מחבת

מַחֲבַת היא כלי בישול העשוי בדרך כלל ממתכת ומשמש לטיגון.

אטימולוגיה

ישנה השערה שהשם "מחבת" הוא תצליל, מן החבטה הנשמעת בעת סגירת מכסה המחבת.

השם חביתה לביצה מטוגנת נובע ממילה זו.

חומרים ומבנה

לסוג המתכת השפעה על טיב הטיגון כיוון שפיזור החום משתנה ממתכת למתכת. כאשר המחבת עשויה מחומר שפיזור החום שלו גרוע (למשל נירוסטה) מוסיפים לה תחתית מחומר אחר שפיזור החום שלו טוב (למשל נחושת). כיום מחבתות רבות מצופות בטפלון (שמוצמד אליהן בתהליך של דחיסה בשילוב של חימום), שמונע הידבקות המזון למחבת בזמן השימוש.

ישנן מחבתות שתחתיתן מחורצת, לקבלת אפקט של צלייה על רשת (מנגל). צלייה במחבת כזו מותירה על המזון (למשל: בשר, ירק או גבינה) פסי חריכה.

היסטוריה

בעת העתיקה המחבת הייתה בנויה משני חלקי חרס הנסגרים זה על זה, כשהאחד משמש כסיר והשני כמכסה.

ביהדות

בתורה, המחבת משמשת להכנת אחד מחמשת הסוגים של קרבן המנחה:

וְכָל-מִנְחָה אֲשֶׁר תֵּאָפֶה בַּתַּנּוּר, וְכָל-נַעֲשָׂה בַמַּרְחֶשֶׁת וְעַל-מַחֲבַת, לַכֹּהֵן הַמַּקְרִיב אֹתָהּ לוֹ תִהְיֶה.

— ספר ויקרא, פרק ז', פסוק ט'

"מנחה על מחבת" מהווה מוטיב מרכזי בפיוט "ברוך אל עליון", אחד הפיוטים העיקריים בזמירות לשבת.