לדלג לתוכן

קצין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף קצין (צבא))
הענקת דרגות בסיום קורס קצינים
טקס סיום בקורס קצינים בבהד 1

קצין, בגוף בעל היררכיה פיקודית, הוא מי שנושא בדרגה המקנה סמכויות פיקוד (אם כי סמכות פיקוד יכולה להינתן, במידה מצומצמת, גם למי שאינו קצין). המונח "קצין" משמש בהיקף נרחב בצבא ובגופים נוספים בעלי היררכיה פיקודית כמו המשטרה, שירות בתי הסוהר, מכבי האש וארגוני רפואת חירום (בהם מגן דוד אדום, הצלב האדום והסהר האדום). במדינות דוברות אנגלית נעשה שימוש במונח ״קצין״ גם בשמות תפקידים אזרחיים, למשל קצין רפואה.

המילה קצין מופיעה בתנ"ך 6 פעמים. האטימולוגיה שלה אינה ברורה, אך כנראה שמקורה במילה "קצה", במובן "המייצג את הפיקוד".

בצבא ארצות הברית, בצבא בריטניה ובצבאות רבים אחרים משמשות בפועל, מהמחצית השנייה של המאה ה-20, עשר דרגות קצונה, מלוטננט משנה ועד גנרל. בחלק מהמדינות קיימות מעל דרגות אלה דרגת קצונה אחת או שתיים, שאינן בשימוש כיום ע״י קצינים בשירות פעיל[1]. בצה"ל קיימות תשע דרגות קצונה.

צבא פרוסיה היה הצבא הראשון שהקפיד על מתקנים נפרדים לקצינים, במטרה לשמור על מערכת יחסים מקצועית בין המפקדים לחיילים, הפרדה שאומצה לאחר מכן בכל צבאות העולם.

אופן קבלת דרגות הקצונה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
קצין לוחם בחטיבת עוז

בצבא, קצין מפקד על יחידה צבאית, או משרת בתפקיד אחר שדורש דרגת קצונה. בצה"ל, מקבלים מרבית החיילים דרגות קצונה בעקבות קורס קצינים – קורס התנדבותי הכולל לימודי מנהיגות וניהול בנוסף להכשרה צבאית מקצועית, ומשכו בישראל כחצי שנה. אחרים המקבלים דרגות קצונה הם טייסים וחובלים, אקדמאים, ולעיתים נדירות, חיילים שהוכיחו מנהיגות במהלך פעילות מבצעית. כך, למשל, העניק הרמטכ"ל דאז, משה דיין למאיר הר-ציון, שהיה מפקד בולט ביחידה 101 ובצנחנים בימי פעולות התגמול והקים את סיירת צנחנים, מינוי לקצונה. היה זה מקרה נדיר ויחיד בתקופת כהונתו של דיין כרמטכ"ל[2]. אלוף נעם תיבון, ששירת כלוחם בסיירת מטכ"ל, היה אמור לצאת לקורס קצינים, אך עקב השתתפותו במבצע מיוחד של היחידה בוטלה תוכנית זו, ובסיום המבצע הוענקו לו דרגות הקצונה מבלי שעבר קורס קצינים[3]. אלוף טל רוסו, מפקד פיקוד הדרום לשעבר, שירת כלוחם ביחידת שלדג, ובעודו סמ"ר שימש כמפקד צוות ביחידה[4] ובמהלך מלחמת לבנון הראשונה כמפקד פלוגה[5]. לאחר המלחמה מונה לסרן. רוסו ותיבון הם הקצינים הבכירים ביותר בצה"ל שאינם בוגרי קורס קצינים[6].

ברוב המדינות המערביות, תואר ראשון מהווה תנאי כניסה לקורס קצינים או לחלק מהקורס. המדינות הבולטות בכך שאינן מחייבות קבלת תואר ראשון לקצינים הן אוסטרליה, בריטניה, ניו זילנד וישראל. עם זאת, בצה"ל, חלק ממסלולי הקצונה כוללים לימודי תואר ראשון. כך הדבר בעתודה האקדמית, בקורס טיס, בקורס חובלים וכן בתוכניות צבאיות-אקדמיות נוספות כמו המכללה לפיקוד טקטי, תוכנית חבצלות, תוכנית תלפיות ותוכנית פסגות. בכל מקרה, בשירות סדיר בצה"ל, כמו במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר יש צורך בתואר ראשון כדי להתקדם לדרגת קצונה בכירה כסגן-אלוף בצבא או רב-פקד/כלאי במשטרה ובשב"ס.

בצה"ל הייתה קיימת דרגה מיוחדת: ממלא מקום קצין (ממ"ק), שנתנה לבעליה סמכויות של קצין. הדרגה הוענקה בין היתר לבוגרי העתודה האקדמית שלא עברו קורס קצינים, ולמי שסיימו קורס קצינים בציון נמוך אך עדיין נמצאו ראויים להיות מפקדי מחלקות, ונקבע כי כעבור פרק זמן בתפקיד יועלו לדרגת סג"ם. השימוש בדרגה היה מוגבל בזמן עד למציאת קצין שימלא את התפקיד. בין הקצינים הבכירים שנשאו דרגה זו אביגדור קהלני וגיורא ענבר[7].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ בין דרגות אלה ניתן למצוא את דרגות חמשת הכוכבים (אנ') אדמירל צי (ארה״ב), מרשל הפדרציה הרוסית, גנרל הצבא (ארה״ב), פילדמרשל, אדמירל הצי (בריטניה) ומרשל של חיל האוויר המלכותי (בריטניה), ואת דרגות ששת הכוכבים (אנ') גנרליסימו, גנרל הצבאות (ארצות הברית) ואדמירל הצי (ארצות הברית). לגבי רובן, אין אדם חי המחזיק בהן; חלקן ניתנות לצורך הוקרה לקצינים בכירים עם פרישתם, לאחר פרישתם או לאחר מותם, או כדרגת כבוד. כך, למשל, בשלוש הדרגות הבכירות ביותר של צבא בריטניה נושא צ׳ארלס השלישי עוד מתקופתו כיורש העצר הבריטי, ודרגת גנרל הצבאות הוענקה לשני נשיאים אמריקאיים, ג'ורג' וושינגטון ויוליסס ס. גרנט שנים רבות לאחר מותם.
  2. ^ ההיסטוריה של יחידה 101. רשימת הלוחמים, ביוגרפיה של מאיר הר-ציון, וכך כתב דיין בספרו, "אבני דרך", בעמוד 114: "בימי שהיתי בתפקיד, הוא היחיד שקיבל דרגות קצונה בלי שיעבור את בית הספר לקצינים. לא היה לו מה ללמוד שם. לו נשלח לקורס זה, היה צריך להורות לאחרים ולא לשמוע תורה מפיהם".
  3. ^ אביחי בקר, דרך נועם, הארץ, 5 במאי 2000.
  4. ^ לילך שובל ואהרל'ה ויסברג, לוקח אחריות, באתר ישראל היום, 26 באוגוסט 2011, בכתבה מצוטט גיורא ענבר המספר כי "בחרתי אותו לפקד על חיילים מאומנים מבני מחזורו מבלי שעשה קורס קצינים. בשלום הגליל הטלתי עליו לפקד על פלוגה, ונתתי לו להוביל פריצה למוזיאון במערב ביירות, שם היה קומנדו של האויב. הוא הוביל את הפריצה והטיהור, וניהל את הדברים בקור רוח למרות שהיה עליו לחץ לא מועט מלמעלה. הוא סיים את הקרב בלי נפגעים. לאחר המלחמה הפכנו את דרגות הייצוג שלו לדרגות קבע".
  5. ^ מיכל דניאלי, ‏פעילות מבצעית מעבר לקווי האויב: יחידת שלדג, באתר ‏מאקו‏, 1 ביולי 2011, "רוסו, אז מפקד פלגה ביחידה, תיאר בראיון בעבר: 'הצמדנו חומר נפץ לקיר המבנה. חשבנו שזה יעשה חור בקיר, אבל בפועל פוצצנו את הספרייה הלאומית של בירות, וגשם של דפים ירד עלינו. תחת אש של אר.פי.ג'י פרצנו למוזיאון'."
  6. ^ ליאור אבני, בא לשכונה בחור חדש: "הרמבו של צה"ל" מגיע לפיקוד דרום, באתר nrg‏, 7 בנובמבר 2010, בכתבה מצוטט דורון אלמוג האומר כי "רוסו כבר הרבה שנים קצין, שבמהלכן פיקד על עשרות אלפי אנשים. הוא נבחן עשרות ומאות פעמים כשהוא הוביל כוחות מעבר לגבול, אז כל העניין שהוא לא עשה קורס קצינים כבר ממש לא רלוונטי. אני הייתי המפקד שלו כאשר הוא שירת בשלדג, כשהוא עוד היה מילואימניק. כבר אז ראיתי שהוא אדם איכותי ביותר. הוא תמיד היה חייל מצטיין, כזה עם כריזמה וכושר מנהיגות. הוא גם תמיד היה שדאי מצטיין. יש לו כושר גופני טוב מאוד והוא גם חזק מאוד מבחינה פיזית".
  7. ^ אביחי בקר, זהו חייבים לצאת, הארץ, 23 באפריל 1999