מחזיק מברשות שיניים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מחזיק מברשות שיניים עשוי ברזל מכופף

מחזיק מברשות שיניים הוא מתקן שנועד להחזיק מברשת שיניים אחת או יותר כאשר אינן בשימוש. מחזיקי מברשות השיניים התפתחו עם התפתחות מברשת השיניים לאורך ההיסטוריה, בהתאם לתנאי המחיה ולטכנולוגיה הקיימת. מחזיק מברשת השיניים נועד לשמור על היגיינת מברשת השיניים על ידי הרחקת סיבי המברשת מנוזלים, מתן תנאי אוורור, והרחקת המברשת מגורמים חיצוניים שעלולים לזהם אותה. קיום תנאי לחות וחוסר אוורור יוצרים עובש[1] וחיידקים שעלולים להזיק לבריאות[2]. קיימים גם מחזיקים שעוצבו בצורות אסתטיות מיוחדות.

ישנם שני סוגים עיקריים של מחזיקי מברשות שיניים - מחזיקים נייחים הממוקמים בחדר האמבטיה, ומחזיקים ניידים לנשיאת מברשת שיניים לצורך שמירה על היגיינת מברשת השיניים בזמן נסיעה וטיולים.

הפטנט הרשום הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפטנט הראשון עבור מחזיק מברשות שיניים, George F Whiting

הפטנט הרשום הראשון בארצות הברית למחזיק מברשת שיניים הוגש לרישום ב-30 במרץ 1894 ואושר ב-2 באוקטובר באותה שנה[3]. ממציא הרעיון הוא ג'ורג' פ' ויטינג (George F Whiting) ממסצ'וסטס. על-פי מפרט הפטנט מחזיק שיניים זה נועד להיות בראש ובראשונה פונקציונלי, זול ונוח לשימוש. הוא מאפשר אחזקה של מברשות באורך שונה על ידי שינוי גובה התופסן. המתקן מורכב ממסגרת חוט תיל המאפשר תלייה, תופסן ("קליפ") עשוי רצועת מתכת שטוחה וגמישה להצמדת מברשת השיניים, הניתן להתאמה לסגנונות ידיות שונים, ותופסן נוסף בחלק התחתון להצמדת ידית מברשת השיניים. ויטינג עצמו מתאר את העיצוב הכללי של המתקן כקישוטי. המתקן סימטרי וצורתו קלאסית.

שיקולים תכנוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך השנים הוצעו מגוון צורות של מחזיקי מברשות שיניים. סוג ראשון הוא מעמד של מברשות שיניים שבתוכו מניחים את המברשת. לרוב, במעמד יש חורים לקבלת מספר מברשות מרוחקות זו מזו באופן שימנע מגע בין המברשות. מחזיקים אלו נהנו מיתרון על פני כוסות הזכוכית לשטיפת הפה לאחר צחצוח השיניים בכך שמנעו מגע בין המברשות. בנוסף, לרבים מהמעמדים תוכננו פתחי ניקוז או תחתית משופעת שנועדו למנוע הצטברות נוזלים שיכולים להוות בית גידול לחיידקים, בתחתית מחזיק המברשות[4][5].

מבנה אחר של מחזיקי מברשות כולל מתלים לתליית המברשות, שוב באופן המפריד אותן זו מזו[6]. במהלך השנים הוצעו מתלים כאלו עם מכסים המגינים על מברשת השיניים מלכלוך. תכנונים שונים הוצעו כדי לאפשר הוצאה והכנסה קלה של המברשת למחזיק[7]. הוצעו גם מתקנים בהם מכסה אחד מכסה את כל המברשות התלויות יחד. כן הוצע להחזיק בתוך המכסה מכל מחורר עם חומר חיטוי שהאדים שלו מתפשטים בתוך המכסה ומחטאים את מברשות השיניים[8].

נוצרו גם מחזיקי מברשות שיניים מסתובבים ש"נבלעו" בקיר[9][10]. פתרונות מעין אלה נוצרו לאחר המלחמה ותאמו את העובדה שהדירות היו קטנות יותר מאשר לפני המלחמה[11][12][13].

סוג נוסף של מחזיקי מברשות שיניים הוא כזה המכיל חומר חיטוי שלתוכו מוכנס ראש המברשת שאינו בשימוש[14].

במברשת שיניים חשמלית נטענת, משמש המטען לרוב גם בתור מחזיק למברשת.

כמענה להמלצת רופאי השיניים לצחצח שיניים לפחות 2 דקות, שווקו מחזיקי מברשות שיניים הכוללים שעון (לרוב שעון חול), למדידת זמן הצחצוח המומלץ [1].

מראה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחזיק מברשות שיניים עשוי פלסטיק, תלוי על הקיר בסמוך לכיור

לאורך השנים הופיעו מחזיקי מברשות שיניים שהושפעו מסגנונות העיצוב שרווחו בזמנם. מחזיקי מברשות שיניים מהתקופה הוויקטוריאנית של סוף המאה ה-19 אופיינו בשפע פרטים, דוגמאות של פרחים ועיטורים שונים הופיעו על גבי מחזיק מברשות השיניים, שהיה לרוב כלי קרמיקה. מחזיק מברשות השיניים דמה בצורתו לכד עם חורים בתחתיתו, והיה מלווה לרוב בתחתית נפרדת לקליטת הנוזלים ולנוחות ניקיון הכלי[15][16].

בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20 החלו להופיע מחזיקי מברשות שיניים לילדים[17]. מחזיקים אלו היו בצורת דמויות מסרטי ילדים, חיות ועוד[18][19], ונועדו לסייע להורים להביא את הילדים לצחצח שיניים. מנהג צחצוח השיניים לא היה נפוץ בארצות הברית עד לאחר מלחמת העולם השנייה, אז חויבו החיילים בצחצוח שיניים.

בשנות ה-60 של המאה ה-20 עלו הצעות למחזיקי מברשות שיניים מסתובבים ומנגנים[20].

חומר[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך תקופה ארוכה לאחר מלחמת העולם השנייה היו נפוצים מחזיקי מברשות השיניים מתכתיים, לרוב מצופים אמייל, ומחזיקי מברשות השיניים העשויים כחלק מהקרמיקה שציפתה את חדר הרחצה[21]. חומרים חדשים נכנסו לשימוש בתקופה זו: PVC, פלסטיק, ויניל, אלומיניום, מלמין, גומי ועוד. הדבר השפיע גם על החומרים שמהם יוצרו מחזיקי מברשות השיניים. מוצרים ביתיים במטבח ובחדר האמבטיה החלו להתאפיין במראה יוקרתי יותר, ובעיקר במראה ניקל מבריק.

מתחילת המאה ה-21, ניתן לראות שפע עיצובים של מחזיקי מברשות שיניים. במקרים רבים העיצוב החדש נותן מענה לבעיות פונקציונליות כגון הצטברות לכלוך, אוורור ועוד, ובמקרים אחרים הערך הוויזואלי גובר על התכנון הפונקציונאלי של מחזיק המברשות. כיום ניתן למצוא מחזיקי מברשות שיניים תלויים, נדבקים, עומדים, כחלק מסט מוצרים, או מוצר בפני עצמו, מעניינים, מבדרים, זולים ויקרים. החומרים הנפוצים כיום הם בעיקר פלסטיק וכרום, אך קיימים גם כאלו המיוצרים מחומרים ידידותיים יותר לסביבה[22].

השפעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המבנה והגדלים של מחזיקי מברשות השיניים הרווחים בשוק משפיעים על יצרני מברשות השיניים אשר נוטים לייצר מברשות עם ידיות המתאימות למחזיקים הרווחים בשוק[23].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]