מגדל המפרש
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
רב-קומות, גורד שחקים |
| כתובת |
דרך העצמאות 36 |
| מיקום |
|
| מדינה |
|
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1999 |
| תאריך פתיחה רשמי |
28 בפברואר 2002 |
| אדריכל | אמר-קוריאל |
| סגנון אדריכלי |
אדריכלות פוסט-מודרנית |
| מידות | |
| גובה |
137 מ' |
| קומות |
29 |
| קואורדינטות | 32°48′59″N 35°00′10″E / 32.816366666667°N 35.002719444444°E |
מגדל המפרש, מוכר גם בכינוי "בניין הטיל", או בשמו הרשמי מגדל קריית הממשלה על שם יצחק רבין, או "מגדל B", הוא מגדל משרדים בחיפה, שהוא המרכיב הבולט מקרב המבנים המרכיבים את קריית הממשלה המחוזית, שנועדה לרכז את פעילות קריית הממשלה במחוז חיפה וכוללת את בניין האוצר הסמוך, בתי המשפט ומתקנים נוספים.[1] בעת השלמתו ב-2002, היה המגדל ה-8 בגובהו בישראל. מאז הפגיעה במבנה ביוני 2025 על ידי טיל מאיראן, המבנה נסגר לפעילות, כל משרדי הממשלה שפעלו במבנה עברו למקומות אחרים.[2]
מבנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המגדל עצמו הוא בן 25 קומות מעל הקרקע ו-4 נוספות מתחתיה. גובהו הכולל, לרבות הצריח דמוי זוג המפרשים שבראשו, הוא 137 מטרים. המגדל הוקם בין השנים 1999–2002 בין הרחובות נתנזון, העצמאות והפל"ים, ועם סיום בנייתו עקף את מגדל אשכול והפך למבנה הגבוה בחיפה ובכל צפון הארץ. בשנת 2003 נבנה מגדל חברת החשמל במבואות הדרומיים של חיפה. אם לא מחשבים את האנטנות לראשו של מגדל המפרש, מגדל חברת החשמל גבוה יותר במספר מטרים. בצירוף האנטנה שלראשו, מגדל המפרש גבוה בשבעה מטרים ממגדל חברת החשמל.
בתכנון המגדל וסביבתו נעשה ניסיון לשילוב בין ישן וחדש. בשדרת הקשתות, המעוצבת בסגנון עתיק ומובילה משדרות הפל"ים אל המגדל המודרני, שולבו רפליקות של פסיפסים ומפות עתיקות של חיפה. בין היתר מופיעה מפה משנת 1773 לצד רישומים של נוסעים שעברו בעיר לאורך ההיסטוריה שלה.
הבניין תוכנן על ידי משרד האדריכלים אמר-קוריאל (דינה אמר ואברהם קוריאל).[3] בבנייתו נעשה שימוש בהנדסת אנוש מתוחכמת ובטכנולוגיה שעד אז טרם הייתה בשימוש בבנייני ציבור בישראל. הגישה אל קומפלקס קריית הממשלה נעשית מרחוב נתנזון, באמצעות גרם מדרגות הישר מהרחוב, ומשדרות הפל"ים, שמעליהן נמתח גשר הולכי-רגל המחבר בין בתי המשפט וטיילת הקשתות המוליכה למגדל.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המכרז להקמת קריית הממשלה במחוז חיפה, כולל המגדל, פורסם במרץ 1998. כחלק מתנאי המכרז, היזמיים יכלו לבנות גם משרדים להשכרה, מסחר וחניונים בתשלום. היזם גם היה אמור להתחייב לבנות תחנת רכבת פרוורים בסמוך בשם חיפה – בית המכס.[4][5] המגדל הושלם בתחילת 2002.[6]
בתחרות שנתית לגורדי שחקים שערך אתר skyscrapers.com (כיום emporis.com, מן האתרים המובילים בתחום זה) הוא זכה במקום השמיני לשנת 2002. המגדל, שנבנה מחומרים מתקדמים, תוך שימוש בהנדסה המבטיחה לו חסינות מפני רוחות חזקות ורעידות אדמה, הוא בעל תצורה עגולה ו"עתידנית"[דרוש מקור]. ב-20 ביוני 2025, בשעה 15:52, במהלך מבצע "עם כלביא", פגע טיל בליסטי, אשר שוגר מאיראן, בסמיכות למגדל המפרש.[7] ההדף מהפגיעה גרם לנזק בקומותיו התחתונות של המגדל. הבניין הוגדר "בניין מסוכן" ומשרדי הממשלה שפעלו בו התפנו למקומות אחרים.[8] מאז הבניין אינו מאוכלס.
גלריית תמונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
מבט מן האוויר על העיר התחתית וחלק מהדר
-
מבט ממרכז הכרמל על המגדל והנמל
-
המגדל כפי שהוא נראה מן הים
-
מסגד אל-ג'רינה בחזית המגדל, מבט לכיוון מזרח
-
המגדל במבט מהגשר שמעל מוזיאון רכבת ישראל (תחנת חיפה מזרח), 2025
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]| עיינו גם בפורטלים: | |||
|---|---|---|---|
| פורטל חיפה | |||
| פורטל האדריכלות | |||
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ דליה טל, האוצר החל ביישום תוכנית להקמת קריות ממשלה חדשות בערי המחוז, באתר גלובס, 11 ביוני 2001
- ^ הריסת בניין הטיל בחיפה • אמת או שמועה? באתר חי פה, סמר עודה - כרנתינג'י, 26 באוקטובר 2025
- ^ בית ספרי, באתר www.kibutz-poalim.co.il
- ^ מאת דוד חיון, יזמי קריית הממשלה בחיפה יקימו פרוייקטים פרטיים צמודים, באתר גלובס, 2 בדצמבר 1997
- ^ המדינה הוציאה מיכרז לבנית קרית הממשלה בחיפה, באתר גלובס, 30 במרץ 1998
- ^ צביקה רובינס, פרוייקט בית המכס בחיפה יוצא למכרז, באתר גלובס, 6 במאי 2001
- ^ איתן גליקמן, כדור אש ליד המגדל המפורסם בחיפה: צפו בתיעוד שהותר לפרסום מפגיעת הטיל האיראני, באתר ynet, 7 בספטמבר 2025
- ^ גיא נרדי, "מגדל הטיל" בחיפה נטוש מאז פגיעת טיל איראני – ומוגדר עדיין כמבנה מסוכן, באתר כלכליסט, 11 באוגוסט 2025
ליאת לוי, משרד המשפטים, שלוחת וויוורק: הפתרונות החריגים שמצאו בממשלה אחרי פגיעת הטיל בחיפה, באתר TheMarker, 27 באוגוסט 2025
