מגדל שמש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הצגת המערכת באמצעות דיאגראמת מלבנים
מגדל שמש והליוסטטים בקליפורניה
מגדל שמש באשלים

מגדל שמש הוא מגדל שמרכזים אל קולט בראשו את קרינת שמש בעזרת הליוסטטים (מראות העוקבות אחרי השמש) על מנת לחמם מים לקיטור המפעיל טורבינה לייצור חשמל. ניתן לחמם את המים ישירות על ידי מילוי קולט השמש שבראש המגדל במים, או לחמם את המים בעקיפין באמצעות חומר אחר שמסוגל לצבור יותר חוֹם, לדוגמה שמן או מלח.[1] בשנות השמונים של המאה העשרים חברת "לוז" הישראלית פיתחה טכנולוגיה לתחנות כוח תרמו-סולאריות. ממשיכת דרכה, ברייטסורס אנרג'י, סייעה בהקמת תחנת כח כזו במדינת קליפורניה שבארצות הברית ובישראל.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-80 של המאה ה-20 נבנה במכון ויצמן למדע מרכז סולארי הידוע בכינוי "מגדל השמש". סביב המגדל נבנו 64 מראות קעורות עוקבות שמש (הליוסטטים) הקולטות ומרכזות את אור השמש לעבר המגדל. תפקיד כל הליוסטט לעקוב בנפרד אחר מיקום השמש באמצעות מערכת בקרה ממוחשבת ולכוון את הקרינה לכיוון המגדל. תפוקת המגדל הכוללת היא כ-3 מגה-ואט חשמל.

פליטת מזהמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על אף שעקרונית תחנות שמשתמשות בגדל שמש מסוגלות לפעול ללא בערה של דלק מתכלה, על מנת לקצר את משך החימום של דוד השמש בשעות הבוקר מארבע שעות לחצי שעה, תחנות הכח בטכנולוגיה זו שורפות דלק בשעות הלילה, והדבר גורם לזיהום אוויר.[2]

מחירי האנרגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחירי האנרגיה של תחנות תרמו-סולריות בעלות מגדל שמש אינם תחרותיים. לדוגמה, עוד בהקמתה בשנת 2014, מחירי האנרגיה של התחנה התרמו-סולארית איוונפה לא היו תחרותיים עם מחירי האנרגיה של תחנות פוטו-וולטאיות.[3] למעשה כבר בשנת 2011 חזו חלק מהמשקיעות בטכנולוגיה שהירידה במחירי האנרגיה של תחנות פוטו-וולטאיות תהפוך את הטכנולוגיה התרמו-סולארית ללא-כדאית כלכלית.[4] על פי משרד האנרגיה האמריקאי, בשנת 2017 בממוצע מחיר האנרגיה לקוט"ש של תחנה תרמו-סולארית בארצות הברית היה פי ארבעה ממחיר האנרגיה לקוט"ש של תחנה סולארית פוטו-וולטאית,[5] וכמעט פי חמישה בשנת 2018,[6] וכך גם בישראל.[7][8]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מגדל שמש בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Alexander H. Slocum et al (2011). Concentrated solar power on demand. Solar Energy 85(7):1519-1529, doi 10.1016/j.solener.2011.04.010
  2. ^ Susan Kraemer, Newly Released Data Indicates Ivanpah Gas is Under 5%, April 25, 2016
  3. ^ Herman K. Trabish, Ivanpah: World’s Biggest Concentrated Solar Power Tower Project Goes On-Line, Spanish Association for the Promotion of the Solar Thermal Industry, February 2, 2014
  4. ^ Google cans concentrated solar power project, Spanish Wind Energy Association, November 24, 2011
  5. ^ NREL Annual Technology Baseline (2017)
  6. ^ NREL Annual Technology Baseline (2018)
  7. ^ ינון יוגב, "Israeli Government Tender for Solar Energy Generation in Vast Photovoltaic Fields Connected to the National Electric Grid , באתר לקסולוג'י, 24 בנובמבר 2018. "The winners of the first two tenders acquired the opportunity to generate about 340 megawatts, at an electricity tariff of 19.8 and 19.9 agorot per kilowatt hour – more than two times lower than the Israel Electric Corporation’s rate for households. According to the IEC’s assessments, the winning tariff in the current tender will be even cheaper."
  8. ^ אבי בר-אלי, "פשיטת הרגל שאולי תציל אתכם מקנס של 6 מיליארד שקל", באתר TheMarker‏, 29 בנובמבר 2015