מערך מדעי ההתנהגות (צה"ל)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מערך מדעי ההתנהגות ומרכז מדעי ההתנהגות (ממד"ה) הוא מערך מקצועי, הפרוס בכל זרועות ויחידות צה"ל, המערך כפוף לראש אגף כוח אדם (אכ"א) בצה"ל. יעוד המערך הוא ליישם ידע מתחומי הפסיכולוגיה והסוציולוגיה לטובת שיפור האפקטיביות של יחידות צה"ל ולטובת מיצוי וטיפוח המשאב האנושי. ראש המערך הוא היועץ לרמטכ"ל ולמטה הכללי לענייני מדעי ההתנהגות[1]. במערך משרתים אנשי מדעי ההתנהגות - פסיכולוגים וסוציולוגים שתפקידם הוא לפתח תשתיות ידע, באמצעות מחקרים וסקרים על נושאים שונים שקשורים להתנהגות ועמדות חיילי וקציני צה"ל ולתת תמונת מצב רלוונטית ועדכנית למפקדים[2]. בין תפקידיו של המערך: מיון ושיבוץ, מחקרי מוטיבציה, פיתוח מנהיגות, הערכת קצונה בכירה וייעוץ ארגוני[2].

במערך ממד״ה משרתים יועצים ארגוניים (חלקם חוזרי שירות) עתודאים בתחומי מדעי ההתנהגות, קציני מדעי ההתנהגות ומאבחנות מדעי ההתנהגות. היועצים הארגוניים כפופים למפקדים האג"מיים או מפקדי בסיסים ועד ראשי מחלקות, ראשי אגפים וזרועות במטרה לספק ייעוץ ארגוני וייעוץ אישי לטובת קידום מטרות צה"ל. המחלקה ממוקמת במחנה דורי. מחקריה ופרסומיה של המחלקה מסווגים בדרך כלל.

ראש מערך מדעי התנהגות כיום היא אל"ם ד"ר הדס מינקה-ברנד[3] בעברה עסקה בהכנה המנטלית של חיילי צה"ל לקראת ביצוע תוכנית ההתנתקות.[4]

ממד"ה מחולקת לארבעה ענפים (פרקטיקות): ענף פיתוח וייעוץ ארגוני (פא"ר), ענף פיתוח מערכות מיון, ענף הערכת קצונה בכירה וענף מחקר. אלו מתקיימות בעיקר מבסיס המטה שבמחנה תל השומר. בנוסף, היא מנחה את דיסציפלינת פיתוח המנהיגות, שעיקר פעולותיה בבית הספר למנהיגות שבבית גולדמינץ נתניה.

כל ענף משמש הסמכות המקצועית, היחידה בתחומו, ליועצים במערך הפרוס ביחידות צה"ל והוא קובע את המדיניות והקווים המנחים על פי הם פועל המערך בתחומו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחלקה הוקמה ב-1980 כיחידת המשך ליחידה לפסיכולוגיה צבאית, ומפקדה הראשון היה הפסיכולוג הראשי של צה"ל אלוף-משנה ראובן גל[5].

מיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

קציני מערך מדעי ההתנהגות קובעים את הקריטריונים לפיהם מתבצע המיון האיכותי (קב"א, דפ"ר וכיוצא בזה) בגיוס לצה"ל[6] המיון עצמו מועבר על ידי המדור הפסיכוטכני שביחידת מיטב[6]. בין תפקידיו של המערך בתחום זה: לבנות, לפתח ולתחזק את המערכות המרכזיות למיון כוח אדם, ובהן מערכות המיון והשיבוץ הראשוני של מועמדים לשירות ביטחון; וכן לייעץ, לפקח ולבקר מקצועית את מערכות המיון של כוח האדם בצה"ל[7].

מחקרי מוטיבציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המערך עורך בקביעות סקרים ומחקרים לבדיקת רמת המוטיבציה לשרת, המוכנות לשרת (סובייקטיבית ואובייקטיבית), מידת ההתמדה בשירות ועוד[8]. תוצאות המחקרים מועברות גם למשרד החינוך ומאפשרות לזהות בעיות ועניינים הדורשים דגש או טיפול מיוחד ולשפר את התאמת התוכנית "הנכונות לשרת והמוכנות לצה"ל" שמפעיל המשרד ליעדיה.

המערך הגדיר את המושג פעולות צבאיות לא-מלחמתיות (MOOTW- Military Operation Other Than War) בהקשר הישראלי, מונח שהיה בשימוש צבא ארצות הברית, לדּוֹקְטְרִינָה אשר מאפשרת להשתמש במשאבים צבאיים לפעולות מעבר ללחימה ממש. במסגרת זו בחן את הדרכים להנעת חיילים לביצוע פעולות הנמצאות במחלוקת פוליטית כגון תוכנית ההתנתקות.[4]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דו"ח מבקר המדינה 2014 (מספר דו"ח 64ב' עמוד 87)
  2. ^ 1 2 דו"ח מבקר המדינה 2014 (מספר דו"ח 64ב' עמוד 89)
  3. ^ נדב פולק, ‏ראש מערך מדעי ההתנהגות של צה"ל: הבת של ליאורה מינקה, באתר כיפה, 11 במאי 2017
    בתה של יו”ר אמונה מונתה לאלופת משנה בצה”ל, באתר תנועת אמונה
  4. ^ 1 2 סא"ל יותם אמיתי, רס"ן הדס מינקה-ברנד, "עכשיו ובימים אחרים: הנעת פקודים לביצוע משימות שבמחלוקת ציבורית", מערכות 429, עמ' 13-21; מינקה–ברנד, הדס, יובל צור, ולימור נדב, "חכמת הפיקוד — בין העץ לציפור': ניתוח משוה של הנעת פקודים במשימת ההינתקות בחטיבת גולני ובית הספר לטיסה", פסיכולוגיה צבאית 5 (2006), עמ' 81-146.
  5. ^ יוסי חזאי, האם ישראל לקראת "מהפכה חברתית" בתחום השירות הלאומי ? ראיון עם אל"ם ראובן גל באתר צוות ארגון גמלאי צה"ל, 3/11/2008.
  6. ^ 1 2 דוח שנתי 67א, משרד מבקר המדינה, עמוד 1153. פורסם בתאריך 01.11.2016
  7. ^ דוח שנתי 67א, משרד מבקר המדינה, עמוד 1139. פורסם בתאריך 01.11.2016
  8. ^ רוני טיארג'אן, מראות שונות של מוטיבציה לשירות בצה"ל, בתוך: מזכר 148, המכון למחקרי ביטחון לאומי, תל אביב, ספטמבר 2015 עמוד 50.