מוזיקת לילה זעירה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

סרנדה לכלי מיתר בסול מז'ור, הידועה יותר בשמה מוזיקת לילה זעירה (גרמנית (מקור): Eine kleine Nachtmusik), היא יצירה לרביעיית כלי מיתר (עם אופציה לקונטרבס) אשר הולחנה על ידי וולפגנג אמדאוס מוצרט בזמן שעבד על האופרה דון ג'ובאני. מספרה ברשימת קכל K.525; נגינת הבכורה שלה התקיימה בווינה, אוסטריה, ב-10 באוגוסט 1787. היצירה בת ארבעה פרקים:

פרקי היצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק ראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

Eine kleine nachtmusik.svg

הפרק הראשון נכתב בטמפו Allegro במבנה של צורת סונאטה. הנושא הראשון, בסול מז'ור, נמרץ ובעל מקצב מוטעם. הנושא השני מתון ונכתב ברה מז'ור, סולם הדומיננטה. האקספוזיציה מסתיימת ברה מז'ור וחוזרת על עצמה. חטיבת הפיתוח מתחילה ברה מז'ור ועוברת דרך הסולמות רה מינור ודו מז'ור בטרם חוזרת לסולם סול מז'ור לשם חטיבת הרפריזה, על מנת לסיים את הפרק בסולמו המקורי.

פרק שני[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרק השני הוא רומנסה (Romanza). הפרק כתוב בסולם דו מז'ור (סולם הסוב-דומיננטה) וכתוב בטמפו Andante המנוגד לטמפו של הפרק הראשון. הפרק כתוב במבנה רונדו קטעי והוא זהה למבנה הסונאטה-רונדו (א-ב-א-ג-א). הנושא הראשון (א) מתון ולירי. אחריו מגיע הנושא השני (ב) אשר הוא קצבי יותר מהראשון. הנושא הראשון חוזר (א) ואחריו מגיע הנושא השלישי (ג), והוא אפל יותר מהשניים הראשונים וכולל מגע בדו מינור. הנושא הראשון (א) חוזר כדי להשלים את פרק.

פרק שלישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרק השלישי הוא מינואט וטריו (א-ב-א) ודומה יותר למחול. הפרק כתוב בסולם הטוניקה, סול מזו'ר, בטמפו מהיר למדי (Allegretto). הפרק מכיל שני נושאים; הוא מתחיל עם המינואט (א), ואז נושא הטריו נכנס (ב), ומסתיים עם המינואט. הוא מסתיים באותו סולם שהתחיל בו.

פרק רביעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרק הרביעי והאחרון נכתב במבנה סונאטה-רונדו. הוא חוזר אל הרעננות והשלהוב שבפרק הראשון. הפרק מתמרן בין שני נושאים במהלך הפתיחה שלו; בפיתוח, הוא מתמרן בין סולמות שונים ומסתיים בסול מינור. שני הנושאים חוזרים ברפריזה, ולאחריהם הפרק מסתיים בקודה, בה חוזר הנושא הראשון.

פרק חמישי?[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקטלוג היצירות של מוצרט עצמו, הוא מיין את היצירה הזו כבעלת חמישה פרקים; הפרק השני ברשימה זו, מינואט וטריו, היה ארוך אך אבד. המוזיקולוג אלפרד איינשטיין הציע, לעומת זאת, שהמינואט בסונאטה לפסנתר בסי במול, K.498a, הוא אכן הפרק האבוד. הקלטה של מינואט הסונאטה בעיבוד לרביעיית כלי מיתר כבר הוקלטה, למרות שמוזיקולוגים שונים כיום לא בטוחים לחלוטין שאיינשטיין צדק.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]