נועם פדרמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נועם פדרמן בעצרת זיכרון לרב מאיר כהנא

נועם פדרמן (נולד ב-25 באוקטובר 1969 בירושלים) הוא פעיל ימין ישראלי. פדרמן היה אחד מראשי תנועת כ"ך והוא נמנה עם מייסדי ישיבת הרעיון היהודי בראשות הרב מאיר כהנא. נגד פדרמן נפתחו מעל ל-40 תיקים פליליים במשטרה, ברובם זוכה או התיק נסגר עקב חוסר בראיות‏[1]. אורך מעצרו המנהלי של פדרמן נחשב ל"שיא" בין העצורים היהודים לאחר שהוחזק כ-9 חודשים בבית סוהר בגין מעורבותו, לכאורה, בפעילות טרור יהודית.

פדרמן בעל תואר במשפטים מהקריה האקדמית אונו[2].

נעוריו ומשפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פדרמן גדל והתחנך בשכונת תלפיות בירושלים, בנם של דוד ורינה. אביו, דוד פדרמן, איש אצ"ל, נעצר על ידי הבריטים בעקבות פעילותו בארגון והוגלה לכלא באפריקה, היה יקיר העיר ירושלים, מראשי בית"ר וממקימי תנועת נאמני הר הבית. אחיו, אלי פדרמן, התפרסם בציבור במאי 2002 לאחר שבמסגרת עבודתו כמאבטח ירה והרג מחבל מתאבד פלסטיני בתל אביב לפני שזה הצליח לפוצץ את עצמו.

פדרמן לא גויס לצה"ל, עקב תקרית בה ירק בפרצופו של פייסל חוסייני.

פעילותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצעירותו, השתלב פדרמן בתנועת כ"ך[3] ב-1988 נידון ל-20 חודשי מאסר, לאחר שנמצא אשם בהצתת כנסיית סנט פול, בניקוב צמיגי מכוניות ורישום ססמאות נאצה על קיר ביתו של ראש עיריית ירושלים ועל קיר בניין הטלוויזיה.‏[4]

מעצרו המנהלי של פדרמן החל בעקבות מעצר של חוליית הטרור מחתרת בת עין (החוליה נקראה כך מכיוון ששלושה מארבעת חבריה היו מבת עין) על ידי שב"כ והמשטרה באשמה כי הניחו מטען חבלה בבית ספר לבנות במזרח ירושלים בחודש אפריל 2002. הארבעה היו שלמה דביר, ירדן מורג, עופר גמליאל ויוסף בן ברוך, שהואשמו גם בשורת מקרי רצח לא מפוענחים של ערבים בשטחים באותה שנה ובשנה שלפניה, בהם נהרגו 8 פלסטינים. מהאשמות אלו זוכו חברי החוליה לאחר שחזרו בהם מהודאתם, אך הורשעו בהנחת המטען ונידונו ל-12 עד 15 שנות מאסר לכל אחד (פרט לבן ברוך שזוכה).

פדרמן נעצר בחשד שהיה מעורב וסייע לארבעה, ומעצרו הוארך לאחר החלטתו של שר הביטחון דאז, שאול מופז, לאחר עיון בחומר חסוי. פדרמן היה נתון 9 חודשים במעצר מנהלי, ולבסוף שוחרר בהחלטה של השופט דוד חשין. המעצר עורר ויכוח ציבורי נרחב בו גברו הקולות לשחרורו.‏[5] השופט בהחלטתו העביר ביקורת על המשטרה ושב"כ על הטיפול בפרשה זו. לאחר שחרורו, תבע פדרמן את המדינה, וזכה בפיצוי כספי‏[6].

ב-2003, במהלך ראיון טלפוני בתוכנית הטלוויזיה של שי ודרור, התבטא פדרמן בחריפות כלפי פוליטיקאים מהשמאל הישראלי באומרו כי "היה שמח לתלות את יוסי ביילין ושמעון פרס", ההתבטאות עוררה הדים רבים וחבר הכנסת מוסי רז פנה למפכ"ל המשטרה בבקשה לפתוח בחקירה פלילית באשר להסתה לרצח‏[7]

פדרמן עלה לכותרות שוב לאחר שאיים לפגוע במסילות רכבת, משרדי ממשלה וכלי תקשורת שונים כתגובה לאישור תוכנית ההתנתקות על ידי הכנסת. על רקע איומים אלו, פדרמן שוב נשלח למעצר מנהלי, במהלכו עתר לבג"ץ מספר פעמים, אך עתירותיו נדחו.

ב-2006 ניסה פדרמן להקריב קורבן בשער האשפות וכן גם עתר לבג"ץ בבקשה לפנות את קברה של לילי שרון, רעייתו המנוחה של ראש הממשלה דאז, אריאל שרון, בטענה כי נקברה בצורה לא חוקית (לילי שרון נקברה סמוך לחוות שקמים ולא בבית קברות מוסדר). פנייה זו לבג"ץ, באה כתגובה להחלטת ראש הממשלה דאז, אריאל שרון, לפנות את בית הקברות בגוש קטיף. נועם פדרמן גם נעצר בהפגנת מחאה נגד הוצאת צווים מנהליים לתושבי המאחזים. ההפגנה נערכה מול ביתו של יאיר נוה, אלוף פיקוד המרכז. באוגוסט 2009 חייב ביהמ"ש את משטרת ישראל לשלם לנועם פדרמן 5000 ש"ח בשל מעצר שווא.‏[8]

בעקבות דבריו בנושא גירוש ערבים בראיון לגיל ריבה בתוכנית הטלוויזיה "לימוזינה", נידון פדרמן בספטמבר 2009 ל-4 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות. כתב האישום הכיל 25 סעיפים של הסתה לגזענות, כאשר פדרמן זוכה מ-24 מהם והורשע רק בסעיף אחד. לאחר גזר הדין, הצהיר פדרמן כי בכוונתו לערער על חומרת העונש‏‏[9]. בערעור שהגישה המדינה הורשע פדרמן בסעיף אחד של הסתה לגזענות מתוך 24 הסעיפים ועונשו לא הוחמר‏[10].

באפריל 2011 ביטל בית המשפט המחוזי בירושלים את זיכויו של פדרמן מעבירות של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, והתיק הוחזר לבית משפט השלום.

לנועם פדרמן יש תוכנית אינטרנט באתר "הימין האמיתי", הנקראת "נועם פדרמן ללא צנזורה".

חוות פדרמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

פדרמן מתגורר במאחז המכונה "חוות פדרמן" ליד קריית ארבע, ב"רמת ממרא" ("גבעת החרסינה") עם אשתו, אלישבע, ותשעת ילדיהם. התושב הנוסף במאחז הוא הזמר סיני תור. במאחז היו שני בתים ופינת חי. בנובמבר 2008 הגיעו כוחות יס"מ בשעה 1 בלילה והרסו את המבנים.‏[11] מספר ימים לאחר מכן הוקמו במקום מבנים חדשים.

שופט בית משפט המחוזי, משה דרורי, פרסם ב-26 בנובמבר 2008 את החלטתו על בקשת המדינה להרחיק את נועם פדרמן מיהודה ושומרון וקובע כי צו הסגירה שלפיו סולק פדרמן מביתו - לא היה אמור לחול על פדרמן ומשפחתו. בהחלטת השופט נכתב כי "אין המשיב חשוד בביצוע פיגועי טרור כלפיי יישובים ישראלים שזו אחת ממטרות הצו... ולבטח אין הסגירה שבצו נועדה לחול על המשיב." השופט הצדיק במידת מה את התנהגותו של פדרמן בעת הפינוי, וביקר את המדינה על הפעלת כח פינוי גם כנגד ילדים בשעה מאוחרת בלילה.‏‏[12]

פרסומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פדרמן פרסם שתי חוברות בעלות רקע משפטי. האחת, "דע את זכויותיך", העוסקת בהתמודדות עם חקירות שב"כ ומשטרה, והשנייה עוסקת בהתמודדות עם ישיבה בבית סוהר. החוברות עוררו את רוגזו של הממסד בכלל, ושל השב"כ בפרט‏[13].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נדב שרגאינעצר עשרות פעמים, אבל לרוב לא הוגש נגדו כתב אישום, באתר הארץ, 15 במאי 2002
  2. ^ ירעם נתניהו, שליפות עם נעם פדרמן, באתר nrg מעריב, 26 בדצמבר 2006
  3. ^ נדב שרגאיהחשבון הפתוח בין השב"כ לפדרמן, באתר הארץ, 3 בנובמבר 2008
  4. ^ ערעור אזרחי מס' 28/95 נעם פדרמן נגד יעקב טרנר
  5. ^ חגית רוטנברג, ‏"הם רוצים שהוא ישבות עד הסוף", באתר בשבע - ערוץ 7, 11 באוקטובר 2003
  6. ^ אפרת פורשר, 100 אלף שקל פיצויים לנועם פדרמן, באתר nrg מעריב, 11 באוקטובר 2005
  7. ^ כתב וואלה! חדשות, נעם פדרמן: הייתי שמח לתלות את ביילין, באתר וואלה!, 20 בינואר 2003
  8. ^ אביעד גליקמן, פדרמן נעצר לשווא - ויפוצה ב-5,000 ש"ח, באתר ynet‏, 12 באוגוסט 2007
  9. ^ ‏אביעד גליקמן, פדרמן קרא לגרש ערבים ונידון לעבודות שירות, באתר ynet‏, 15 בספטמבר 2009‏
  10. ^ שמעון כהן, ‏נדחה רוב ערעור המדינה על זיכוי פדרמן, באתר ערוץ 7, 3 בפברואר 2010
  11. ^ חגית רוטנברג, ‏"מכל החרבה תבוא הרחבה", באתר בשבע - ערוץ 7
  12. ^ ציטוט דבריו:"ישפוט כל אדם בעצמו כיצד היה נוהג במקרה שבו קצין משטרה פונה אליו בשעה 1:30 בלילה ורוצה למסור לו צו סגירה כדי לפנותו מביתו כאשר אשתו ותשעת ילדיו הקטינים הרכים נמים את שנתם ואביהם רואה עצמו אחראי על שלומם, ביטחונם, והמשך תנומתם ללא כל הפרעה... אליבא דאמת לא קיבלתי כל הסבר שהוא, מדוע בחרה המדינה לפנות אדם בעל משפחה הכוללת אשה ותשעה ילדים קטנים בשעה 1:30 בלילה. לא ברור לי כיצד מתיישב הדבר עם חובת המדינה להגן על ילדים על פי אמנות בן לאומיות שמדינת ישראל חתומה עליהן". ‏מקור:אורנית עצר, ‏שופט: הצו שסילק את פדרמן - לא חוקי, באתר ערוץ 7, 26 בנובמבר 2008‏
  13. ^ הפקודה למניעת טרור הופעלה ברשת העברית, משה הלוי, אתר משרד עו"ד אילון ושו"ת