מגילת מלחמת בני אור בבני חושך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מגילת מלחמת בני אור בבני חושך
היכל הספר - משמאל הכיפה הלבנה המסמלת את בני האור, ומימין קיר הבזלת השחור המסמל את בני החושך.

מגילת מלחמת בני אור בבני חושך, הידועה גם בשם מגילת המלחמה, היא אחת ממגילות ים המלח. נתגלתה יחד עם שבע המגילות שנמצאו במערת קומראן הראשונה, והיא אחת משלוש המגילות שנרכשו בשעתן על ידי אלעזר ליפא סוקניק לאוניברסיטה העברית בירושלים.

המגילה היא למעשה מדריך לארגון צבאי ולאסטרטגיה, ושמה הפך ברבות השנים לניב שגור בעברית לתיאורה של מלחמה טוטאלית בה יש רע וטוב מוחלטים. המגילה נשתמרה בכמה עותקים ופרגמנטים כולל 1QM, 4Q491-496. מגילות אלה כוללות נבואה אפוקליפטית לגבי מלחמה בין בני אור ובני החושך. המלחמה מתוארת ראשית כתקיפה של בני האור נגד אדום, מואב, בני עמון, העמלקים, הפלשתים, וכתים של אשור (המכונים בליעל), והם ככל הנראה הרומאים, הנתמכים בידי אלה ש"הפרו את הברית" כולל בני לוי, יהודה ובנימין.

שאר הטקסט הוא תיאור מפורט של אירועי המלחמה וכיצד יש לנהוג בה.

הארכיטקטורה של היכל הספר במוזיאון ישראל, שם מוצג חלק קטן מהמגילות, אמורה לשקף את הנאמר במגילה זו - הכיפה בה נמצאת התצוגה היא בצבע לבן בוהק (בני אור) ומולה ניצב קיר שחור (בני חושך).

Cquote2.svg

אל ישראל קרא חרב על כל הגואים ובקדושי עמו יעשה גבורה

Cquote3.svg
– מלחמת בני האור בבני החושך, כג[16]1

מגילת מלחמת בני האור בבני החושך היא אחת משבע המגילות הראשונות שגילו הבדואים בשנת 1947 באזור חירבת קומראן, ומכאן שמן- מגילות קומראן. בשל הסגנון הלשוני ובשל ההשקפות דומות המובעות מהן משייכים את כתיבתן לאותה כת סודית. מגילה "מלחמת בני האור בבני החושך", מתארת את המלחמה האחרונה והסופית בין כוחות הטוב- בני האור, לכוחות הרוע - בני החושך ובסופה ינצחו בני האור ויביאו לביעור הרוע מן העולם.[1]

גילוי המגילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המגילה התגלתה על ידי הארכיאולוג אליעזר סוקניק שקנה את מגילת "מלחמת בני האור בבני החושך" יחד עם מספר מגילות, מסוחר עתיקות בבית לחם. סוקניק פרסם תעתיק חלקי של המגילות ולאחר מכן בנו יגאל ידין השלים את עבודת אביו ופרסם תעתיק מלא עם פירושיו. מאז פרסמו חוקרים שונים פירושים שונים למגילות אלו. מגילת "מלחמת בני האור בבני החושך"- או מגילת המלחמה (1OM) היא יחידה במינה ואין לה אח ורע בכתבים. הטקסט נכתב על ארבע יריעות גוויל עדין, הכוללת שמונה עשר טורים, אורכה כ-2.30 מטר וגובהה כ-16 ס"מ. אם זאת, לא כל המגילה השתמרה, על מרבית החוקרים מקובל כי למגילה היו בין עשרים לעשרים ושלושה טורים. בשנת 1949 התגלה קטע נוסף ממגילת המלחמה במערות קומראן, דבר שחיזק את האמונה כי המגילות לא השתמרו במלואן.[2]

תיארוך המגילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפולמוס בנוגע לתיארוך המגילה מתרחש עד ימינו. על פי המחקרים השונים, טווח התאריכים המקובל של המגילה העתיקה ביותר (40Q93), הינו בין המחצית הראשונה של המאה הראשונה לפני הספירה, לבין הזמן בו נכתבו רוב הטקסטים האחרים המתוארכים למחצית השנייה של המאה הראשונה לפני הספירה.[3]

תיארוך המגילה מתבסס בעיקר על זיהוי הכתיים. יש חוקרים אשר טוענים שהכתיים המוזכרים במגילה הם "כתיי אשור" ו"כתיי מצרים" מכאן ניתן להסיק כי הכתיים שהגיעו ממצרים היו ככל הנראה רומאים[דרושה הבהרה]. ידין סבר שמחבר המגילה שאל ביטויים מספר דניאל פרק יא ושילב אותם בחיבור, אך התבסס רק על ביטויים לשונים ולא על התוכן. חוקר אחר בשם פוליסר טען לעומתו, שניתן להסיק שהמחבר ידע על הנבואה שטרם התקיימה בספר דניאל וכך החליט על הנוסח שלה. על פי גישה זו הכתיים היו סלובקים או יוונים. בנוסף, תיאור הקרבות במגילה לא שונה רבות מתיאור הקרבות בזמן התקופה ההלניסטית[4]

כותבי המגילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על-פי יגאל ידין אין אנו יודעים מי חיבר את המגילה, על כן מכנים אותה או את קוראיה בשם "אנשי הכת". מחקרים מאוחרים יותר טוענים כי באזור קומראן, במקום שנמצאו המגילות היה מנזר אייסי – עדה דתית הנודע בקיצוניותה הדתית ובחיים משותפים של חבריה. לא רק מיקומן של המגילות מעיד על כותביהן אלה גם מנהג חייהם ואורח חייהם שמתבטא הן באמצעים ארכאולוגים והן בעדותם של היסטוריונים בני אותה התקופה. על פי הממצאים, אנשי הכת האיסיית שללו את המשטר היהודי שהיה קיים באותה תקופה, שבו התנהלה עבודת המקדש ושאר ענייני המדינה שלא כמצוות התורה, לדעתם.[5] תפיסתם של אנשי הכת הייתה שרק על ידי קיום כלל המצוות בתוכן מצוות המלחמה יגיעו לגאולה וינצחו בני אור את בני החושך ביום המיועד לכך. דבר זה יקרה רק אם בני האור ישובו מן המדבר (מטאפורה לאבדון) לירושלים וישמרו את תורת משה על-פי פירושי הכת. מתוך כך ניתן לחשוב שהמגילות, בתוכן מגילת "מלחמת בני האור בבני החושך", נכתבו על-ידם.

קיים מיעוט בקרב החוקרים אשר מאמין כי המגילות נכתבו על ידי הצדוקים, כוהני בית המקדש או אפילו הנוצרים הראשונים, וזאת בשל שונות באופן תיארוך ומחלוקת בנוגע לכמות האנשים שישבו בקומראן.[6]

תוכן המגילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיקר תוכנה של המגילה הוא תיאור המלחמה העתידה להתרחש כשישובו בני האור ממדבר העמים אל ירושלים. המלחמה תיערך בין בני לוי, יהודה, בנימין ושאר בני ישראל תוך קבלת עזרה מכוחות האור, הצדק והמלאכים, לבין אויבי ישראל המכונים כתיים. המלחמה תמשך שש שנים. שלוש פעמים יגברו בה בני האור ושלוש פעמים בני החושך וסופה בניצחון בני האור על בני החושך.[7] המגילה מחולקת לשלושה חלקים: החלק הראשון עונה על השאלה מתי יהיה "מועד הנקם" ומול מי יילחמו אנשי האור: "באויבנו להפיל גדודי בלייעל שבעת גוי והבל" (יד [11] 9-7) . בהמשך המגילה מתברר שהאויבים העיקרים הנם הכתיים. החלק האמצעי מתאר בצורה מפורטת ובסגנון עובדתי וחוקתי את חוקי המלחמה, הטקטיקה, וכיצד משתלבים חוקי התורה ומצוות משה במלחמה. חלקה האחרון של המגילה מוקדש לתיאור המלחמה הממשית ביתר דיוק. חלק זה נקרא גם "סדרת שבעת הגורלות" או " סדרת הקרבות מול הכתיים". עיקר תפקידה של המגילה הוא לפרט את חוקי המלחמה הנזכרים בתורה, לפרשם הלכה למעשה ולחייב את קוראי המגילה לקיים את הכתוב בה כלשונה. כותב המגילה מושפע ממספר ספרים חיצונים בצורה מובהקת.[8]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מלחמת בני האור בבני החושך, כג[16]1
  • יגאל ידין, מגילת מלחמת בני האור בבני החושך (הסוכנות היהודית:דפוס גולדברג 1955)
  • בריאן שולץ,"מגילת מלחמת בני האור בבני החושך- הצד הספרותי" מתוך: מנחם קיסטר (עורך) מגילת קומראן- מבואות ומחקרים (יצחק בן צבי, ירושלים, 2009) ע"מ 321–323
  • חנן אשל, מגילות קומראן והמדינה החשמונאית, (יד יצחק בן צבי, ירושלים 2004) פרק תשע זיהוי כתיים ע"מ 145
  • חנן אשל, מגילות קומראן והמדינה החשמונאית, (יד יצחק בן צבי, ירושלים 2004) פרק תשע זיהוי כתיים ע"מ 146–147
  • יגאל ידין, מגילת מלחמת בני האור בבני החושך (הסוכנות היהודית: דפוס גולדברג 1955) ע"מ 3–4
  • מגן ברושי,"אורחות חיים בקומראן" מתוך: מנחם קיסטר (עורך) מגילת קומראן- מבואות ומחקרים (יצחק בן צבי, ירושלים, 2009 ע"מ 25–26
  • יגאל ידין, מגילת מלחמת בני האור בבני החושך (הסוכנות היהודית:דפוס גולדברג 1955) ע"מ 4
  • יגאל ידין, מגילת מלחמת בני האור בבני החושך (הסוכנות היהודית:דפוס גולדברג 1955) ע"מ 5–7

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יגאל ידין, מגילת מלחמת בני האור בבני החושך (הסוכנות היהודית:דפוס גולדברג 1955) ע"מ 321
  2. ^ בריאן שולץ,"מגילת מלחמת בני האור בבני החושך- הצד הספרותי" מתוך: מנחם קיסטר (עורך) מגילת קומראן- מבואות ומחקרים (יצחק בן צבי, ירושלים, 2009) ע"מ 321-323
  3. ^ חנן אשל, מגילות קומראן והמדינה החשמונאית, (יד יצחק בן צבי, ירושלים 2004) פרק תשע זיהוי כתיים ע"מ 145
  4. ^ חנן אשל, מגילות קומראן והמדינה החשמונאית, (יד יצחק בן צבי, ירושלים 2004) פרק תשע זיהוי כתיים ע"מ 146-147
  5. ^ יגאל ידין, מגילת מלחמת בני האור בבני החושך (הסוכנות היהודית: דפוס גולדברג 1955) ע"מ 3-4
  6. ^ מגן ברושי,"אורחות חיים בקומראן" מתוך: מנחם קיסטר (עורך) מגילת קומראן- מבואות ומחקרים (יצחק בן צבי, ירושלים, 2009 ע"מ 25-26
  7. ^ גאל ידין, מגילת מלחמת בני האור בבני החושך (הסוכנות היהודית:דפוס גולדברג 1955) ע"מ 4
  8. ^ יגאל ידין, מגילת מלחמת בני האור בבני החושך (הסוכנות היהודית:דפוס גולדברג 1955) ע"מ 5-7