מנגל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בשר בקר צלוי על מנגל
קבבים על המנגל
פינת מנגל בפארק הרצליה, ובה מימין: אזור ישיבה מוצל, מתקן מנגל ופח לפסולת הפחמים.

מנגלערבית: منقل, "מָנְקַל", כירה ניידת) או גריל (ולפי האקדמיה ללשון העברית: מַצְלֶה) הוא מתקן עליו צולים בשר למטרת אכילה. המתקן כולל אסכלה, שהיא רשת מתכת, המונחת מעל מקור חום ישיר. במנגל הקלאסי והפשוט, מקור החום הוא גחלים (לרוב, הכוונה היא לפחמי עץ), לעומת מנגלים מודרניים, הצולים באמצעות חשמל או גז. נדירים יותר הם מנגלים סולאריים - תנורי שמש, המשתמשים באנרגיית השמש ומראה פרבולית לשם החימום.

צליית בשר על רשת מקובלת ברחבי העולם. בארצות הברית, המתקן, המנהג ואופן ההכנה מכונים "ברביקיו". שם זה התקבל בשפות רבות. בארגנטינה, השם המקובל הוא "אסאדו", ובדרום אפריקה "בראי" (Braai). בקרב יוצאי עיראק בישראל מכונה המנגל ג'אפוף. הביטויים הישראליים העממיים המקובלים לצליית בשר באמצעות מנגל הם "לעשות על האש" או "למנגֵל".

הפעולה, שבעזרתה מסיטים אוויר ("עושים רוח"), ויחד איתו את החמצן שהוא מכיל, לכיוון מקור האש כדי ללבּותה, נקראת "לנפנף". בישראל, המנגל הפך לנוהג עממי נפוץ בחגים רבים, ובמיוחד ביום העצמאות.

נַ‏‏פְנַ‏ף הוא אביזר מפלסטיק או קרטון מאולתר, קְטן-מידות וקל-משקל, המשמש לליבוי האש והלהטת הגחלים בעת השימוש במנגל.

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור המילה מנגל הוא במילה הערבית מַנְקַל (منقل)‏[1] בהגייה בדואית, שבה הצליל "ק" (q) נהגה כמו "ג" (g).
המילה התגלגלה לשפה הטורקית‏‏,‏[2] וגם לעברית, במשמעות זהה.
בערבית, השורש נ-ק-ל משמעו "להעביר", ומכאן גם נגזרת המילה "נָקְלַה" ("נָגְלַה", בהגייה בדואית), כלומר "העברה".‏[3] קרי, מַנְקַל - (משהו) שניתן להעבירו; כלומר, נייד‏[1] (בניגוד לתנור נייח).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 תרבות האוכל הערבי בישראל - כותרת משנה: שפת המזון
  2. ^ ‏לדוגמה, על המנגל הטורקי, באתר התרבות הטורקית. (באנגלית)
  3. ^ גם מילה זו הפכה לשגורה בקרב דוברי העברית, ובייחוד בהקשר לסחיבות הרבות הנדרשות, בדרך-כלל, בעת קיום פעילות של מנגל או פיקניק.