מגילת ההודיות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מגילת ההודיות היא אחת משבע מגילות ים המלח הראשונות שהתגלו במדבר יהודה במערה מס' 1 הסמוכה לחורבת קומראן על ידי בדואים. הייתה זו אחת משלוש המגילות הראשונות שנרכשו על ידי פרופ' אליעזר סוקניק מסוחר העתיקות קנדו בבית לחם בנובמבר 1947.[1] הטקסט של המגילה התגלה בהמשך בעוד שני קטעים במערה מס' 1 ושישה קטעים נוספים במערה מס' 4. מכל מקום המגילה שהתגלתה לראשונה מכילה את החלק הגדול של הטקסט הידוע לנו. מגילה זו מוצגת כיום בהיכל הספר במוזיאון ישראל.

מחקר המגילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המגילה שהגיעה כאמור לסוקניק יחד עם מגילת המלחמה, עוררה את פליאתו של סוקניק, שכן לפניו עמד טקסט שהוא זיהה כטקסט מימי בית שני, אך לא מצא לטקסט שום מקבילה בספרות הידועה לנו. סוקניק היה הראשון שפרסם את טקסט המגילה בספרו "אוצר המגילות הגנוזות". הוא קרא לה בשם מגילת ההודיות כי רוב הפרקים שבה מתחילים במילים "אודכה אדוני". מהדורה נוספת פורסמה בהמשך על ידי יעקב ליכט. בהמשך פורסמו מהדורות נוספות על ידי חוקרים ישראלים ושאינם ישראלים. הקטעים שהתגלו במערה הרביעית פורסמו בסדרת תגליות במדבר יהודה חלק 39, והטקסט המשולב פורסם בכרך 40 החותם את הסדרה בידי איילין שולר.

מצבה הפיזי של המגילה בצירוף שאר הקטעים שנמצאו אינו מאפשר פרסום אחיד וחד משמעי של הטקסט של המגילה. סדר הטורים שלה שונה בפרסומים ממחקר אחד למשנהו. אלישע קימרון פרסם מהדורה מדעית של המגילה עם חילופי הנוסחאות והשלמות משוערות בכרך הראשון של הכתבים העבריים ממגילות קומראן בהוצאת יד יצחק בן-צבי.

תוכן המגילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לדעתו של סוקניק נכתבה מגילת ההודיות בידי "מורה הצדק" – שהוא מנהיג "עדת היחד". מסקנתו נובעת מסגנון המגילה הכתוב בעיקר בלשון מדבר, ומכך שהוא כותב שהוא מנהיג את עדתו וכן מתיאוריו על הרדיפות שאויביו רדפוהו. כל זה בסגנון מוכר מכתבים כיתתיים אחרים ממגילות קומראן. ישראל קנוהל כתב בספרו "בעקבות המשיח"[2] שהכותב היה משיח שקדם לישו ושדמותו שימשה מודל למשיח הנוצרי. דעה זו שעוררה עניין ברחבי העולם הנוצרי זכתה להתנגדות מספר חוקרים.[3]

המגילה כתובה בסגנון שירי בלשון מקראית, ויש בה שירים המשבחים את האל. כמו בכתבים אחרים של הכת, גם כאן מתוארים כוחות הטבע ובני האדם כאותם שנגזרה עליהם דרך התנהגות מראש (תורת הגזירה הקדומה), האדם מעורב מטוב ורע ובעתיד הרשעים וכוחות הרע יושמדו. האל ברא את הרע בסוד חכמתו ואין האדם יכול להבין זאת. האדם זקוקו לחסדי האל לשם כפרת עוונותיו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ השניה היא מגילת מלחמת בני אור בבני חושך
  2. ^ הוצאת שוקן, תש"ס
  3. ^ ראה בהקדמה של אלישע קימרון למגילת ההודיות (בקישורים החיצוניים)