מוזיאון הכיבוש הסובייטי (טביליסי)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מוזיאון הכיבוש הסובייטי
საბჭოთა ოკუპაციის მუზეუმი
Museum of the Soviet Occupation in Tbilisi.jpg
מידע
סוג היסטוריה
תאריך פתיחה רשמי 26 במאי 2006 עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום טביליסי, גאורגיה
מייסדים ניקה רורואה עריכת הנתון בוויקינתונים
אוצר ראשי לבאן אורשדזה עריכת הנתון בוויקינתונים
museum.ge?lang_id=ENG
(למפת טביליסי רגילה)
Tbilisi Location map.svg<div style="position:absolute; left:שגיאה בביטוי: אופרנד < בלתי צפוי%; top:19141.142185277%;">
 
אורך או רוחב אינם בגבולות המפה.png
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
פוסטר פרסומי של מוזיאון הכיבוש הסובייטי בטביליסי

מוזיאון הכיבוש הסובייטיגאורגית: საბჭოთა ოკუპაციის მუზეუმი) הוא מוזיאון להיסטוריה, בטביליסי בירת גאורגיה, המתעד את שבעת העשורים בהם שלטו הסובייטים בגאורגיה, בין השנים 1921-1991, ומוקדשים לקורבנות הדיכוי הסובייטי של אותה תקופה. המוזיאון נוסד ב-26 במאי 2006.

תצוגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המוזיאון ממוקם בשדרה הראשית של טביליסי, שדרות רוסתוולי, ומנוהל כחלק מהמוזיאון הלאומי הגאורגי. המוזיאון הוא השלישי מסוגו בכל רחבי המדינות הפוסט-סובייטיות, והקמתו הייתה, לפחות חלקית, בהשראת המוזיאונים הקודמים מסוגו שהוקמו בטאלין ובריגה. הפתיחה הרשמית של המוזיאון חלה ביום העצמאות הגאורגי, ב-26 במאי 2006[1][2]. המימון הראשוני ניתן על ידי קרן נשיאותית, המפקחת על תקציב המוזיאון ישירות. שטח התצוגה הוא 700 מ"ר ומספר הפריטים המוצגים הוא מעל ל-3,000[3].

המוזיאון מציג מסמכים ארכיוניים תמונות וקטעי ווידאו המתייחסים לתקופת הרפובליקה קצרת המועד של גאורגיה, בשנים 1918-1921, ועד לדיכוי הסובייטי בעצרת התמיכה בדמוקרטיה של שנת 1989 ועד להצהרת העצמאות הגאורגית בשנת 1991. מוצגים נוספים כוללים פרוטוקולים של חקירות דיסידנטים, צווי הוצאות להורג ותווי הגליה, תיקים אישיים של עצורים ואביזרי עצירים מתאי המעצר. כמו כן כולל המוזיאון את ארכיון הק.ג.ב. בגאורגיה וארכיון המפלגה הקומוניסטית בגאורגיה, ששרד לאחר שהוצא מגאורגיה עם התפוררות ברית המועצות. המאגר, שסופק על ידי ארגונים ציבוריים וצאצאי הדיסידנטים מאותה תקופה, כולל מסמכים וחומר ויזואלי. המוזיאון מוציא לאור אוספים תמטיים בקביעות ומזמין היסטוריונים כדי לעביר הרצאות לקהל הרחב על ההיסטוריה של גאורגיה במאה ה-20[4][5][6].

תגובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסימבוליזם והעיתוי של פתיחת המוזיאון הרגיז מספר פוליטיקאים ברוסיה, שגינתה את פתיחתו וכינתה אותו "תעמולה לאומנית מוחלטת". נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, התלונן בפני הנשיא הגאורגי, מיכאיל סאקשווילי, בעת פגישתם בסנקט פטרבורג ביוני 2006, כשהוא מצביע על כך שרבים ממנהיגי ברית המועצות, כמו יוסיף סטלין ולברנטי בריה, היו ממוצא גאורגי. על פי אחד מהמקורות הציע הנשיא הגאורגי בתגובה לפתוח במוסקבה "מוזאון הכיבוש הגאורגי"[4]. מכל מקום התגובה הרשמית הייתה כי פתיחת המוזיאון לא כוונה כנגד רוסיה של היום אלא כנגד השלטון הסובייטי[3][7].

במרץ 2007, ביקר נשיא אוקראינה, ויקטור יושצ'נקו, שהציע באותו מעמד לפתוח מוזיאון דומה באוקראינה[8]. בסוף מאי של אותה שנה נפתח מוזיאון הכיבוש הסובייטי בקייב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מוזאון הכיבוש הסובייטי נפתח בטביליסי, באתר הרשמי של נשיא גאורגיה, 26.5.2006, (באנגלית)
  2. ^ גאורגיה: חגיגות יום העצמאות ופתיחת מוזאון הכיבוש הסובייטי, באתר www.regnum.ru, ‏26.5.2006, (באנגלית)
  3. ^ 3.0 3.1 המוזיאון הלאומי הגיאורגי. מוזאון הכיבוש הסובייטי באתר המוזאונים של גאורגיה, (באנגלית)
  4. ^ 4.0 4.1 מליק קיילן, מצבת זיכרון לטרור, וול סטריט ז'ורנל, 4.9.2007, (באנגלית)
  5. ^ יחסי רוסיה-גאורגיה בתקופת השפל של כל הזמנים, המוסד הבינלאומי למחקרים אסטרטגיים, 18.7.2006, (באנגלית)
  6. ^ ד. צנדזה, מוזיאון הכיבוש הסובייטי (1921-1991), ארכיב מנהלת משרד הפנים הגאורגי, תצוגה ויזואלית עם הסברים בגאורגית.
  7. ^ המנהיג הגאורגי משבח את הקשרים עם אוקראינה, אופטימי לגבי ההצטרפות לנאטו, אתר משרד החוץ הגאורגי, 1.3.2007, (באנגלית)
  8. ^ הנשיא יושצ'נקו מבקר במוזיאון הכיבוש הסובייטי בטביליסי, באתר www.nrcu.gov, (באנגלית)