מיג-35
![]() | |||||||||||||
מאפיינים כלליים | |||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
סוג | מטוס קרב | ||||||||||||
קוד נאט"ו | פולקרום-F – Fulcrum-F | ||||||||||||
ארץ ייצור |
![]() | ||||||||||||
יצרן | מיג | ||||||||||||
טיסת בכורה | 7 פברואר 2007 | ||||||||||||
תקופת שירות | 17 יוני 2019 – הווה (5 שנים) | ||||||||||||
צוות | 1 או 2 | ||||||||||||
משתמש ראשי | חיל האוויר הרוסי | ||||||||||||
מחיר | 30 מיליון דולר | ||||||||||||
| |||||||||||||
| |||||||||||||
| |||||||||||||
|
מיקויאן מיג-35 (ברוסית: МиГ-35; קוד דיווח נאט"ו: פולקרום-F) הוא מטוס קרב רוסי מדור 4.5 (4++) שיוצר במיוחד כדי להשתתף במכרז MRCA של חיל האוויר ההודי ומהווה שדרוג כללי של מטוס המיג-29 אשר נמצא בין היתר בשירות חיל האוויר ההודי. עד כה יוצרו 2 דגמי אב טיפוס של המטוס שערכו את טיסת הבכורה הרשמית במהלך מופע אווירי בהודו בתחילת 2007.
בינואר 2017 החלו טיסות מבחן של המטוס והוא הוצג לראשונה בפני רוכשים פוטנציאליים[1]. הוזמנו 37 מטוסי מיג 35 בעלות של 1.1 מיליארד דולר[2] ולפי התכנון כוחות האוויר והחלל הרוסיים יצוידו ב-30 יחידות עד שנת 2020[3].
באוגוסט 2019 בשולי הסלון האווירי במוסקבה נודע כי החל ייצור סדרתי של המטוס.[4]
Aero India 2007
[עריכת קוד מקור | עריכה]המיג 35 ערך את טיסת הבכורה הרשמית שלו במהלך התערוכה האווירית "אירואינדיה", שנערכה בבנגלור, הודו. המטוס נחשב למוביל לזכייה במכרז ה-MRCA - מטוס הקרב העתידי של חיל האוויר ההודי[5]. במסגרת המכרז מתכננת הודו לרכוש 126 מטוסי קרב מתקדמים. המיג 35 מתמודד בין היתר עם מטוסי ה-F-18 וה-F-16 האמריקאיים, ה-מיראז' 2000-9 והדאסו ראפאל הצרפתיים, ה-יורופייטר טייפון האירופאי ומטוס ה-JAS-39 גריפן השוודי.
מאפיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]OLS
[עריכת קוד מקור | עריכה]מערכת "OLS" היא מערכת המזהה עצמים שונים הן באוויר והן על פני הקרקע על ידי זיהוי חתימת החום של המטרות. היא מותקנת בחזית המטוס ומשדרת מידע לקסדת הטייס. הטווח היעיל בו המערכת יכולה לאתר עצם אווירי הוא כ-45 ק"מ, וטווח הזיהוי של העצם עומד על כ-10 ק"מ. יכולת הזיהוי של מטרות קרקעיות משתנה מאוד הן בגלל גודל המטרה והן בגלל תוואי הקרקע. המערכת לא קורנת ולכן המטוס לא ניתן לאיתור על ידי אמצעים סבילים במהלך שימוש במערכת.
חימוש
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אפשרות לשאת חימוש במשקל כולל של 9,000 ק"ג.
- תותח 30 מ"מ עם 150 פגזים
- טילי א"א וימפל R-73 מונחי חום.
- טילי א"א וימפל R-27 מונחי מכ"ם.
- טילי א"א RVV-AE מונחי מכ"ם.
- טילי א"א R-60.
- טילי א"א וימפל R-27.
ייצוא
[עריכת קוד מקור | עריכה]המטוס מיועד לשימוש חיל האוויר הרוסי אומנם אך 20 יחידות כבר הוזמנו על ידי חיל האוויר המצרי[2]
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מיג-35 בסלון האוויר והחלל הבינלאומי בשנת 2009:
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יפתח שפיר, צבי מגן וגל פרל, מיג 35 למצרים – האמנם שינוי כיוון?, "מבט על", גיליון 544, 1 במאי 2014.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מטוסי המיג | ||
---|---|---|
מטוסי קרב | מיג-1 • מיג-3 • מיג-5 • מיג-9 • מיג-15 • מיג-17 • מיג-19 • מיג-21 • מיג-23 • מיג-25 • מיג-29 • מיג-29M/מיג-33 • מיג-29K • מיג-31 • מיג-35 • מיג-41 | ![]() |
מטוסי תקיפה | מיג-6 • מיג-23 • מיג-27 | |
אבות טיפוס | מיג-8 • מיג-110 • מיג I-270 • מיג 1.44/1.42 | |
מטוסי אימון | מיג AT |