שרה מונטייל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שרה מונטייל
Sara Montiel
שרה מונטייל (1955)
שרה מונטייל (1955)
לידה 10 במרץ 1928
קמפו דה קריפטנה, ספרד
פטירה 8 באפריל 2013 (בגיל 85)
מדריד, ספרד
שם במה Sara Montiel עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה María Antonia Alejandra Vicenta Elpidia Isidora Abad Fernández עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ספרד, מקסיקו עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 19432013 (כ־70 שנה)
בן או בת זוג אנתוני מאן (19571963) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה מדליית הזהב על הצטיינות בעבודה (2008) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
פסל של שרה מונטייל בקמפו דה קריפטנה

שרה (סַַריטה) מונטיילספרדית: Sara Montiel‏; 10 במרץ 19288 באפריל 2013) הייתה שחקנית וזמרת ספרדייה, דמות נערצת בספרד. הופיעה בסרטים בספרד, מקסיקו וארצות הברית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בכפר קמפו דה קריפטנה (Campo de Criptana) במחוז קסטיליה-לה מנצ'ה בספרד בשם מריה אנטוניה אבאד פרננדס. היא החלה להופיע בסרטים בגיל 16. סרטה הראשון היה "Te Quiero Para Mí" (אני רוצה אותך לעצמי) ואז שינתה את שמה הפרטי לשרה כשם סבתה ואת שם משפחתה למונטייל על שם העיירה מונטייל במחוז לה מנצ'ה.

היא הופיעה ב-14 סרטים בספרד ואחר כך עברה עם אמה למקסיקו שם המשיכה להופיע בהצלחה בסרטים ומשכה את תשומת ליבם של במאי הוליווד.

ב-1954 הופיעה בסרט ורה קרוז בבימויו של רוברט אלדריץ', לצדם של גרי קופר וברט לנקסטר.

ב-1956 הופיעה בסרט "סרנדה" בבימויו של אנתוני מאן, לצדם של מריו לנצה, ג'ואן פונטיין ווינסנט פרייס. כעבור שנה נישאה לאנתוני מאן.

ב-1957 הופיעה בסרט "מרוץ חץ המוות" ("Run of the Arrow") לצדו של רוד סטייגר.

ב-1957 חזרה לספרד והמשיכה להופיע בסרטים ובהקלטות שירים. היא הפכה לשחקנית וזמרת נערצת בספרד.

ב-1958 הופיעה בתפקיד ראשי בסרט "מוכרת הפרחים" ("La Violetera") ובו שרה את השיר המזוהה ביותר אתה, על מוכרת הסיגליות. היא קבלה עבור תפקידה בסרט מיליון דולר שזה היה סכום עתק בתקופתו של פרנקו.

ב-1974 הודיעה על פרישתה מהופעות בסרטים אבל המשיכה בהופעות חיות, הקלטות והופעות בטלוויזיה.

היא נחשבת "לאחת השחקניות החשובות בתולדות ספרד", ותוארה בעיתונות ספרד כ"מיתוס הקולנוע הספרדי". מונטייל נחשבה בזמנו כ"אישה היפה ביותר בספרד של המאה ה-20". היא הופיעה בכמעט 50 סרטים והקליטה כ-500 שירים.

ב-2003 קיבלה את מדליית זהב עבור עבודתה (Medalla de Oro al Mérito en el Trabajo) מטעם ממשלת ספרד.

היא מתה מהתקף לב בביתה במדריד בגיל 85. אלפים ליוו את ארונה לבית הקברות במדריד.

הבמאי פדרו אלמודובר נתן לה מחווה בסרטו חינוך רע כשהשחקן גאל גרסיה ברנאל לבוש בקרוס-דרסינג מחקה אותה בקולה.

משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מונטייל הייתה נשואה ארבע פעמים:

  • לבמאי אנתוני מאן בשנים 1957–1963.
  • לעורך הדין José Vicente Ramírez Olalla בשנים 1964–1978.
  • לעורך הדין והעיתונאי José Tous Barberán בשנים 1979 – 1992 (שנת מותו). הם אימצו שני ילדים – תאיס (יליד 1979) וחוסה זאוס (יליד 1982).
  • ל-Antonio Hernández בשנים 2002–2005.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שרה מונטייל בוויקישיתוף