוך להזנקה, לאחר שמכה מקדימה על שדות התעופה הסוריים, שאליה נערך, לא אושרה על ידי הממשלה שלוש וחצי שעות קודם לכן. משנתרבו ההתראות בדבר המתקפה המתקרבת פקד מפקד חיל האוויר הישראלי האלוף בני פלד על המראת כל מטוסי חיל האוויר להגנת שמי המדינה, כולל מטוסים שהיו עמוסים בפצצות ומטוסי סקייהוק שאינם מיועדים לקרבות אוויר. בכך נמנעה הפעלתם למשימות התקפיות חיוניות למשך מספר שעות.

מטוסי חיל האוויר הישראלי שהוזנקו ביקשו הנחיות מהבקרה האווירית אולם המתקפה הרחבה המצרית-סורית הקשתה על השליטה והטייסים הונחו לבצע מעגלי המתנה. חלק מהטייסים שמטוסיהם היו חמושים בפצצות הונחו לטוס אל הים התיכון ולהשליך אליו את הפצצות.

בשל העומס על הבקרה הישראלית וההפתעה, מטוסי חיל האוויר הסורי התקיפו בו זמנית את היעדים הישראלים ללא הפרעה של מטוסי חיל האוויר הישראלי.

משנתבקש מפקד חיל האוויר הישראלי על ידי הרמטכ"ל דוד אלעזר לצאת לתקיפת שדות התעופה הסוריים באותו היום נענה כי חיל האוויר אינו ערוך למשימה. לימים נמתחה ביקורת על האופן שבו הופעל חיל האוויר ביומה הראשון של המלחמה באופן שאינו אפקטיבי.

יעדי המתקפה הסורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

היעד מבנה המטוסים התוקף תיאור התקיפה והתוצאה
יחידת בקרה צפונית רביעיית מיג 17 רביעיית המטוסים הטילו פצצות בזה אחר זה אך החטיאו את הבסיס הממוקם בפסגת הר מירון. לבסיס לא נגרם נזק.
מחנה יצחק ?? המחנה שימוש כמפקדת אוגדה 36. למחנה נגרם נזק כבד, נפגעו מבנים ונותק החשמל. בהתקפה נהרגו שני חיילי צה"ל ונפצעו שישה.
הר אביטל ?? על ההר בסיס מודיעין וקשר. מתקני הבסיס נפגעו.
מוצב החרמון שישיית מיג 17 ??

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

המתקפה האווירית המצרית ביומה הראשון של מלחמת יום הכיפורים

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]