המרכז למלחמת יום הכיפורים

המרכז למלחמת יום הכיפורים
פעילות	מורשת, הנצחה, חינוך, השכלה והכשרה מקצועית
התאגדות	עמותה
מדינה	ישראל
מקום פעילות	פריסה ארצית
מייסדים	אברהם לבנה, אברהם עשהאל, אורן אברי, אריה מזרחי, דבורה ורדה סוט, כוכבי אזרן, רמי סווט
חברים	רמי סווט, אורי בר יוסף, פסח מלובני, יהודה וגמן, בנימין ארבל, עמירם אזוב, שמעון גולן, אברהם עשהאל, אריה מזרחי, אור פיאלקוב, שלמה גואטה
יושב ראש	רמי סווט
תקופת הפעילות	2018–הווה (כ־6 שנים)
	kippur-center.org

המרכז למלחמת יום הכיפורים הוא עמותה שמטרתה להנחיל את תולדותיה ומורשתה של מלחמת יום הכיפורים לדורות הבאים, להעניק כבוד והערכה ללוחמיה, להנציח את זכר הנופלים, לתת כבוד והערכה למשפחות השכולות, ולשמש אכסניה להמשך המחקר על המלחמה ולקחיה.^[1]

הקמת העמותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העמותה קמה בינואר 2018 כיוזמה של חיילים, אזרחים ומפקדים בצבא, במטרה לייסד "מרכז למלחמת יום הכיפורים" עד אוקטובר 2023 שאז ימלאו 50 שנים למלחמה.

יעדי העמותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמת בניין מרכז מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

היעד המרכזי של העמותה הוא הקמת "מרכז למלחמת יום הכיפורים" והשלמתו עד לאוקטובר 2023.

המרכז ישמש בית לחוקרים שילמדו את קורותיה, אכסניה לספרים, למחקרים, לעבודות, לשירים, לסרטים ולסיפורים שנכתבו אודותיה. מעל לכל יתן המרכז כבוד ללוחמים הרבים שנלחמו על הגנת המדינה, לפצועים הנושאים את כאבם, לנופלים ששילמו בחייהם הצעירים ולמשפחות הרבות שיקיריהן לא שבו.

העמותה הגישה בקשה להקצאת קרקע בשנת 2019 בעיר נתניה אך הליך ההקצאה לא התקדם (נכון לתאריך 11 בינואר 2021).^[2]

חקיקת חוק המרכז בכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

למען מטרה זו העמותה פועלת לקידום חוק בכנסת המחייב את המדינה לתמוך במרכז, בדומה לחוק מלחמת ששת הימים. החוק יאפשר להכיר במרכז כמכון מחקר, יאפשר ביקורי חיילים ובני נוער ויחייב תקצוב ממשלתי.

כנסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

העמותה עורכת כנסים בהם משתתפים חוקרים ומומחים אחרים בתחום המלחמה.

היסטוריית כנסים[עריכת קוד מקור | עריכה]


מספר כנס	שם הכנס	תאריך	מיקום
1	כנס היסוד של העמותה	14 באוקטובר 2018	היכל התרבות בנתניה
2	האם ניתן היה למנוע את המלחמה?	23 במאי 2019	אודיטוריום ע"ש אריק איינשטיין בנתניה
3	על סף התהום	7 באוקטובר 2019	אודיטוריום ע"ש אריק איינשטיין בנתניה

מחקר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העמותה מעודדת עיסוק בנושאים הקשורים במלחמה, הסיבות לפריצת המלחמה, מהלכה ותוצאותיה. העמותה הקימה מרכז מידע הכולל אלפי מסמכים, מאמרים ועדויות הנוגעות למלחמה וכן שחרר לציבור ספרים על המלחמה להורדה.^[3] העמותה פנתה לבג"ץ כנגד ארכיון המדינה בשביל לשחרר חומרים על מלחמת יום הכיפורים, לבסוף ארכיון המדינה פרסם 87 מסמכים הכוללים את יומן המלחמה של ראש הממשלה, פרוטוקולים של דיונים בלשכתה וכן אלה של ישיבות ממשלה והתייעצויות מדיניות־ביטחוניות לציבור.^[4]

איסוף סיפורים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

העמותה אוספת סיפורים של מפקדים, לוחמים ומשפחות, מתעדת ומפרסמת את החומרים הללו באתר העמותה.

הספר יום פקודה: מלחמת יום הכיפורים - להביט לאמת בעיניים, הוצאת ידיעות אחרונות ספרי חמד, 2023[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר יצא לאור על ידי העמותה לציון 50 שנה למלחמה. יו"ר המרכז רמי סווט וועדת התיעוד והמחקר של המרכז, שקדו על הוצאת הספר והפקידו את עריכתו בידיו הנאמנות של דר' גדעון אביטל-אפשטיין.

אסופת מאמרים שנכתבו בידי טובי החוקרים והכותבים בארץ רואים אור לראשונה בספר. הוא עוסק במחקר המלחמה, בהסתכלות היסטורית על הסיבות לפריצתה, בניתוח תוצאותיה ברבות השנים ועוד.

החוקרים, כל אחד בתחומו מנתחים את המלחמה על כל היבטיה: המדיני, הפוליטי, הצבאי והאנושי והם עושים זאת באומץ וכשרון ואינם חוששים להביע דעה גם בנושאים שנויים במחלוקת, בלי להירתע מן הפולמוס שיתעורר בעקבות הקריאה בספר.

בנוסף שולבו בספר טורים אישיים מאת מבחר מפקדים ולוחמים שחוו את המלחמה ונושאים את תוצאותיה וכן כותבים בתחום התרבות, המחקר, החינוך, הפעילות הציבורית והתיעוד. טורים אלה פורסים בפני הקורא מחשבות, הגיגים, הרהורים וזוויות ראייה הן בממד ציבורי והן בממד אישי ואנושי.^[5]