מהדי מוסאווי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מהדי מוסאווי
לידה 2 באוקטובר 1976 (בן 47)
טהראן, איראן עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה איראן עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Fatemeh Ekhtesari עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ד"ר סייד מהדי מוסאווי (בפרסית: سید مهدی موسوی; נולד בשנת 1976) הוא משורר ופעיל חברתי איראני בולט, שזכה להכרה בזכות שיריו, אשר מביעים ביקורת על נושאים חברתיים ופוליטיים באיראן. לנוכח הצנזורה וההגבלות הממשלתיות, יצירותיו נאסרו לפרסום באיראן, והופצו באופן מחתרתי. כמו כן, מוסאווי העביר סדנאות כתיבה באופן חשאי באיראן. לאחר הטרדות מצד המשטר הוא נעצר ב-2013, ובסופו של דבר נמלט מאיראן ב-2016. מוסאווי ממשיך ליצור בגלות, ועבודתו זוכה להכרה בקרב חוגים שונים באיראן ומחוצה לה.

ילדות ותחילת הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוסאווי נולד בטהראן למשפחה ממעמד הביניים ובילה את ילדותו ונעוריו בעיר כרג'. הוא כתב סיפורים מגיל צעיר מאוד והחל לכתוב שירה כאשר היה בן 11. מוסאווי התחנך בבית ספר למחוננים וסיים חטיבת ביניים ותיכון בהצטיינות. כתיבתו ושיריו הובילו אותו לזכייה בפרסים ברמה הארצית באיראן ולפרסום שיריו בעיתונים כבר באותן שנים.[1]

קובץ שיריו הראשון פורסם בשנת 1998 בספר בשם "מלא כוכבים אבל..." (יחד עם שני משוררים נוספים), שהוא אוסף של סונטות נאו-קלאסיות העוסקות בנושאים חברתיים. ספרו השני, "מלאכים התאבדו", הוכרז כבלתי ניתן לפרסום על ידי משרד התרבות וההכוונה האסלאמית באיראן. בשל האתגרים איתם התמודד מוסאווי עקב פרסום יצירותיו, שכללו הגבלות ואיסורים על פעילותו הספרותית, הוא פנה להשכלה גבוהה וקיבל דוקטורט ברוקחות מאוניברסיטת משהד למדעי הרפואה, ואף היה בעל בית מרקחת באילאם, איראן, בין השנים 2012 ל-2015.[1]

השפעתו החברתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוסאווי נחשב כיום לאחד המשוררים האיראנים המפורסמים, דמות מרכזית בתנועה ששמהּ 'עַ'זַל פוסט מודרני'. הע'זל במקור הינו סגנון כתיבה שאומץ על ידי משוררים פרסים בימי הביניים, ועוסק באובדן וברומנטיקה. תנועת השירה הרדיקלית של ה'עַ'זַל פוסט מודרני' מאתגרת את המסורות הדתיות, מנסה להחיות את הסגנון הקלאסי של השירה הפרסית ולקשר אותה לנושאים פוליטיים וחברתיים באיראן. בתחילת שנות האלפיים פרסם מוסאווי את יצירותיו באתר האינטרנט "ע'זל פוסטמודרני", זאת חרף הצנזורה באיראן. כמו כן, בשנים 2000 – 2003 פרסם את שלושת המאמרים "גנאלוגיה של הע'זל הפוסטמודרני", "מאפייני הע'זל הפוסטמודרני" ו"מחקר הע'זל של היום", העוסקים בתנועת הע'זל, אשר השפיעו על משוררים צעירים לתמוך בסגנון חדש זה.[2]

בנוסף, מוסאווי עסק בהעברת סדנאות כתיבה יוצרת באיראן, שכללו הוראת אמנות השירה, כתיבת סיפורים קצרים ורומנים. סדנאות אלו, שהוקמו לראשונה בעיר משהד בשנת 1999, נמשכו בשנות האלפיים ואף התרחבו לערים כמו שאהרוד, טהראן, כרג' ועוד. קיום סדנאות ספרותיות מסוג זה באיראן נתקל בהתנגדות מצד המשטר, לכן מוסאווי קיים אותן במקומות שונים כגון בתים פרטיים, בתי קפה, מרכזי תרבות, משרדי הוצאה לאור, אוניברסיטאות ועוד.[1]

על יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוסאווי פרסם 14 אוספי שירה, שתי נובלות, וספר תאורטי על שירה. רבות מיצירותיו של מוסאווי לא עברו את הצנזורה באיראן, והופצו בחשאי.[3] על מנת להתמודד עם הצנזורה, השתמש מוסאווי במטפורות רבות ומשחקי מילים כדי להסתיר את המשמעות הישירה.[2] דוגמה לכך היא אחת מיצירותיו הבולטות של מוסאווי, הספר "מלאכים התאבדו". לאחר שהוחרם באיראן בשנת 2000, ספר זה פורסם במחתרת שנה לאחר מכן. חלק משיריו של מוסאווי הולחנו ובוצעו על-ידי שאהין נג'פי (Shahin Najafi), זמר איראני גולה. הסיבות שיוחסו לצנזור יצירותיו נגעו לסוגיות פמיניסטיות, פגיעה בקדושה ושימוש במילים לא חוקיות. נראה כי מוסאווי הושפע במידת מה מהמשוררת פֹרוּע' פַרֹחְ'זַאד, עליה דיבר מספר פעמים ובשירתו ניתן למצוא הפניות אל יצירותיה של פרח'זאד.[2]

בין עבודותיו המוכרות של מהדי מוסאווי:

  • "אני מלא כוכבים אבל..." (1999).
  • "המלאכים התאבדו" (2002).
  • "אני מפרסם אותם רק בשבילך" (2005).
  • "הציפור הקטנה לא הייתה ציפור ולא קטנה" (2010) - אזכור לשירה של פרח'זאד "הציפור הייתה רק ציפור" שמופיע בספר "לידה אחרת".
  • ״נפילתו של הנמר האיראני עקב העלייה הבלתי רגילה במספר הכבשים״ (2014).
  • "דרכו של הסמוראי" (2019).

חיכוך עם השלטון באיראן[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 2009 נעצר מהדי מוסאווי על-ידי כוחות משרד ההסברה בביתו ונלקח לחקירה. לאחר אירועים אלה, הוא לא היה נוכח ברשתות החברתיות ולא קיים את סדנאותיו במשך כשנה. האירועים הללו והזעזוע שבא בעקבותיהם השפיעו באופן שלילי לחלוטין על זרם ה'ע'זל הפוסטמודרני' ורבים מתלמידיו של מהדי מוסאווי ומעריציו פרשו מהעיסוק בספרות באותן שנים. עם זאת, דפי המעריצים והבלוגים שלו בפייסבוק המשיכו לפרסם את שיריו והיו להם מעריצים רבים.[1]

בהמשך אותה שנה נעצר מוסאווי לצד המשוררת פאטמה אח'תסארי (Fateme Ekhtesari), וקיבל עונש של תשע שנות מאסר ועוד 99 מלקות.[4] סעיפי האישום כללו "העלבת קודש הקודשים", "אגירת גז מדמיע" ו"יחסים אסורים". מאסר זה עורר עצומה של קבוצת משוררים שפעלה לשחרורו של מוסאווי, וב-14 בינואר 2014 השניים שוחררו בערבות, עד שבסופו של דבר מוסאווי הצליח להימלט מאיראן בינואר 2016.[5]

לאחר עזיבת מוסאווי את איראן הושעה הרישיון לפרסום של כל יצירותיו הקודמות. כאשר ניסה לשלוח שני שירים חדשים "מהרמאנה" ו"לילה" למשרד ההכוונה כדי לקבל אישור, שניהם הוכרזו כבלתי ראויים לפרסום. לאחר שהתאכזב מאי פרסום הספר באיראן, הוא פרסם בשנת 2017 בנורווגיה את קובץ השירים "ליצן מול יחידת ההוצאה להורג" בהוצאת אמזון.[1]

פועלו של מוסאווי בשנים האחרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהדי מוסאווי מתגורר כיום בלילהאמר, נורווגיה וממשיך לפעול יחד עם אח'תסארי. הוא משתתף בפסטיבלים ספרותיים רבים באירופה וחלק משיריו תורגמו לאנגלית, נורווגית, ספרדית, עברית ועוד. במקביל הוא מנהל את הסדנה הספרותית המקוונת "חמסאיה" בהנחיית מכון תואנא, ולאחר כל קורס הוא מוציא לאור כתב עת אלקטרוני של יצירותיהם של משתתפי הסדנה במרחב הווירטואלי. מוסאווי הצהיר פעמים רבות באינטרנט כי ישוב לאיראן למרות כל ההטרדות והלחצים אם עונש המאסר והמלקות שלו יושעו.[1]

ביוני 2023 יצא מהדי מוסאווי לסיור בישראל ביוזמת הדוקטורנטית ללימודי איראן ומתרגמת שיריו אורלי כהן. הביקור זכה לאירוח חם מצד הקהילה הספרותית הישראלית, ובמסגרתו התראיין מוסאווי לכתבה בעיתון "הארץ", בה תיאר את התלאות שחווה באיראן.[6]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מהדי מוסאווי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 Mehdi Mousavi, "About Me." Seyed Mehdi Mousavi's personal website Literature and nothing else…. http://mehdimousavi.net/درباره-من-2/ (accessed March 9, 2024)
  2. ^ 1 2 3 מהדי מוסאווי, ככר החרות עקבה מדם : שירים נבחרים. תל אביב: כתב ווב הוצאה לאור בע"מ, 2021. תורגם על ידי אורלי כהן. עמ' 9.
  3. ^ Mehdi Mousavi". ICORN international cities of refuge network." https://www.icorn.org/writer/mehdi-mousavi(retrieved March 9, 2024)
  4. ^ Kaveh Bassiri. “A History of Modern Iranian Poetry.” Essential Voices: Poetry of Iran and Its Diaspora, 2021.
  5. ^ Saeed Kamali Dehghan, "Poets lobby Iran to pardon pair convicted of insulting religion," The Guardian, November 4, 2015, https://www.theguardian.com/books/2015/nov/04/poets-lobby-iran-to-pardon-pair-convicted-of-insulting-religion
  6. ^ אתר למנויים בלבד איתי משיח, על קפה בתל אביב, עם הכוכב שחזר ממרתפי העינויים באיראן, באתר הארץ, 28 ביוני 2023