מדרש שכל טוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מדרש שֵׂכֶל טוב הוא פירוש על התורה שחיבר רבי מנחם בן שלמה. הספר יצא לאור על ידי שלמה בובר. החיבור נקרא כך על שם הכתוב בתחילת ספר משלי: "שֵׂכֶל טוֹב יִתֶּן חֵן, וְדֶרֶךְ בֹּגְדִים אֵיתָן" (יג, טו).

מחבר הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – מנחם בן שלמה

רבי מנחם בן שלמה נולד בערך בשנת 1100[1]. למד אצל אביו רבי שלמה ב"ר יצחק ושימש כראש ישיבה בעיר רומא. בנוסף לחיבורו זה חיבר המחבר גם ספר דקדוק בשם אבן בוחן.

רבי מנחם בן שלמה חיבר את הספר בשנת ד'תתצ"ט, (1139)[2].

מבנה הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

המדרש מבוסס על דרשות חז"ל מהתלמוד בבלי ומדרשים אחרים. רבי מנחם קיצר את המדרשים והביא מהם את הנקודות העיקריות על סדר הפסוקים בהשמטת עניינים מסובכים שיקשו על הקורא להבין את פשט הפסוקים. שלמה בובר הציע שבשיטה זו של קיצור ועיבוד המדרשים הלך רבי מנחם בעקבות הספר לקח טוב של רבי טוביה ברבי אליעזר ולפעמים הוא אף מביא במפורש דברים בשמו. לעיתים קרובות לאחר שרבי מנחם מביא מאמר מהגמרא הוא מביא פירוש למאמר זה, בדרך כלל מתוך ספריהם של רבינו חננאל והרי"ף.

בנוסף לפירושיו על דרך הדרש הביא רבי מנחם גם פירושים רבים שמבוססים על חוכמת הדקדוק. בתחום זה התבסס רבי מנחם בעיקר על שיטתו של מנחם בן סרוק, והשתמש רבות בספרו מחברת מנחם.

רבי מנחם שילב בספרו גם פסקים הלכתיים בנושאים שונים. הקטעים ההלכתיים מפוזרים בין פירושיו לפסוקים, כאשר הוא מגיע לפסוק שקשור לנושא הלכתי מסוים הוא עוצר את הפירוש ומרחיב על ההלכות והדינים שבאותו נושא הלכתי ורק אחר כך ממשיך לפרש את הפסוק הבא.

בתחילת כל פרשה פותח רבי מנחם במילים "ירויחו דורשי הפרשה וישכילו" ולאחריהן מביא מהלך שלם על הקשר בין סוף הפרשה הקודמת לתחילת הפרשה הזאת.

רבי מנחם מרבה להסביר על דרך הדרש את החסרות והיתרות ואת הקרי והכתיב.

השפעת הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר שכל טוב הובא על ידי רבים מהראשונים בדודות שלאחר חיבורו, בעיקר בקרב ראשוני אשכנז. חלק מהמובאות הם מהפסקים המשולבים בספר, והראשונים הביאו את פסקיו של רבי מנחם כדי להסתמך עליו ולפסוק הלכה על פיו.

בין הראשונים שהסתמכו על ספר שכל טוב- המרדכי[3], הרא"ש[4], האגודה[5], ומהר"ם מינץ[6].

כמו כן בכמה קובצי כתב יד שענינם ליקוטי פרושים על התורה וליקוטי פסקים נמצאים מובאות רבות מספר שכל טוב[7].

למרות תפוצתו היחסית של הספר, הוא לא נדפס בראשית תקופת הדפוס, ונותר בכתבי יד, ובמהלך השנים אבד חלק גדול מהספר. החלק שנותר הוא הפרוש על ספר בראשית ועל החצי הראשון של ספר שמות (עד פרשת יתרו) ועוד כמה עמודים בודדים מהפירוש על תחילת פרשת ויקרא. על שאר הפרשות נשארו רק מעט ליקוטים ממה שהביאו הראשונים שהיה בידיהם את הספר על כל חמישה חומשי תורה.

בשנת התר"ס הדפיס שלמה בובר בעיר ברלין את הפרוש על ספר בראשית מתוך כתבי היד ששרדו, והוסיף לספר מבוא מפורט שבו סיכם את הידיעות על הספר ועל מחברו. לאחר שנה הדפיס גם את החלק ששרד מהפרוש על ספר שמות (עד פרשת יתרו) ובסופו צרף את הקטע ששרד מהפרוש על התחלת ספר ויקרא.

הספר יצא במסגרת מפעל המדרשים של זיכרון אהרן.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ענת‏ רייזל‏, "ילקוט שכל טוב", בלקסיקון מבוא למדרשים‏, עמ' 378; הוצאת תבונות - מכללת הרצוג, תשע"א.
  • גרשון ברין, פרשנים ביזנטיים יהודים באלף השני לספירה — עיונים במשנתם של ר׳ טוביה ב״ר אליעזר, ר׳ מנחם ב״ר שלמה, ר׳ ישעיה מטראני ור׳ מיוחס ב״ר אליהו. ירושלים תשפ״א, הוצאת כרמל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שנת לידתו היא על פי השערת שלמה בובר בהקדמתו למדרש שכל טוב על ספר בראשית
  2. ^ על פי דברי המחבר עצמו בפירושו לשמות יב מב
  3. ^ סנהדרין סימן תרצט
  4. ^ שו"ת הרא"ש סימן לג
  5. ^ מסכת כתובות, פרק ב, סימן נז
  6. ^ שו"ת מהר"ם מינץ סימן קיט
  7. ^ פרוט של כתבי היד והמובאות שבהם נמצא במבואו של בובר לשכל טוב על ספר בראשית