מחתרת בת עין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מחתרת בת עין הוא כינוי שניתן לקבוצה של ישראלים אשר עסקו בפעילות טרור, שבמסגרתה הורשעו ארבעה מתנחלים, מהם שלושה מבת עין. הם נתפסו באפריל 2002 על ידי שירות הביטחון הכללי ומשטרת ישראל והורשעו בניסיון לבצע פיגוע ובעבירות נשק.

הקבוצה כללה את האחים שלמה ושחר דביר-זליגר, עופר גמליאל וירדן מורג. הם נעצרו על ידי השב"כ בשנת 2002 אחרי שניסו לבצע פיגוע טרור על ידי הנחת מטען חבלה ליד בית ספר לבנות בא-טור שבמזרח ירושלים. שניים מהם, שלמה דביר וירדן מורג, נתפסו במקום. בשנת 2003 הורשעו עופר גמליאל, שלמה דביר-זליגר וירדן מורג בניסיון לבצע פיגוע באמצעות עגלת תופת ליד בית ספר לבנות בשכונת א-טור שבמזרח ירושלים, באפריל 2002, ונידונו ל-15 שנות מאסר (דביר-זליגר וגמליאל) ו-12 שנה (מורג). שחר דביר-זליגר, מהמאחז עדי עד, הורשע גם הוא בחברות בארגון טרור, קשירת קשר לפשע ועוד, ונדון לשמונה שנות מאסר[1]. בשנת 2003, אחרי עשרים חודשי מעצר, זוכה מן ההאשמות חשוד נוסף, יוסי בן ברוך, עקב מחסור בראיות[2].

במסגרת החקירה נעצרו גם יצחק פס (אביה של שלהבת פס) ומתתיהו שבו. בסופו של דבר הם לא הואשמו בחברות במחתרת אלא באחזקת חומר נפץ שנגנב מצה"ל, עבירה שבה הודו בעסקת טיעון. לאחר ערעור המדינה הוחמר עונשם ל-24 חודשי מאסר[3]. עוד נעצרו במהלך החקירה רונן ערוסי ונועם פדרמן, אולם לא הוגש נגדם כתב אישום. יוסף בן ברוך הואשם וזוכה בבית המשפט.

גמליאל שוחרר בפברואר 2015[4] ודביר במאי אותה שנה, לאחר שוועדת השחרורים החליטה לקצר את מאסרם בכשנתיים[5].

בשנת 2017 זכו אשתו ובתו של שלומי דביר בתביעה אזרחית נגד משטרת ישראל. בית המשפט קבע כי שוטרת התעללה בשתיים ופגעה בזכויותיהן במהלך החקירה, וחייב את השוטרת ואת המדינה לפצות אותן ב-110 אלף ש"ח ובהוצאות משפט[6].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]