אלמגור
.JPG) | |
| מדינה |  ישראל |
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | עמק הירדן |
| גובה ממוצע[1] | -17 מטר |
| תאריך ייסוד | 1961 |
| השתייכות ארגונית | תנועת המושבים |
| סוג יישוב | מושב |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2024[2] | |
| - אוכלוסייה | 541 תושבים |
| - מתוכם, תושבי ישראל | 447 תושבי ישראל |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | +7.1% בשנה |
(למפת הגליל העליון רגילה)   אלמגור  באדום - אלמגור בירוק - מיקום בניין המועצה | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[3] |
8 מתוך 10 |
אַלְמָגוֹר הוא מושב במדרונות רמת כורזים מצפון לכנרת, בתחום המועצה האזורית עמק הירדן, בה הוא מהווה את היישוב הצפוני ביותר. שם היישוב נבחר על מנת לציין את הגבורה של המתיישבים (אל = בלי, מגור = פחד)[4].
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המושב עלה על הקרקע בדצמבר 1961 כהיאחזות נח"ל, כחלק מתוכנית לחיזוק ההתיישבות בחבל "כורזים", מול קו הגבול עם סוריה[5]. עם הקמתו צורף למועצה אזורית עמק הירדן[6]. בעת הכשרת הקרקע של היישוב, עלה טרקטור על מוקש סורי[7] ונפגע. טרקטור נוסף נפגע כעבור שלושה חודשים[8]. מול המושב היה ממוקם מוצב סורי בשם "גבעה 62" שהיה מפעיל מדי פעם אש תותחים ומרגמות נגד ההיאחזות. בתגובה לאש היו מחזירים כוחות צה"ל אש דומה לעבר המוצב התוקף[9].
ב-19 באוגוסט 1963 נהרגו שני חברי ההיאחזות בני 19, אבי רייף ואבינועם אבינשטיין, מאש של חוליה סורית שהסתננה מעבר לגבול[10] בתקרית אלמגור.
ב-16 במרץ 1965 נהרג חבר ההיאחזות שמואל לוי מפגז מתותח ללא רתע שפגע בטרקטור מאויש, בסמוך לגבול ישראל–סוריה[11].
במרץ 1964 נבחרה קבוצה של 12 חברי היאחזות שישמשו כגרעין לאזרוח הנקודה והפיכתה למושב עובדים[12]. ההיאחזות אוזרחה ב-14 בספטמבר 1965[13]. בפברואר 1966 חובר המושב לרשת החשמל הארצית[14], אך עדיין לא קיבל שירותי דואר[15]. בנוסף המשיך לסבול מתקריות לאורך הגבול הסורי[16].
ב-16 במאי 1966, נהרגו שני עובדי קק"ל, עמיקם שמאי ופטר פביאן, בעת שטרקטור שנסעו עליו עלה על מוקש שהניחו חיילים סורים בסמוך למושב. השניים נהרגו כתוצאה מהפיצוץ[17].
בשנותיו הראשונות סבל המושב ממצוקת קרקעות ראויות לעיבוד[18]. מינהל מקרקעי ישראל הקצה לו קרקע חקלאית נוספת בעמק הירדן, אך הוא נקלע לסכסוך על שטח ההקצאה עם יישובים אחרים בסביבה[19]. בנוסף, הקרן הקיימת הכשירה עבור המושב קרקעות נוספות בסמוך לו[20].
בתחילת 1968 המחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית סיפקה למושב סיוע כספי לקליטת 40 משפחות נוספות ופיתוח חקלאות לייצוא[21].
בשנות ה-80 נקלע המושב לחובות כספיים – זאת עקב ירידה במחירי הירקות והפירות, זינוק באינפלציה ומגבלה על מכסות הייצור[22]. חלק גדול מהחובות נמחקו אחר כך בהסדר חובות המושבים[23].
בתחילת שנות ה-90 החליטו המושב והסוכנות היהודית להכפיל את מספר בתי האב במושב, ולאפשר לכל בית אב לקלוט "בן חוזר"[24].
במאי 2004, אושרה הרחבה של המושב ב-43 בתים נוספים, על מגרשים בני חצי דונם[25].
כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רוב המשפחות במושב מעבדות משק חקלאי. בין הגידולים: פרחים, מנגו, ליצ'י ובננות. כמה משפחות מפעילות צימרים[26]. בעבר עסק אחד מחברי המושב בגידול חזירים[27].
אנדרטאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1951 (כעשור לפני הקמת ההיאחזות) נערך באזור קרב תל מוטילה. לזכר קרב זה והנופלים בו, הוקמה אנדרטה הנמצאת בדרום היישוב ומשקיפה לאזור שפך הירדן, צפון הכנרת והגולן. אנדרטה נוספת, המכונה המגל והחרב, ממוקמת בכניסה המערבית של היישוב. אנדרטה זו הוקמה ב-1967 על-ידי הפסל מרדכי כפרי לזכרם של שני חברי היאחזות הנח"ל וחמישה אחרים שנפלו מאש סורית בסביבת היישוב.
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
 |
 |
.JPG) |
.JPG) |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אלמגור - אתר המושב
- אלמגור, באתר הרשות לפיתוח הגליל
האחזות הנחל אלמגור הופכת למושב אזרחי, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1966- עמוס דה-וינטר, ביקור במשק בנאי שבמושב אלמגור, קו למושב, 26 במאי 2021
- מיכאל יעקובסון, סיבוב באנדרטה במושב אלמגור, בבלוג "חלון אחורי", 4 במרץ 2025
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ לפי טבלת יישובים שנתית של למ"ס נכון לשנת 2024
- ↑ אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות – לפי טבלת אומדן חודשית של למ"ס עבור סוף יוני 2026 (אומדן), בכל יתר היישובים – לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2024.
- ↑ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ↑ הנהלת הרשות - ועדת השמות הממשלתית, באתר ארכיון המדינה, עמוד 28
- ↑ מושב עובדים יוקם באלמגור, דבר, 20 ביולי 1962
- ↑ אלמגור צורפה למועצה אזורית עמק־הירדן, על המשמר, 20 בדצמבר 1961
- ↑ טקרטור עלה על מוקש סורי בכורזים, דבר, 8 בדצמבר 1961
- ↑ מוקש התפוצץ באלמגור, מעריב, 16 במרץ 1962
- ↑ התקפה סורית נוספת לעבר אלמגור וכורזים, הַבֹּקֶר, 24 ביולי 1964
בקרב-אש נוסף באלמגור - נפגעו קשה שני מוצבים סוריים, דבר, 10 במרץ 1965 - ↑ שני צעירים נרצחו בכורזים, הארץ, 21 באוגוסט 1963
גיורא עילם, 2 קרבנות היאחזות אלמגור הובאו למנוחות בשרון, למרחב, 21 באוגוסט 1963 - ↑ שמעון רפפורט, הפגז נורה -שמואל לוי שילם בחייו, מעריב, 17 במרץ 1965
חבר היאחזות אלמגור נהרג בהפגזה הסורית על הטרהטוריסטים, הצופה, 17 במרץ 1965 - ↑ דני צדקוני, 12 ה"מייסדים" של מושב אלמגור, למרחב, 10 במרץ 1964
12 ה"מייסדים" של מושב אלמגור - המשך, למרחב, 10 במרץ 1964 - ↑ אלמגור - יישוב של קבע, למרחב, 15 בספטמבר 1965
היאחזות הנח"ל אלמגור הפכה למושב עונדים, דבר, 15 בספטמבר 1965 - ↑ מושב אלמגור יחובר היום לרשת החשמל, על המשמר, 21 בפברואר 1966
- ↑ שרותי הדואר אינם ניתנים לתושבי מושב אלמגור, מעריב, 28 ביוני 1966
- ↑ יונה שמשי, "לא אעזוב בגלל איזה מעשה־חבלה", למרחב, 22 ביולי 1966
- ↑ שני עובדי קרן קיימת לישראל נהרגו ממטען חבלה בצפון הארץ, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1966
- ↑ יעקב ארז, תושבי אלמגור: חסרה לנו קרקע לעיבוד, מעריב, 15 ביוני 1966
- ↑ מריבה על חלקת־אדמה בין אנשי אלמגור וטירת־צבי, דבר, 15 בדצמבר 1967
הושג הסכם בסיכסוך קרקעות בין חוקוק ואלמגור, על המשמר, 22 בדצמבר 1967 - ↑ עבודת הטרקטורים באלמגור תחודש בימים הקרובים, מעריב, 19 ביולי 1966
- ↑ אלמגור יוכר כ"ישוב יצוא", דבר, 14 בינואר 1968
- ↑ יהודה גורן, בנק הפועלים עיקל את כספי שיווק הבננות של מושב אלמגור, מעריב, 20 במאי 1988
- ↑ עמירם כהן, המגזר החקלאי הגיע לחדלות פירעון והמדינה מחקה חוב של 20 מיליארד שקל, באתר TheMarker, 24 ביוני 2010
- ↑ עו"ד אמיר טיטונוביץ, הגיע אל המנוחה והנחלה, באתר גלובס, 20 בדצמבר 2006
- ↑ אלי אשכנזי, 186 יחידות דיור ישווקו בשלושה יישובים במועצת עמק הירדן, באתר הארץ, 21 במאי 2004
- ↑ רינה רוזנברג קנדל, העלמות מס של עשרות אלפי שקלים בצימרים בצפון, באתר TheMarker, 12 באוגוסט 2012
- ↑ מנחם רהט, חבר מושב אלמגור מגדל חזירים במשקו, מעריב, 9 ביוני 1980
| ||||||||||||||
