מיג-3

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מיג-3
Микоян-Гуревич МиГ-3
Mikoyan-Gurevich MiG-3
מיג-3
מאפיינים כלליים
סוג מטוס קרב
ארץ ייצור ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות
יצרן מיקויאן גורביץ'
טיסת בכורה 29 באוקטובר 1940
תקופת שירות 1941–1945 (כ־4 שנים)
צוות 1
יחידות שיוצרו 3,172
משתמש ראשי חיל האוויר הסובייטי
ממדים 
אורך 8.25 מטר
גובה 3.3 מטר
מוטת כנפיים 10.2 מטר
שטח כנפיים 17.44 מ"ר
משקל ריק 2,699 ק"ג
משקל טעון 3,355 ק"ג
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ביצועים 
מהירות מרבית 640 קמ"ש
טווח טיסה מרבי 820 ק"מ
סייג רום 12,000 מטר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
חימוש 
תותחים מקלע 12.7 מ"מ, 2 מקלעי 7.62 מ"מ
פצצות 2 פצצות בנות 50 ק"ג כל אחת
רקטות 6 רקטות RC-82
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הנעה 
מנוע אחד, הספק של 1350 כוח סוס
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
תרשים

מיג-3רוסית: МиГ-3) היה מטוס קרב סובייטי מתוצרת חברת מיקויאן-גורביץ'. המטוס פותח בתקופת מלחמת העולם השנייה על מנת להחליף את מטוס המיג-1. ב-1941 המטוס יוצר במספרים גדולים ומפעל ה-OKB-1 עבר אז לייצר גם את מטוס ה-איליושין Il-2.

המטוס נבנה על מנת לתפקד כמטוס יירוט בגובה רב, אך מרבית הקרבות מול הצבא הגרמני התרחשו בגובה נמוך יותר, בו היה יתרון ברור למטוסי המסרשמיט Bf 109 הגרמניים. כתוצאה מכך ייצור המטוס הופסק בשנת 1942.

המטוס שימש את הצבא האדום עד סוף מלחמת העולם השנייה, בשנת 1945.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


ערך זה הוא קצרמר בנושא כלי טיס צבאיים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.