נשיא אוקראינה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סמל אוקראינה
ערך זה הוא חלק מסדרת
ממשל ופוליטיקה של אוקראינה

נשיא אוקראינהאוקראינית: Президент України) הוא ראש מדינת אוקראינה. הנשיא מנהל את מדיניות החוץ של המדינה והוא המפקד העליון של הכוחות המזוינים האוקראיניים וראש המועצה לביטחון לאומי והגנה.

סמכויות הנשיא מוגבלות באופן יחסי, כך למשל, עליו להעמיד בפני הפרלמנט, הראדה העליונה, מועמד מתאים לתפקיד שר החוץ ושר ההגנה שעל הפרלמנט לאשר. כמו כן, ששה מתוך שמונת שופטי בית המשפט לחוקה מתמנים על ידי הנשיא. הנשיא נבחר בבחירות ישירות על ידי אזרחי המדינה לתקופת כהונה בת חמש שנים והוא מוגבל לשתי קדנציות רצופות בלבד.

מאז הקמת התפקיד ב-5 ביולי 1991, כיהנו שישה נשיאים באוקראינה: לאוניד קרבצ'וק, שכיהן כשנתיים וחצי (מ-1992 עד 1994), לאוניד קוצ'מה, שהיה הנשיא היחיד שכיהן במשך שתי קדנציות רצופות במשך 10 שנים. הנשיא השלישי היה ויקטור יושצ'נקו, שנבחר ב-26 בדצמבר 2004 ונכנס לתפקיד ב-23 בינואר 2005, תקופת כהונתו הסתיימה ב-25 בפברואר 2010, כאשר ב-17 בינואר 2010 הוא הפסיד בבחירות הנשיאותיות, כאשר בסיבוב השני של הבחירות ב-7 בפברואר אותה שנה התמיכה בו ירדה ל-4% והוא הפסיד למועמד הפרו-רוסי, ויקטור ינוקוביץ' שנכנס לתפקיד נשיא המדינה ב-25 בפברואר 2010. ב-22 בפברואר 2014, בעקבות מחאה במדינה, הדיח הפרלמנט את ינוקוביץ', ואת תפקיד הנשיא בפועל מילא באופן זמני אולכסנדר טורצ'ינוב. ב-25 במאי 2014 נבחר המיליארדר פטרו פורושנקו לנשיא, והוא החל את כהונתו ב-7 ביוני 2014.

חותם הנשיא האוקראיני

המעונות הנשיאותיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ארמון מארינסקי (Маріїнський палац; שכונת פצ'רסק, כיכר העצמאות, קייב) הוא המעון הרשמי של הנשיא. הארמון, שנבנה ב-1744 על ידי הקיסרית הרוסית, יליזבטה, עוצב על ידי ברתולומיאו רסטרלי. בנייתו הושלמה ב-1752. האישיות הבכירה הראשונה שהתגוררה שם הייתה הקיסרית יקטרינה השנייה שביקרה בקייב, ב-1787. במאות ה-18 וה-19 הארמון שימש כמעונו הרשמי של המושל הכללי של קייב (ראש העיר). בשנים 1917 - 1920 הבניין שימש כמטה הוועדה המהפכנית האוקראינית, בשנות 1920 סופח הבניין לבית הספר לאדריכלות והפך למוזיאון. במלחמת העולם השנייה הבניין הושמד כליל ושופץ עם תום המלחמה, בשנות 1980 הושלמו השיפוצים ועם הכרזת העצמאות האוקראינית הפך הבניין לשמש כמעון נשיאותי.
  • בית הכימרות (Будинок з химерами; רח' בנקובה 10, קייב) הוא המעון הנשיאותי שבו נערכים טקסים רשמיים. נבנה בשנים 1901-1902 על ידי האדריכל ולדיסלב גורודצקי, שכונה "הגאודי של קייב". מאז מאי 2005, זהו מעון נשיאותי בו נערכים טקסים דיפלומטיים. בבניין זה נפגשו נשיא אוקראינה ויקטור יושצ'נקו ומקבילו הרוסי ולדימיר פוטין. הבניין כולל חדרי חתימה על הסכמים וחדרים המוקצים במיוחד למסיבות עיתונאים.
  • "בית האלמנה הבוכייה" (Будинок вдови, що плаче; רחוב לוטראנסקה 23, קייב) שבו הנשיא מקבל את פניהם של נתינים זרים, נבנה ב-1907 על ידי האדריכל ברדטמן. הבניין משמש את הנשיא האוקראיני, על מנת לקבל את פניהם של בכירי ממשל זרים, כמו מזכירת המדינה האמריקנית, מדלן אולברייט וקונדוליזה רייס, כמו גם נשיאי ברזיל וליטא. שם הבניין נובע מכך שבימי החורף, כשהגשמים מכים על פני פסל האישה שבחזית, מפלי המים הזורמים מעיניה נדמים כדמעות.
  • "מסאנדרה" (Масандра) היא עיירה בחבל יאלטה בחצי האי קרים המאכלסת את מעון הקיץ של נשיא אוקראינה. המבנה היה שייך לרוזן פוטוצקי ב-1783, במאה ה-19 הועבר לבעלות הנסיך וורונצב הבן, שאביו היה מושל אוקראינה. ב-1881 הנסיך זימן אדריכלים צרפתיים שיעצבו עבורו את הטירה. עבודת הבנייה נמשכה עד 1889 ובינתיים מת הנסיך, כשאת הפרויקט שלו נטל הקיסר הרוסי, אלכסנדר השלישי שביקש מהאדריכל מקסימיליאן מסמאכר לסיים את העבודה, אלא שהעבודה הסתיימה ב-1900 ובינתיים נפטר הקיסר. בשנים הסובייטיות, הארמון היה בשימושו של יוסיף סטלין, שהפך את המקום למעון הקיץ שלו.
  • ארמון פוטוצקי (палац Потоцьких) בעיר לבוב נבנה בשנות 1880 כמקום מושבה של המשפחה האריסטוקרטית פוטוצקי. האדריכל לואי דה ורני הצרפתי עיצב חלקים מסוימים בארמון. עם השלמת השיפוצים בבניין ב-1972 נערכו בו טקסי נישואין שונים ובשנות ה-2000 היה לאחד ממעונות הנשיא האוקראיני.
  • קונצ'ה-זספה (Конча-Заспа) הוא מעון ממלכתי בדרום קייב, המשמש את נשיאי אוקראינה לשעבר, בהם לאוניד קרבצ'וק, לאוניד קוצ'מה, ויקטור יושצ'נקו. כרגע אף אחד לא מתגורר שם.

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Ukraine Air Enterprise הוא "מיזם האוויר האוקראיני" המשמש כחברת תעופה עבור ממשלת אוקראינה ובכירי המדינה, באמצעותה הנשיא האוקראיני טס במטוס טופולב Tu-134 המשמש כמטוס הנשיאותי האוקראיני.

נשיאי אוקראינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקרא

     המפלגה הקומוניסטית

דיוקן Name
(לידה–פטירה)
תקופת כהונה ממשלות הערות שיוך פוליטי
‏1
Leonid Kravchuk.jpg
ליאוניד קרבצ'וק[1]
Леонід Кравчук
(1934–)

Leonid Kravchuk Signature 1991.png
‏ 5 ביולי
‏1991
‏5 בדצמבר
‏1991
ממשלת פוקין (1990–1992) יושב ראש הראדה העליונה (1990-1991) המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות
מקרא

     מועמד עצמאי      אוקראינה שלנו      מפלגת האזורים      גוש יוליה טימושנקו      גוש פטרו פורושנקו

דיוקן Name
(לידה–פטירה)
תקופת כהונה ממשלות הערות שיוך פוליטי
‏1
Leonid Kravchuk.jpg
ליאוניד קרבצ'וק
Леонід Кравчук
‏(1934–)

Leonid Kravchuk Signature 1991.png
‏5 בדצמבר
‏1991
‏19 ביולי
‏1994
ממשלת פוקין (1990–1992) התפטר. עצמאי

1991 – 61.59%, 19,643,481[2]
ממשלת קוצ'מה (1992–1993)
‏2
Kuchmaukraine.jpg
ליאוניד קוצ'מה[3]
Леонід Кучма
(1938–)

Leonid Kuchma Signature 1996.png
‏19 ביולי
‏1994‏[4]
‏23 בינואר
‏2005
ממשלת מאסול השנייה (1994–1995)
ממשלת מרצ'וק (1995–1996)
ממשלת לזארנקו (1996–1997)
ממשלת פוסטובוייטנקו (1997–1999)
ממשלת יושצ'נקו (1999–2001)
ממשלת קינך (2001–2002)
ממשלת ינוקוביץ' הראשונה (2002–2004)
סולק באמצע הקדנציה השלישית לכהונתו. מועמד עצמאי[5]
1994 – 52.15%, 14,016,850
1999 – 56.25%, 15,870,722
3
Wiktor Juschtschenko, Präsident der Ukraine, in der Universität Zürich.jpg
ויקטור יושצ'נקו[6]
Віктор Ющенко
(1954–)

Viktor Yushchenko's signature.svg
23 בינואר
2005
25 בפברואר
2010
ממשלת טיושנקו הראשונה (2005) הפסיד בבחירות לקדנציה שנייה.[7] אוקראינה שלנו
2004 – 51.99%, 15,115,712[8] ממשלת יחאנורוב (2005–2006)
ממשלת ינוקוביץ' השנייה (2006–2007)
ממשלת טימושנקו השנייה (2007–2010)
4
Viktor Yanukovych Greece 2011 (cropped).jpg
ויקטור ינוקוביץ'[9]
Віктор Янукович
(1950–)

Viktor Yanukovych signature.svg
25 בפברואר
2010
22 בפברואר
2014
ממשלת אזארוב הראשונה(2010–2012) הודח מתפקידו על רקע אירועי יברומאידן.[10] מפלגת האזורים[11]

2010 – 48.95%, 12,481,266‏[12]
ממשלת אזארוב השנייה (2012–2014)
Turchynov March 2014 (cropped).jpg
אולכסנדר טורצ'ינוב[13]
Олександр Турчинов
(1964–)

Oleksandr Turchynov Signature 2014.png
‏ 22 בפברואר
‏2014
‏ 7 ביוני
‏2014
ממשלת יאצניוק הראשונה (2014)[14] ‏נטל לידיו את הפיקוד על צבא אוקראינה ב-26 בפברואר. גוש יוליה טימושנקו[15]
לשעבר יושב ראש הראדה העליונה
5
Petro Porochenko au Conseil de l’Europe Strasbourg 26 juin 2014 04.jpg
פטרו פורושנקו[16]
Петро Порошенко
(1965–)‏

Petro Poroshenko Signature 2014.png
‏7 ביוני
‏2014
מכהן זכה בסיבוב הראשון בבחירות. גוש פטרו פורושנקו

2014 – 54.70%, 9,857,308[17]
ממשלת יאצניוק השנייה ‏(2014–ואילך)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נשיא אוקראינה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הביוגרפיה של ליאוניד קראבצ'וק באתר הנשיאותי
  2. ^ Ukraine. Presidential elections of 1991, Electoral Geography 2.0
  3. ^ ‏Leonid Kuchma, Official web-site of President of Ukraine
  4. ^ צו מספר 106/94-ВР, אודות תאריך ההשבעה לנשיאות אוקראינה
  5. ^ Election of President 99, Central Election Commission of Ukraine
  6. ^ Victor Yushchenko, Official web-site of President of Ukraine
  7. ^ Yushchenko loses re-election bid
  8. ^ Presidential election of October - November 2004, Psephos: Adam Carr's Electoral Archive
  9. ^ ‏The History of Presidency, Official web-site of President of Ukraine
  10. ^ Verkhovna Rada, On withdrawal of the President of Ukraine from the implementation of constitutional powers and calling early presidential elections in Ukraine (Про самоусунення Президента України від виконання конституційних повноважень та призначення позачергових виборів Президента України)
  11. ^ ‏Yanukovych Viktor Fedorovych, ‏Elections of the President of Ukraine
  12. ^ Psephos: Adam Carr's Electoral Archive
  13. ^ "Ukraine: Speaker Oleksandr Turchynov named interim president". BBC News. 23 בפברואר 2014. בדיקה אחרונה ב-29 במרץ 2015. 
  14. ^ Web-portal of Ukrainian Government
  15. ^ Batkivshchyna
  16. ^ הביוגרפיה באתר הנשיאותי
  17. ^ Psephos: Adam Carr's Electoral Archive