מגדל בייאזיט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מגדל בייאזיט
Beyazıt Tower, İstanbul (12967655285).jpg
מידע על המבנה
סוג מגדל, אטרקציה תיירותית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיר פאתיח עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה טורקיהטורקיה  טורקיה
גובה 85 מטר עריכת הנתון בוויקינתונים
אדריכל משפחת באלייאן עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 41°00′46″N 28°57′53″E / 41.012763888889°N 28.964861111111°E / 41.012763888889; 28.964861111111
(למפת איסטנבול רגילה)
Location map Istanbul.png
 
מגדל בייאזיט
מגדל בייאזיט
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
BeyazıtTower01.JPG

מגדל בייאזיט (או מגדל סרסקיאר (Seraskier), על שם שר המלחמה העות'מאני) הוא מגדל תצפית מפני אש בגובה של 85 מטרים, הניצב בקמפוס אוניברסיטת איסטנבול (לשעבר מקום מושב משרד המלחמה העות'מאני), ברובע פתיה (Fatih) בעיר איסטנבול שבטורקיה. המגדל ניצב בכיכר בייאזיט, על גבי אחת משבע הגבעות שעליהן בנה קונסטנטינוס את העיר.

מבנה המגדל[עריכת קוד מקור | עריכה]

המגדל, הבנוי מאבן, נבנה בהזמנת הסולטאן מהמוט השני והושלם בשנת 1828, באתר בו ניצבו בעבר שלושה מגדלים אחרים שהיו עשויים עץ (הראשון שבהם הושלם בשנת 1749) וחרבו בזה אחר זה. מתכננו היה האדריכל סנקרים בליאן (Senekerim Balyan).

במקור היה במגדל מפלס תצפית אחד בשטח של כ-50 מטרים מרובעים, שאליו הוביל גרם מדרגות מעץ. במפלס זה יש 13 חלונות והוא היה מכוסה בגג עץ בצורת חרוט. ב-1849 ניבנו בראש המגדל שלוש קומות נוספות בעלות חתך מתומן, בשטח קטן משל הקומה המקורית, פרט שאיפשר הקמת מרפסת באחת מהן. בשנת 1889 נוסף למגדל בראשו תורן ברזל באורך של 13 מטרים. באותה שנה גרמה רעידת אדמה נזק למגדל, אך הוא שוקם. כיום יש למגדל תקרת אבן.

מאז 1972 מותנית הכניסה למגדל בקבלת היתר מיוחד. ב-1997 עבר המבנה שיפוץ מקיף.

תפקיד המגדל באיתור שריפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגדל בייאזיט, מגדל גלאטה ומגדל נוסף ניבנו על מנת לאתר שרפות שפרצו באיסטנבול והיוו באותה איום חמור על שלומה, בעיקר משום שרוב המבנים בה היו בנויים אז מעץ. מבנים אלו הוקמו בנקודות גבוהות שמהן נשקף מראה של שטחים נרחבים של העיר. ממגדל בייאזיט נשקף מראה של העיר העתיקה של איסטנבול, של הרבעים שלחוף קרן הזהב, של רבעים שלחוף הבוספורוס, של הכניסה לים מרמרה ואפילו של איי הנסיכים.

האיתות מהמגדל על שרפה שפרצה נעשה בשעות היום על ידי הורדת סלים מראשו, ובלילה על ידי הדלקת מנורות צבעוניות. מספר הסלים או צבע המנורות הצביע על מספר הרובע של איסטנבול שבו פרצה האש. עד שנת 1923 היו עשרים כבאים מוצבים במגדל דרך קבע. כיום ירד מספרם לשניים והם מוצבים בו לצורכי שמירה בלבד.

תפקידו של המגדל באיתור שרפות ננטש, אך הוא משמש עד היום לתצפית וכן לאיתות על תנאי מזג האוויר ולאיתות ימי לספינות בשטחי הים שבקרבתו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מגדל בייאזיט בוויקישיתוף