מחמוד קייס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מחמוד קייס
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1985 (בן 38 בערך)
כפר נחף, ישראל
מקום לימודים אוניברסיטת חיפה עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה ציור
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מחמוד קייס (נולד ב-1985) הוא אמן פלסטיני. חי ויוצר בנחף

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחמוד קייס נולד בשנת 1985 בכפר נחף. החל לצייר בילדותו, ובנעוריו למד ציור בבית הספר במועצה המקומית נחף אצל הצייר הפלסטיני אוסמה סעיד. בעל תעודת מדריך מוסמך באמנות מכללת סכנין. למד במכינה לאמנות בבית הספר מנשר בתל אביב ולאחריה התקבל ללימודי התואר הראשון בחוג לאמנות באוניברסיטת חיפה.[1] בשנת 2015 סיים בהצטיינותאת לימודי התואר שני בחוג לאמנות באוניברסיטת חיפה, ובשנת 2016 זכה בפרס האמן הצעיר מטעם משרד התרבות והספורט.לדבריו, במרבית עבודותיו קיים יסוד ביוגרפי ורובן ככולן בעלות פרשנויות ישירות וסמויות ומכילות ביקורת פוליטית.[1]

יצירות נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קייס עוסק בשאלות של מקום, שייכות וזהות מנקודת המבט של פלסטיני שנולד בישראל. ביצירותיו הוא מתמודד עם תחושת הניכור אשר הוא חווה במולדתו, ועם מושג ה״בית״ - לא רק כמרחב קונקרטי, כי אם גם כמצב רגשי, רוחני ופוליטי.

הצורה האורנמנטלית המוסלמית, הערבסק, עומדת במרכז עיסוקו של קייס בסדרת מיצבים פיסוליים שכותרתן ערבסק 1# (2012), ערבסק 2# (2014) וערבסק 3# (2015). במיצבים אלו הצורה הבסיסית של הערבסק מבודדת, מפורקת מצורתה המקורית, עוברת הפשטה וצומחת לממדים גדולים המתפרסים על פני כל חלל התצוגה. ניתוק הצורה המזוהה עם תרבות הבנייה המוסלמית מהאופן המוכר והמסורתי שלה ומיקומה בתוך עולם סגנוני, חומרי ורעיוני אחר, מעלים מגוון שאלות הנוגעות להקשר וטוענים אותה במשמעויות עכשוויות. השימוש בעץ טבעי גולמי ולא צבוע ליצירת מיצבים אלו מבחין אותן מהחומרים ומהצבעוניות המקובלים ליצירת הערבסק המסורתי ויוצר מבנה חד-פעמי, נטול יסודות, קל להרכבה ופירוק אשר מותאם לחלל התערוכה.[2]

במיצב ״עקירה״ (2012) קייס בנה שובך יונים גדול והציבו על מרפסת גלריית בית הגפן בחיפה במסגרת התערוכה הקבוצתית ״מצב מיצוי״. שובך זה אכלס להקת יונים במשך חודשיים, עד שנעקרו וגורשו ממנו על ידי האמן יום לפני פתיחת התערוכה. מה שנותר הוא הבית-הכלוב הריק עם עדויות ליונים שחיו בו – נוצות, לשלשת, ושאריות אוכל. דלת הכלוב נותרה פתוחה ומרמזת על פוטנציאל השיבה. בטקסט לתערוכה זו כותבת האוצרת רולא ח׳ורי כי ״התערוכה בוחנת את המושג ״מצב מיצוי״ או ״מצב נישול״, כלומר מצב שבו מתבטל האחר לאחר שנכבש, רוקן מתרבותו והורחק מההיסטוריה שלו״.[3]

ניכור וזרות יחד עם נושא מצוקת הדיור ביישובים הערבים עקב אי הקצאת קרקעות להרחבת היישובים ואי מתן אישורי בניה על ידי המדינה, מקבלת ביטוי במיצב: ״שטיח״ (2010). בעבודה זו קייס יוצר שטיח בעל דגם גאומטרי חוזר וצבעוניות מרהיבה אשר מורכב מגפרורים וקוצי ברגים. המראה המרהיב של השטיח כמסמן טריטוריה פרטית וביתית עומד בניגוד לחומרים הדוקרניים והנפיצים ממנו הוא עשוי ובתוך כך נוצרת דואליות בין הביתי למאוים.[4]

בסדרה של עבודות שנעשתה בין השנים 2006–2007 קייס יוצר יציקות בטון שהן הגדלה של מטבע מתקופת המנדט הבריטי שעליו מופיעה בצורה מעגלית המילה ״פלסטין״ בערבית, עברית ובאנגלית. בקטלוג לתערוכה ערבסק 3# כותבת אפרת לבני בפרשנותה על העבודה, כי במטבעות הבטון קייס מבקש לחזור לרגע שלפני 48, טרום הנכבה - רגע היסטורי שבו ייתכן כי הכל יכול היה להיות אחרת ואפשר לדמיין יהודים וערבים חיים במשותף ובשוויון תחת ישות מדינית אחת.[4]

העבודות בתערוכה "תאונות" (2021) עשויות משיירי פח של רכב שניזוק באופן טוטאלי, שלעולם לא ישובו להיות כשהיו. קייס מטפל בפח ויוצר ברק והשתקפויות. הוא מטשטש את הצלקות ומעמת את המתבוננים עם הקלות של הדחקת העבר[5].

השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2006 - מדריך מוסמך, מסלול לימודי אמנות, מכללת מרכז הגליל, סכנין
  • 2012 - בוגר החוג לאמנות, אוניברסיטת חיפה
  • 2015 - תואר השני (MFA), החוג לאמנות, אוניברסיטת חיפה.

תערוכות נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2007 - ״תאמולאת״, גלריית עמותת אבדאע, כפר יאסיף
  • 2010 - ״גיבור מקומי״, מוזיאון נחום גוטמן, תל אביב
  • 2010 - פרויקט HomeBase, ברלין
  • 2011 - ״אמנות פלסטינית צעירה״, סלון יפו לאמנות פלסטינית
  • 2011 - ״נאמן למקור״, גלריית בית הגפן, חיפה
  • 2012 - ״טרה נובה״, הגלריה של המכון לאמנות בבת-ים
  • 2012 - ״נקודת מיצוי״, גלריית בית הגפן, חיפה
  • 2013 - ״Low Tech״, גלריה בוואדי, חיפה
  • 2013 - ״קשר כפול״, מרכז הצעירים, תל אביב
  • 2013 - ״מן המוכן – מאה שנה לרדי-מייד״, מוזיאון חיפה לאמנות
  • 2014 - ״דרך כוכב״, מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית
  • 2015 - ״ערבסק 3#״, מוזיאון תל אביב לאמנות
  • 2016 - ״זום 2016 – אמנים ישראלים צעירים״, בית טיכו, מוזיאון ישראל לאמנות, ירושלים
  • 2017 - ״מכפר באת ואל כפר תשוב״, מוזיאון ינקו דאדא, עין הוד
  • 2017 - ״Bad Taste– השנה החמישים לכיבוש״, גלריה מינוס 1, תל אביב
  • 2018 - ״ערבסק עכשווי״, המוזיאון לאמנות האסלאם, ירושלים
  • 2018 - ״זומו״ – המוזיאון שבדרך, ערד.
  • 2021 - "תאונות" - אוצרת טל בכלר, אוסף קופפרמן, לוחמי הגטאות

מלגות ופרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2011 - מלגת הצטיינות, פקולטה למדעי הרוח, אוניברסיטת חיפה
  • 2012 - פרס ראשון עבור פרויקט אמנות, החוג לאמנות, אוניברסיטת חיפה
  • 2015 - פרס עבור הישג מיוחד, תואר השני (MFA), החוג לאמנות, אוניברסיטת חיפה
  • 2015 - מלגת הצטיינות, פקולטה למדעי הרוח, אוניברסיטת חיפה
  • 2015 - מלגת מועצת הפיס לתרבות ואמנות עבור תערוכת יחיד
  • 2016 - פרס האמן הצעיר מטעם משרד התרבות והספורט.

פרויקטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2010 - תוכנית שהות אמן בברלין, Germany Collections.

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2012 - ח'ורי, רולא (אוצרת), ״נקודת מיצוי״ (קטלוג תערוכה), חיפה: גלריה בית הגפן, יולי - אוגוסט 2012
  • 2015 - לבני, אפרת (אוצרת), ״ערבסק 3#״ (קטלוג תערוכה), תל אביב: מוזיאון תל אביב לאמנות, 1 בינואר – 26 באפריל 2015
  • 2015 - דקל, דרורה (אוצרת), ״מחוץ למקום״ (קטלוג תערוכה), קיבוץ כברי: גלריה כברי, 14 בנובמבר – 26 בדצמבר 2015.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אלי ערמון אזולאי, ביקור סטודיו אצל מחמוד קייס, באתר הארץ, 13 ביולי 2012
  2. ^ לבני, אפרת, ״שאלה של הקשר: על ערבסק 3# של מחמוד קייס״, ערבסק 3# (קטלוג תערוכה), אוצרת: אפרת לבני, תל אביב: מוזיאון תל אביב לאמנות, 1 בינואר – 26 באפריל 2015, עמ' 16-7
  3. ^ אתר גלריית בית הגפן, מתוך טקסט לתערוכה, באתר ״מצב מיצוי״, אוצרת: רולא ח׳ורי, חיפה: גלריה בית הגפן, ‏יולי-אוגוסט 2012
  4. ^ 1 2 לבני, אפרת, ״שאלה של הקשר: על ערבסק 3# של מחמוד קייס״, ערבסק 3# (קטלוג תערוכה), אוצרת: אפרת לבני, תל אביב: מוזיאון תל אביב לאמנות, 1 בינואר – 26 באפריל 2015, עמ' 18
  5. ^ לפי דף הגלריה שכתבה האוצרת טל בכלר