מוכרת הפרחים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מוכרת הפרחים
La Violetera
כרזת הסרט
כרזת הסרט
בימוי לואיס סזאר אמדורי
הופק בידי בניטו פרוג'ו, מיגואל טודלה
תסריט חזוס מריה דה ארוזמנה
עריכה אנטוניו רמירז דה לויאסה
שחקנים ראשיים שרה מונטיאל
ראף ואלונה
פרנק וילארד
מוזיקה חואן קווינטרו
צילום אנטוניו בלסטרוס
מדינה ספרדספרד  ספרד
איטליהאיטליה  איטליה
חברה מפיצה Lux Film
הקרנת בכורה 6 באפריל 1958
משך הקרנה 107 דקות
שפת הסרט ספרדית
סוגה סרט מוזיקלי עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מוכרת הפרחיםספרדית: La Violetera) הוא סרט קולנוע בהפקה ספרדית - איטלקית משנת 1958, עם שרה מונטיאל וראף ואלונה בתפקידים הראשיים.

התסריט נכתב בהשפעת השיר "מוכרת הסיגליות" ("La Violetera") משנת 1914.

הסרט זכה להצלחה גדולה בעולם ובעיקר בספרד והזניק את הקריירה וההערצה לשרה מונטיאל. העלילה היא על מוכרת סיגליות ממעמד חברתי נמוך שמתאהבת בגבר ממעמד חברתי גבוה והופכת לזמרת נערצת.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

31 בדצמבר 1899, על סף המאה ה-20. ליד בית האופרה של מדריד עומדות מוכרות סיגליות. רק סולדאד (שרה מונטיאל) מצליחה למכור וזה מעלה את חמתן של המוכרות שמתחילות להתקוטט אתה. במהלך הקטטה היא זורקת עליהן סיגליות שפוגעות בפניו של פרננדו (ראף ואלונה), גבר נאה ממשפחה מיוחסת שמגיע למקום עם חברו קרלוס (פסטור סרדור). סולדאד מושכת את תשומת ליבו של פרננדו והוא הולך עם חברו לסלון "בולרו" שם עובדת סולדאד כעוזרת ומנקה.

הזמרת שצריכה להופיע שם מסרבת ובמקומה מתנדבת סולדאד ששרה עם בובה על חוט את השיר "פולצ'ינלה" והקהל ובתוכם פרננדו מתלהבים.

פרננדו מאורס למגדלנה (אנה מריסקל) שהיא ממשפחה מיוחסת כמוהו ואחיו אלפונסו (תומאס בלאנקו) מצפה שיודיע על חתונתו אך פרננדו מתאהב בסולדאד וזונח את מגדלנה. פרננדו מתכוון להתחתן עם סולדאד. הוא מביא אותה להופעת בלט שם נמצאת החברה הגבוהה של מדריד. כולם מתלחשים ומרכלים על סולדאד שהיא ממעמד נמוך ובזוי בעיניהם. אחד מהם מעיר לאלפונסו וזה סוטר לו וכתוצאה מזה הוא מוזמן לדו-קרב.

לפני כן כותב אלפונסו צוואה לפרננדו ומבקש עליו להיות ראש המשפחה במקומו ולהגן על כבודה. אלפונסו נהרג בדו-קרב ופרננדו בעקבות זה מנתק את קשריו עם סולדאד ומתחתן עם מגדלנה שאינו אוהב. הוא מתמנה לשגריר בברזיל והקשר בינו לסולדאד מנותק.

סולדאד השבורה ממשיכה לעבוד ב"בולרו" ושם שומע אותה האמרגן אנרי גרנל (פרנק וילארד) מתאהב בה, לוקח אותה לפריז שם היא מתחילה להופיע ומתפרסמת בצרפת ובכל אירופה. הקהל מקבל אותו בתשואות כשהיא שרה את "מוכרת הסיגליות".

השנים עוברות וגרנל משיג לסולדאד מסע הופעות בארצות הברית. הם שטים בספינה טיטניק. גרנל טובע וסולדאד נמשית במצב קשה ומתאוששת לאחר טיפול אך אינה מסוגלת לשיר. היא חוזרת לפריז ומגיעה לפת לחם. מחוסר ברירה היא מגיעה שוב לסלון "בולרו".

פרננדו פוגש אותה, הוא כעת אלמן ורוצה לחדש את היחסים אתה אך היא נרתעת.

סולדאד רוצה לחדש את הופעותיה בסלון "בולרו". היא רוצה לשיר את "מוכרת הסיגליות" בעל המקום מפעיל תקליט כדי שתשיר בשפתיה אבל גם זה לא עוזר. הקהל מכין חפצים לזרוק עליה. היא מבחינה בפרננדו ולפתע חוזר אליה הביטחון והקול והיא שרה את "מוכרת הסיגליות" לכל תשואות הקהל ופרננדו מחבק אותה בהתלהבות.

צוות השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם השחקן/ית שם הדמות הערות
שרה מונטיאל סולדאד מורנו
ראף ואלונה פרננדו
פרנק וילארד אנרי גרנל אמרגן
תומאס בלאנקו אלפונסו אחיו של פרננדו
פסטור סרדור קרלוס חבר של פרננדו
אנה מריסקל מגדלנה אשתו של פרננדו

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]