ישראל קנוהל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

ישראל קנוֹהל (נולד ב-13 במרץ 1952) חוקר מקרא, פרופסור מן המניין בחוג למקרא וראש הקתדרה למקרא על שם יחזקאל קויפמן באוניברסיטה העברית בירושלים ועמית מחקר בכיר במכון שלום הרטמן. פרסומיו עוסקים בין היתר באמונה הישראלית הקדומה, בסקירת פולחנה ובמקור היווצרותה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קנוהל נולד בשנת 1952 בגבעת עלייה לדב ושושנה ממקימי כפר עציון. לאחר שירות צבאי המשיך ללימודי תואר ראשון בתלמוד באוניברסיטה העברית. לאחר מכן עבר לחוג למקרא ואת הדוקטורט שלו עשה בהדרכת פרופ' משה גרינברג בנושא המקור הכוהני וספר הקדושה בתורה. לאחר לימודי פוסט-דוקטורט באוניברסיטת פרינסטון הצטרף לסגל ההוראה בחוג למקרא באוניברסיטה העברית, שם גם שימש כראש החוג בשנים 2001-1999.

גר בירושלים ואב לשלושה. אחיו, הרב אלישיב קנוהל, הוא רב הקיבוץ כפר עציון.

מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

קנוהל ידוע בין השאר בשל מחקריו בספרות הכוהנית של התורה וכן בפולחן במקרא ובישראל הקדומה. הוא חיבר את הספר "מקדש הדממה", שזכה בפרס ז. שקופ ללימודי מקרא.

קנוהל הוא יהודי דתי, וטוען ששיטת ביקורת המקרא אינה סותרת בהכרח את האמונה היהודית המסורתית. הוא טוען שהתפיסה לפיה התורה היא יצירה מורכבת שנוצרה על ידי מספר מחברים מתבטאת במסורת היהודית בתקופות שונות, החל במקרא עצמו וכלה בכתבי רבי אברהם בן עזרא וחסידי אשכנז.[1]

בספרו "בעקבות המשיח" (2000) התייחס קנוהל לתפיסה על פיה מות המשיח ותחייתו לאחר שלושה ימים הם חלק הכרחי בתהליך הגאולה, וטען כי תפיסה זו נוצרה ביהדות עוד לפני ראשית הנצרות. ב-2007, לאחר שחקר את כתובת חזון גבריאל, טען קנוהל כי התגלית מאשרת את עמדתו, כמו גם את טענתו בדבר קדמות הדמות של "משיח בן יוסף" המשיח הנהרג. דבריו, שהתבססו בעיקר על קריאת המילים "לשלושת ימין חאיה [=חֲיֵה, קום לתחייה]" בכתובת,[2] עוררו הדים רבים. אך על קריאה זו קמו עוררין, וקנוהל עצמו חזר בו ממנה בסופו של דבר לטובת הקריאה המקובלת: "לשלושת ימין האות".[3]

מאין באנו[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מאין באנו (ספר)

בספרו "מאין באנו" מציג קנוהל את פרשנותו ההיסטורית לראשית העם היהודי. על פי כותרת המשנה של הספר, מטרתו לפענח את "הצופן הגנטי של התנ"ך", כלומר לענות על שאלות הנוגעות למקורו של העם היהודי, לשורשי אמונתו, ולדרך בה הוא גיבש את חוקיו ומנהגיו.

קנוהל מתבסס על התנ"ך עצמו ועל ממצאים ארכאולוגיים ומנסה לקרוא רובד נוסף דרך הכתוב בתנ"ך. עם היותו יהודי דתי, בספר "מאין באנו" הוא טוען כי עם ישראל התגבש במאה ה-12 לפנה"ס, מתוך שלוש קבוצות אתניות קרובות, וספר הספרים מציג שילוב של אמונות שלוש הקבוצות הללו.

על פי חישובו של קנוהל מימי עליית החיקסוס עד בריחת העפירו עברו בדיוק 430 שנה כמתואר במקרא בספר שמות, פרק י"ב, פסוק מ"א.

ספרים שחיבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • The Messiah before Jesus: The Suffering Servant of the Dead Sea Scrolls (S. Mark Taper Foundation Imprint in Jewish Studies), 2002. (תצוגה מקדימה באתר "גוגל ספרים"‏)
  • The Divine Symphony: The Bible's Many Voices, 2003 (תצוגה מקדימה באתר "גוגל ספרים"‏)
  • Messiahs and Resurrection in the Gabriel Revelation, 2009

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרים

מכּתביו:

על יצירתו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ישראל קנוהל, בין אמונה לביקורת; מאמר על יחס היהדות לביקורת-מקורות של התורה, באתר "דעת"
  2. ^ ישראל קנוהל, "לשלושת ימין חאיה" - הסיפור על תחייתו של מנהיג משיחי, בחיבור בן אלפיים שנה שנחשף באחרונה, באתר הארץ, 18 באפריל 2007
  3. ^ Israel Knohl, "The Apocalyptic and Messianic Dimensions of the Gabriel Revelation in Their Historical Context", in Matthias Henze (ed.), Hazon Gabriel: New Readings of the Gabriel Revelation (Early Judaism and Its Literature 29), Atlanta: Society of Biblical Literature, 2011, p. 43 n. 12