מבצע עוגן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מבצע עוגן נערך ביוני 1936 ביפו על ידי שלטונות המנדט הבריטי ונועד לפלס נתיבים בתוך התחום שאוכלס באותה עת על ידי האוכלוסייה הערבית של העיר.

בתקופת המרד הערבי, בשנת 1936, נטלה אוכלוסיית יפו חלק פעיל במרד. בעיר הוכרזה ב-19 באפריל 1936 שביתה בנמל יפו ובכך ניתן האות לתחילת הפרעות שנמשכו עד לפרוץ מלחמת העולם השנייה בשנת 1939. מבצע עוגן נועד להתחיל בפעולות לדיכוי המרד, והצבא הבריטי בחר כיעד הראשון את המרכז הלאומי הערבי ביפו.

המבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

במבט מהאוויר הייתה לשטח הפתוח צורה של עוגן ומכאן שם המבצע. בשמות הרחובות של היום: "המוט המרכזי" של העוגן התחיל מרחוב יפת מערבה, דרך רחוב הפנינים והמשיך דרך גן הפסגה עד לכיכר קדומים. מהמוט המרכזי נפרשו שתי שוקיים: דרומה, דרך רחוב שגב והמשך ברחוב לואי פסטר; צפונה, רחוב מפרץ שלמה.

אזור זה היה מאוכלס ולשלטונות הביטחון הבריטי לא הייתה דריסת רגל בו. על פי המידע שהיה בידי הבריטים, היה אזור זה מרכז המבצעים של מארגני המאורעות והתנהלו בו גיוס כוח האדם, צבירת הנשק והיציאה לפעולות. מטרת המבצע הייתה לפרוץ דרכים במרכז השטח ולאפשר לכוחות השיטור לנוע בו בבטחה.

שלבי המבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

התוכנית בוצעה בשלושה שלבים:

  • ב-16 ביוני - הושלכו כרוזים בערבית שהודיעו לציבור כי יהיו באזור פיצוצים שיסכנו את חיי התושבים, ועל כן התבקשו התושבים לפנות את האזור.
  • ב-17 ביוני - הדרכים ליפו נחסמו. החלה הריסת הבתים מכיוון בית החולים הצרפתי (כיום רחוב הפנינים). תושבי הבתים פונו ולאחר בדיקת הבתים הם פוצצו.
  • ב-29 ביוני - פוצץ התוואי של הזרועות הצפונית והדרומית, בין היתר בעזרת מטוסים.

הדיון המשפטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרשת המבצע הגיעה לדיון בבית המשפט העליון המנדטורי בעתירה שהגיש ערבי תושב יפו שביתו נהרס. זקן השופטים מייקל מקדונל מתח בפסק דינו בקורת חריפה על ממשלת המנדט שלדבריו שיקרה למפונים ונימקה את ההריסה בטענה כי זהו פרויקט שיקום, בעוד שהייתה זו פעולה ביטחונית.

כתב השופט מקדונל בפסק דינו:

" The petitioner... has done a public service in exposing what I am bound to call the singulary disingenuos lack of moral courage displayed by the Administration in the whole matter... It would have been more creditable if the Govrnment, instead of endeavoring to throw dust in people`s eyes by professing to be inspired by aesthetic or other quasi-philantropic motives, such as those concerned with town planing or public health... has said frankly and truthfully that it was primarily for defence ourposes "

("העותר...עשה שרות לציבור בחושפו את מה שאני נאלץ לכנות חוסר אומץ לב מוסרי וחוסר כנות שהופגנו על ידי הממשל בכל הפרשה. ...היה זה אמין יותר מצד הממשלה, במקום להתאמץ ולזרות חול בעיני הבריות, בהצהירה כי המניעים שלה היו אסתטיים וכאילו פילנתרופיים, כמו תכנון ערים ובריאות הציבור... הייתה אומרת בגלוי ובכנות כי היו אלה בעיקר מטרות ביטחון"). הערבים ששמחו על דברים אלו, שלדעתם חשפו את פרצופה האמיתי של ממשלת המנדט, מהרו להדפיס את הפיסקה האמורה מתוך פסק הדין בכרוז בשפה האנגלית שהיה מיועד לחלוקה לחיילים ולשוטרים הבריטים ונשא את הכותרת:

"A SAMPLE OF THE METHODS ADOPTED BY THE GOVERNMENT OF PALESTINE IN THE ADMINISTRATION OF THE COUNTRY"

"דוגמה לשיטות שאומצו על ידי ממשלת פלשתינה בהנהלת הארץ"

פסק הדין עורר את חמתו של הנציב העליון ארתור ווקופ. לדבריו תקע מקדונל סכין בגבה של הממשלה. אחרי פסק דין כזה והרושם שעשה על הערבים - אמר הנציב העליון - לבאי כוח המוסדות הלאומיים של היישוב - אין הוא יכול לדעת כמה זמן יעבור עד שאפשר יהיה להשקיט את המהומות. הנציב העליון החליט לסלק את מקדונל מארץ ישראל עוד לפני תום שנת 1936.

תוצאות המבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקום שורת הבתים הראשונה שפוצצה, נוספה לרחוב יפת, אז רחוב עג'מי, רצועת שטח בצדו המערבי. בצורה זו, הורחב השטח הפתוח שחצץ בין מרכז העיר במזרח (בו הייתה גם אוכלוסייה נוצרית) לבין השטח המוסלמי במערב העיר. כמו כן, בנוסף לחצייתה לאורכה, נחצתה עתה יפו העתיקה גם לרוחבה.

השכונות הערביות פוצלו על ידי נתיב מרכזי - היום רחוב הפנינים וככר קדומים, ונהרס מרכז האוכלוסין של ערביי העיר. בסך הכל פוצצו במבצע 237 בתים. הנתיבים שנפתחו במבצע מהווים כיום את צירי התנועה העיקריים של העיר העתיקה ביפו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

יפו העתיקה
ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות.
כנסיית פטרוס הקדושמסגד מחמודיהמגדל השעון (יפו)כיכר השעוןרחוב יפתכנסיית מר מיכאלכנסיית גאורגיוס הקדושרחוב רזיאלבית הקברות הפרוטסטנטי ביפוכיכר קדומיםגן המדרוןנמל יפוסלע אנדרומדהשוק הפשפשיםחוף תל אביבהים התיכוןתחנת המשטרה ביפובנק אנגלו-פלשתינהבית הספר טביתאגבעת אנדרומדהקולג' האחיםמגדלור יפובית שמעון הבורסקאיבית הכנסת לעולי לובמוזיאון אילנה גורתיאטרון הסימטהבית החולים הצרפתי על שם סנט לואי ביפובית העוליםבית מרכז האמנויותמאפיית אבולעפיהבית הסראייהסביל אבו נבוט ב'מסגד היםמנזר ניקולאס הקדושמיומנהנא לגעתבית הסראייה הישן (יפו)רחוב יהודה הימיתגן הפסגהטיילת יפובית המכסOld giaffa map.png
אודות התמונה

(1) מגדלור יפו (2) בית שמעון הבורסקאי (3) כנסיית מר מיכאל (4) כנסיית פטרוס הקדוש (5) מנזר ניקולאס הקדוש (6) מסגד הים
(7) החמאם ובית הסראייה הישן (8) בית מיומנה (9) בית הכנסת לעולי לוב (10) מוזיאון אילנה גור (11) תיאטרון הסימטה
(12) כנסיית גאורגיוס הקדוש (13) בית העולים (14) בית הספר טביתא (15) קולג' האחים (16) בית הקברות הפרוטסטנטי
(17) תחנת המשטרה ביפו (18) מאפיית אבולעפיה (19) בית הסראייה (20) סביל אבו נבוט ב' (21) בנק אנגלו-פלשתינה
(22) בית החולים הצרפתי על שם סנט לואי ביפו (23) גבעת אנדרומדה (24) בית מרכז האמנויות, (25) בית המכס בנמל יפו, (26) נא לגעת