משהד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
משהד
مشهد
Mashhad City in the morning.jpg
מראה העיר
מדינה איראןFlag of Iran.svg  איראן
שפה רשמית פרסית
שטח 27,478 קמ"ר
גובה 985 מטרים
תאריך ייסוד 818
אוכלוסייה
 ‑ בעיר
 ‑ צפיפות

2,427,316‏  (נכון ל-2006)
82 נפש לקמ"ר (נכון ל-2006)
קואורדינטות 36°18′N 59°36′E / 36.3°N 59.6°E / 36.3; 59.6קואורדינטות: 36°18′N 59°36′E / 36.3°N 59.6°E / 36.3; 59.6
אזור זמן UTC +3.5
http://www.Mashhad.ir

מַשְׁהַדפרסית: مشهد, מילולית: מקום הקרבה, קרוב למילה הערבית "שהיד") היא העיר השנייה בגודלה באיראן ובירת מחוז ח'וראסאן רזאווי. היא מונה מעל שני מיליון וחצי תושבים וקרובה לגבול עם טורקמניסטן ועם אפגניסטן.

העיר קדושה לשיעים בשל מקדש האימאם א-רידא בו נמצא קברו של האימאם השמיני עלי א-רידא (בפרסית נהגה שמו לעתים קרובות אֵמאם רֵזה). מיליוני מאמינים שיעים פוקדים את הקבר מדי שנה. העיר ידועה גם כעירו של פירדוסי, המשורר האיראני שכתב את שאהנאמה, שנחשב לאפוס הלאומי של איראן, וקברו נמצא בקרבת העיר.

תולדות משהד[עריכת קוד מקור | עריכה]

משהד הייתה בדרך המשי שהובילה מהמזרח הרחוק לאירופה. החל מהמאה ה-15 משהד הייתה אחת הערים החשובות בפרס. במאה ה-18 השאה נאדיר שמלך בשנים 1747-1736 קבע אותה לבירתו. בשנת 1935 קבוצה של מורדים איסלאמיסטים התבצרו במקדש האימאם א-רידא במחאה נגד מדיניותו החילונית של השאה דאז רזא ח'אן. המנהיג העליון של איראן האייתולה עלי ח'אמנאי נולד במשהד. בעיר משהד צמחה הקהילה היהודית "אנוסי משהד", שחבריה היו אנוסים לחיות כמוסלמים במשך 120 שנה אך המשיכו לשמור על יהדותם בסתר.

כלכלת העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

משהד משמשת כמרכז חקלאות, מסחר ותחבורה. מצויה בה תעשיית ייצור הרכב השנייה בגודלה באיראן. ענפים חשובים בכלכלתה הם: פירות יבשים, אגוזים, זעפרן, ממתקים, אבנים יקרות כמו טורקיז, תכשיטי כסף וזהב, בשמים, מזכרות דתיות , מעילים ושטיחים .

נמל התעופה הבינלאומי של משהד משרת את תושבי העיר והמבקרים בה. הוא נמל התעופה השני בגודלו באיראן אחרי נמל התעופה בטהראן.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב מכריע של תושבי משהד הם פרסים. קבוצות אתניות אחרות הם כורדים וטורקמנים שהגרו רובם לעיר מהמחוז הסמוך של צפון ח'וראסאן. יש גם קהילה משמעותית של תושבי העיר ממוצא ערבי שנטמעו בתרבות הפרסית וכבר לא מדברים ערבית, אם כי שמרו על ממדים מסוימיים של תרבות ערבית ייחודית באוכל ומנהגים דתיים. בעיר ישנם גם מהגרים לאיראן שהגיעו מאפגניסטן, עיראק ופקיסטן.

תמונות מהעיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפקלוטה למדעי הרוח באוניברסיטת פידרוסי במשהד
שדרה רחבה בעיר הגדולה המונה מעל שניים וחצי מיליון איש
קברו של המשורר פירדוסי שנמצא ליד משהד
עיטורים בקערה מסוף המאה ה-17 ממשהד
מקדש האימאם א-רידא, מקום עליה לרגל למאמינים
מראה מקדש האימאם א-רידא מבפנים
ממצאים ארכיאולוגים ממוזיאון טוס ליד משהד

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא משהד בוויקישיתוף


Flag of Iran.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא איראן ובנושא אסלאם. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.