מזוניכידים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןמזוניכידים

שלד של סינוניקס
תקופה
תחילת פלאוקן-תחילת אוליגוקן
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
אינפרא־מחלקה: שיליניים
על־סדרה: לאורסיאתריה
סדרה: מזוניכידים
שם מדעי
Mesonychia
Valen, 1966
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
איור של מסוניקס

מזוניכידים (שם מדעי: Mesonychia) היא סדרה נכחדת של יונקים טורפים בינוניים עד גדולים, הקרובים אל מכפילי הפרסה והלווייתנאים. לעיתים מאחדים את המזוניכידים והלווייתנאים ליצירת קבוצת-העל "Cetruminantia". אלה היו יצורים שהיו קרובים מאוד לטורפים והחלו להפוך לפרסתנים.

המזוניכידים הופיעו לראשונה בתחילת הפלאוקן, אולם מספריהם קטנו במהירות בסוף עידן האאוקן עד שהאחרון שבהם, המונגולניקס, נכחד בתחילת האוליגוקן. מקורם כנראה ביבשת אסיה, שם נמצאו מאובנים של המזוניכיד הפרימיטיבי ביותר Yangtanglestes, שחי כנראה בתחילת הפלאוקן. הם חיו כנראה בסביבות חיים מגוונות ביותר. מאחר שטורפים אחרים כמו הקראודונטים היו מעטים או שלא חיו כלל באותם אזורים, סביר כי המזוניכידים היו מטורפי העל באזורי המחיה של אסיה בתקופת הפלאוקן. מזוניכידים אחדים התפשטו גם לאירופה ולצפון אמריקה, וביבשת האחרונה הם כנראה היו הטורפים הגדולים ביותר עד אמצע האאוקן.

המזוניכידים דמו במידת מה לזאבים. לראשונים שבהם היו חמש אצבעות בכפות רגליהם, והם כנראה הלכו על כל כפות הרגליים. לעומת זאת, למזוניכידים מאוחרים יותר היו ארבע אצבעות שהסתיימו בפרסות קטנות, שכנראה שיפרו את יכולתם לרוץ. מערך שיניהם כלל שיניים טוחנות שהותאמו להפעלת כוח אנכי, שיניים טוחנות תחתונות שהיו דמויות להב, וכן שיניים שנועדו לחתוך בשר. השיניים הטוחנות היו קהות ושחוקות, וכנראה ששימשו לחיתוך בשר או ריסוק עצמות. ייתכן שחלק מהמינים ניזונו גם מדגים או שהיו אוכלי נבלות.

טקסונומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר נחשבו המזוניכידים לחלק מקבוצת הקראודונטים, אולם הם הוסרו ממנה והם מרכיבים סדרה משלהם המכילה שלוש משפחות:

לעיתים שלוש המשפחות מסווגות כחלק מסדרת הקונדילרסים. בממוצע, כמעט כל המזוניכידים גדולים מהקראודונטים ומהמיאקויים (Miacoidea; מסדרת הטורפים) של תקופות הפלאוקן והאאוקן.

שיניהן החותכות המשולשות של המזוניכידים מזכירות מאוד את שיני הלווייתנאים (לווייתנים ודולפינים), ובמיוחד את שיני הלווייתנים הקדומים. דמיון נוסף בין שתי הקבוצות נעוץ במבנה הגולגולות שלהם וכן במאפיינים מורפולוגיים אחרים. מסיבה זו, מדענים סבורים כי המזוניכידים הם אבותיהם הישירים של הלווייתנאים. ואולם, גילוים של גפיים אחוריות אצל הלווייתנים הקדומים, כמו גם ניתוחים פילוגנטיים, מראים כי הלווייתנאים קרובים יותר להיפופוטמיים ולמכפילי הפרסה מאשר למזוניכידים. תוצאות דומות התגלו גם במחקרים מולקולריים. כיום, מרבית הפלאונטולוגים מטילים ספק בהשערה שהלווייתנאים התפתחו מתוך המזוניכידים, ומציעים במקום זאת כי הלווייתנאים התפתחו מאב קדמון משותף עם משפחת האנתרקותריים, אבותיהם המימיים למחצה של ההיפופוטמיים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מזוניכידים בוויקישיתוף